סקירה קצרה
- אבחון: היסטוריה רפואית, במיוחד לגבי שימוש לרעה באלכוהול או הפרעות אכילה, על סמך סימפטומים, הדמיית תהודה מגנטית של הראש, גלי מוח, בדיקת דם (רמת ויטמין B1).
- תסמינים: ליקויים נוירולוגיים, הפרעות בקואורדינציה התנועה, חוסר יציבות בהליכה, הפרעות ראייה, ליקויים נפשיים, חוסר התמצאות, בלבול, אי שקט, רעידות, צורך גדול בשינה.
- טיפול: מתן תכשירי ויטמין B1 במינונים גבוהים פעם אחת ובמינונים נמוכים יותר לאורך זמן ארוך יותר, יתכן מתן מונע.
- פרוגנוזה: אם אינה מטופלת, האנצפלופתיה של ורניק מובילה לעתים קרובות למוות; עם הטיפול, רבים מהתסמינים נעלמים, אך ייתכן נזק נוירולוגי-מוטורי או פסיכולוגי קבוע.
- מניעה: אם הסיכון ידוע, מתן מניעתי של ויטמין B1; טיפול מוקדם בגורמי סיכון כגון אלכוהוליזם או הפרעות אכילה.
כתוצאה מהאנצפלופתיה של ורניקה מתרחשים סימני מחלה שונים המשפיעים על מערכת העצבים (תסמינים נוירולוגיים). יחד עם האנצפלופתיה של ורניקה, מתרחשת לעתים קרובות מה שנקרא תסמונת קורסקוב - התרחשות משותפת של מספר תסמינים אופייניים (לדוגמה, הפרעות בזיכרון לטווח קצר או ארוך טווח, ייצור). רופאים מדברים אז לעתים קרובות על תסמונת ורניקה-קורסקוב.
כיצד ניתן לאבחן את האנצפלופתיה של ורניקה?
אם מטופל מציג בפני רופא את הסימפטומים הקלאסיים של האנצפלופתיה של ורניקה, הרופא עשוי כבר לחשוד באנצפלופתיה של ורניק בהתבסס על תיאור החולה וחקירות ספציפיות. מאחר והזמן מהווה גורם חשוב בטיפול באנצפלופתיה של ורניקה, רצוי להתחיל טיפול זה כבר כאשר יש חשד ולפני שהאבחנה בטוחה במאה אחוז.
בבדיקת דם נוספת לאחר תחילת הטיפול בוויטמין B1, הרופא מאשר באופן סופי את האבחנה של אנצפלופתיה של ורניקה: אם הערכים של סמני דם מסוימים, המעידים על מחסור בויטמין B1, חורגים מאוד מערכי בדיקת הדם הראשונה, זו ה"הוכחה" לכך שהאנצפלופתיה של ורניקה אכן קיימת.
מה הסימפטומים?
בנוסף, לעיתים קרובות יש הפרעות ראייה הנובעות מבעיות בתיאום העין ותנועת שרירי העין. בנוסף, לאנשים עם אנצפלופתיה של ורניקה יש לעיתים קרובות דופק מהיר יותר, טמפרטורת גוף יורדת וצורך מופרז בשינה.
לעתים קרובות מטופלים אינם מסוגלים עוד לחשוב בבהירות, לספוג מידע ו/או לשמור אותו. בנוסף, לעתים קרובות מתרחש מה שנקרא רעד, המתבטא ברעד, למשל של הידיים.
אנשים עם תסמונת ורניקה-קורסקוב מנסים לעתים קרובות לכסות על פגמים בזיכרון באמצעות עובדות מומצאות. בנוסף, ביצועי הזיכרון שוב נפגעים באופן משמעותי בתסמונת קורסקוב.
גורמים וגורמי סיכון
המחסור הקבוע בוויטמין B1, הממלא תפקיד חשוב במטבוליזם האנרגטי של התא, פוגע בין היתר בתאי העצב של המוח, וגורם להם להיפגע יותר ויותר ולבסוף למות. זה בדרך כלל מוביל לכך שהמוח לא מבצע עוד משימות מסוימות כרגיל, למשל תנועה או תיאום עיניים.
אנשים הסובלים מהפרעות אכילה שמקפידים על דיאטה קפדנית מאוד לפרקי זמן ארוכים, עד וכולל התנזרות מוחלטת מאוכל, ו/או שמחזירים את המזון שאכלו, צורכים לרוב גם מעט מדי או ללא ויטמין B1 כלל.
ידועים גם מקרים בהם טעות בייצור מזון לתינוקות (למשל בישראל בשנת 2003) בהם היה חסר ויטמין B1, הובילה לאנצפלופתיה של ורניקה בתינוקות.
יַחַס
אם קיים סיכון שמטופל יפתח שוב מחסור חמור בוויטמין B בעתיד, הרופא ממליץ בדרך כלל על נטילת תכשירי ויטמין B1 כאמצעי מניעה. סיכון זה קיים במיוחד אם הגורם הבסיסי לאנצפלופתיה של ורניקה נמשך.
מהלך המחלה ופרוגנוזה
באנצפלופתיה של ורניקה, כמה מהר הטיפול ניתן היא קריטית. עם טיפול בזמן, תסמינים רבים כגון הפרעות ראייה וערפול התודעה חולפים בדרך כלל תוך זמן קצר. להפרעות תנועה לוקח בדרך כלל מספר שבועות להיעלם. בסביבות ארבעה מתוך עשרה מקרים, ליקויים מוטוריים נשארים לצמיתות, ושלושה רבעים מהמטופלים שומרים על ליקויים נפשיים.
מניעה
ניתן למנוע את האנצפלופתיה של ורניקה על ידי טיפול בגורמי סיכון ידועים. אלה כוללים, במיוחד, אלכוהוליזם והפרעות אכילה. אנשים בסיכון צריכים לבדוק עם הרופא שלהם האם כדאי להם ליטול תוספי ויטמין B1 כאמצעי מניעה.
אורח חיים תקין אינו גורם למחסור תזונתי בוויטמין B1 המוביל לאנצפלופתיה של ורניקה. ויטמין B1 נמצא במזונות רבים מהצומח והחי, והדרישה היומית היא בסביבות מיליגרם אחד ליום, תלוי בגיל ובמין.
