סקירה קצרה
- תסמינים: כאבים בוערים בזמן מתן שתן, הפרשות מהשופכה (אצל גברים), הפרשות מוגלתיות או דמיות מהנרתיק, דלקת הלחמית אם העיניים נגועות, תסמינים כלליים פחות שכיחים של מחלה כגון חום, כאבי פרקים, פריחה בעור. לא תמיד מופיעים תסמינים.
- טיפול: מתן שתי אנטיביוטיקות שונות בו-זמנית (מה שנקרא טיפול כפול), טיפול באדם הנגוע ובפרטיו המיניים.
- אבחון: זיהוי פתוגן הזיבה באמצעות ספוגית, יצירת תרבית חיידקים, בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה
- מניעה: שימוש בקונדומים מפחית סיכון, בדיקות סדירות לאנשים בסיכון מוגבר לזיהום
מהי זיבה?
זיבה היא מחלה המועברת במגע מיני (STD). לכן זיבה היא אחת ממחלות המועברות במגע מיני. הגורם לזיבה הוא חיידקים הנקראים גונוקוקים (Neisseria gonorrhoeae). רופא העור אלברט נייסר גילה את הפתוגנים ב-1879.
כיום הרופאים מטפלים בילודים עם זיהום גונוקוק באנטיביוטיקה, אותה מקבלים הילדים בזריקה. טיפול כזה בתינוקות נחוץ לעיתים רחוקות מכיוון שגם נשים בהריון נבדקות לאיתור זיבה כחלק מבדיקות מניעתיות.
שכיחות ותדירות של זיבה
מספר מקרי הזיבה ירד במשך מספר שנים. אולם מאז אמצע שנות ה-1990 נצפתה עלייה במקרי זיבה. זיבה משפיעה במיוחד על מבוגרים צעירים יותר בין הגילאים 15 עד 25, כאשר נשים וגברים כאחד הופכים לחולים.
מה הסימפטומים?
תסמיני זיבה אופייניים בשלבים המוקדמים הם דלקת באיברי השתן ואיברי המין והפרשה מוגלתית מהשופכה. אולם במקרים רבים, זיהום בזיבה אינו מלווה במראה אופייני ולא מופיעים תסמינים (זיהום שקט).
הבעיה היא שאנשים שלא מבחינים בסימני זיבה בדרך כלל אינם יודעים שיש להם מחלה מדבקת. לפיכך, זיבה מועברת לעתים קרובות ללא ידיעה. משמעות הדבר היא סיכון גבוה להתפשטות בלתי מזוהה של זיבה.
תסמיני זיבה חריפים אצל גברים:
- כאב שורף בעת מתן שתן (דיסוריה). במקרים קיצוניים, יש תחושה של "זכוכית מנופצת בשופכה". הגורמים לתסמינים הם דלקת של השופכה (דלקת השופכה).
- זיבה גורמת לאדמומיות של העטרה סביב פתח השופכה, אולי גם לנפיחות כואבת של הפין והעורלה
- בהיעדר טיפול, החיידקים עולים לאיברי המין הזכריים, שם הם גורמים לדלקת בערמונית או לאפידידיטיס למשל.
- במקרה של יחסי מין אנאליים, יתכן שזיבה תגרום לדלקת בפי הטבעת (זיבה רקטלית). זה בולט, למשל, בתערובות ריריות בצואה ובכאבים בזמן עשיית הצרכים.
תסמיני זיבה חריפים אצל נשים:
- בשלבים המוקדמים, תסמיני הזיבה הם בדרך כלל קלים מאוד. תסמינים אפשריים כוללים הפרשות מהנרתיק ותחושת צריבה קלה בעת מתן שתן. ההפרשות מהנרתיק מדיפות לפעמים ריח רע.
- דלקת בצוואר הרחם (דלקת צוואר הרחם) מסומנת, למשל, על ידי הפרשה מוגלתית או דמית.
- זיבה רקטלית מתרחשת לעתים קרובות אצל נשים כאשר הפתוגן מתפשט ממערכת המין אל פי הטבעת (זיהום משני).
ללא טיפול, קיים סיכון לכרוניות של תסמיני זיבה. במקרה זה, התסמינים המקומיים על הריריות נעלמים בעיקר, אך הפתוגנים חודרים לשכבות רקמה עמוקות יותר, שם הם בדרך כלל גורמים לדלקת כרונית.
בשני המינים קיימת אפשרות במקרים נדירים שהפתוגנים מתפשטים בכל האורגניזם וגורמים לתסמיני זיבה גם בחלקים אחרים בגוף. כשבועיים-שלושה לאחר ההדבקה, מופיעים תסמיני זיבה, כולל חום, שינויים בעור (כגון פריחה או שטפי דם נקודתיים), דלקת מפרקים כואבת ודלקת במעטפת הגידים. רופאים מדברים גם על זיהום גונוקוק מפושט (DGI).
אפילו אצל מבוגרים מתרחשת מדי פעם זיהום של העיניים בגונוקוקים. ברוב המקרים, מדובר בחיידקים "נישאים" אצל אנשים עם זיהום קיים בזיבה באברי המין. דלקת עיניים (אופתלמיה גונוקוקלית) במבוגרים היא חריפה ביותר ובדרך כלל יש מהלך גרוע יותר מאשר בילודים.
אם אתה חושד בתסמיני זיבה בעצמך או בבן הזוג שלך, אל תפחד לפנות לרופא!
איך נדבקים?
אם הפתוגנים נמצאים בגרון של אדם נגוע, לא ניתן לשלול הידבקות בזיבה באמצעות מגע עם הלשון, למשל בעת נשיקות.
אם לאישה הרה יש זיבה, קיים סיכון גבוה שהתינוק יידבק במהלך תהליך הלידה. בדרך כלל, הילד מפתח אז דלקת הלחמית (דלקת הלחמית גונוקוקלית). אם אינו מטופל, הזיהום מתפשט לאזורים אחרים בעין, כמו הקרנית, ובמקרים מסוימים מוביל לעיוורון ("בלנוריאה בילודים").
במיוחד אצל נשים, הסימפטומים של זיבה הם לרוב קלים מאוד וקשים לזיהוי. כתוצאה מכך, קיים סיכון להתפשטות הזיהום ללא תשומת לב. אנשים המציעים או משתמשים בשירותי מין ואנשים עם בני זוג מיניים המתחלפים לעתים קרובות, יש להם סיכון גבוה יותר לחלות בזיבה.
מה עוזר נגד זיבה?
אנטיביוטיקה מתאימה לטיפול בזיבה. בעבר, הפניצילין שימש בעיקר לטיפול בזיבה. בשנים האחרונות, זנים עמידים בפניצילין של גונוקוקים מאסיה ואפריקה מופיעים בתדירות גבוהה יותר. לכן, רופאים משתמשים כיום באנטיביוטיקה אחרת לטיפול בזיבה.
ברוב המקרים של זיבה, הגונוקוק מתים תוך 24 שעות לאחר מתן האנטיביוטיקה היעילה ולאחר מכן אינם ניתנים לזיהוי.
למרות זאת, במקרים של זיבה חשוב שהטיפול יתפרש על פני פרק זמן מספק. אם הטיפול בזיבה מופסק מוקדם מדי, הדבר מקדם את התפתחות העמידות - וקשה לטפל בחיידקים עמידים.
יילודים עם דלקת לחמית מוגלתית על רקע זיבה מקבלים מתן אנטיביוטיקה בודדת כזריקה לשריר (תוך שרירי) או לווריד (תוך ורידי). בנוסף, יש לשטוף את העיניים ואת הלחמית באופן קבוע בתמיסת מלח.
עמידות לאנטיביוטיקה
מסיבה זו, מומחים היום כבר ממליצים על טיפול כפול בזיבה, כלומר בשילוב של שתי אנטיביוטיקה. תכשיר אחד לבדו אינו מספק עוד ודאות מספקת לטיפול מוצלח. יותר ויותר זני גונוקוק עמידים לחלוטין נמצאים ברחבי העולם, במיוחד באסיה.
בחינות ואבחון
במקרה של הפרשה מוגלתית מהשופכה או מהנרתיק, תמיד רצוי בדיקה. חשוב שכל בני הזוג של אנשים נגועים או אנשים עם תלונות בטן דלקתיות לא ברורות ייבדקו לאיתור זיבה או מחלות מין אחרות. מומלץ גם לגברים פעילים מינית עם אשכים או דלקת אפידדימיטיס להיבדק לאיתור זיהום גונוקוקלי.
על מנת לבצע אבחנה מהימנה, מכינה המעבדה גם תרבית פתוגן: לשם כך מועברים הגונוקוקים מהמריחה למצע תזונתי מתאים. הפתוגנים מתרבים שם ואז ניתן לזהות אותם בצורה מהימנה.
באנשים נגועים בזיבה ללא תסמינים (אסימפטומטית), שיטות בדיקה המבוססות על התפשטות מעבדה של הגנום החיידקי (PCR, Polymerase chain reaction) מדויקות יותר מתרביות חיידקים. גם אם אין תסמינים, יתכן זיהום של אנשים אחרים.
מהלך המחלה ופרוגנוזה
בדרך כלל זיבה ניתנת לריפוי ויש לה פרוגנוזה טובה: אם זיבה מטופלת בזמן, אינך צריך לצפות לתופעות מאוחרות.
ללא טיפול, במקרים נדירים מאוד, פתוגני הזיבה מתפשטים בכל הגוף דרך זרם הדם. רופאים מדברים על זיהום גונוקוקלי מפושט (DGI). ההשלכות הן דלקות במפרקים ובמעטפת הגידים, פריחות אופייניות בעור עם פצעונים אדומים או דימומים קטנים (פטקיות), חום וצמרמורות.
מניעה
נכון להיום, אין חיסון ספציפי נגד זיבה זמין. מחקר משנת 2017 הראה שחיסון נגד מנינגוקוק מסוג B מגן במידה מסוימת גם מפני זיהום גונוקוקלי. יש להניח שהקשר ההדוק של הפתוגנים הוא הסיבה לכך.
נשים בעלות סיכון מוגבר לזיהום צריכות להיבדק גם עבור גונוקוקים במקרה של הריון ולטפל לפני הלידה.
