סקירה קצרה
- הגדרה: ירידה ניכרת בהתנגדות וביכולת הפיזית (ואולי נפשית).
- תסמינים: ירידה בכוח וסיבולת, עייפות מהירה, האטה בהליכה, איבוד מסת שריר, ירידה לא רצויה במשקל, פגיעה בתפקוד האיברים
- גורמים וגורמי סיכון: גיל מבוגר, מחלות מסוימות (כגון לחץ דם גבוה), תת תזונה, בידוד חברתי, אולי מין נשי
- טיפול: אימוני כוח וסיבולת, מניעת נפילה, דיאטה עשירה בחלבונים וויטמינים, צריכת נוזלים מספקת, טיפול בכל בעיות לעיסה ובליעה קיימות וכן מחלות נלוות, הימנעות מעומס פיזי ונפשי מיותר
- מניעה: מומלצים עבור זה אותם אמצעים כמו לטיפול.
תסמונת השבריריות: הגדרה ותסמינים
המונח האנגלי שברירי פירושו "שבריריות". במשך זמן רב, זה נחשב כמלווה רגיל של זקנה. עם זאת, עם התפתחות הרפואה הגריאטרית (גריאטריה) כתחום מחקר עצמאי, הירידה המתקדמת בביצועים בגיל מבוגר נתפסת בצורה מובחנת יותר.
המונח הגריאטרי תסמונת שבריריות אומר יותר מאשר הזדקנות טבעית של הגוף והנפש. הוא מתאר תמונה קלינית מורכבת עם מספר תסמינים אפשריים:
- כוח וסיבולת נמוכים
- עייפות מהירה
- האטה בהליכה
- הפחתת מסת השריר
- ירידה בתפקוד האיברים
אפקטים
תסביך הסימפטומים גורם להתנגדות וביצועים פיזיים (ולפעמים נפשיים) מופחתים משמעותית. הרגישות הפיזית מכונה על ידי רופאים פגיעות מוגברת. זה גורם, למשל, לסובלים מסיכון גבוה יותר לנפילות, לפתח סיבוכים בתדירות גבוהה יותר במהלך או לאחר פרוצדורות כירורגיות, ולוקח יותר זמן להתאושש.
הסיכון למחלות נוספות, אשפוז ממושך יותר, צורך בטיפול ונכויות כמו גם הסיכון למוות גדלים גם הם בקשר לתסמונת השבריריות.
הפגיעות המוגברת פירושה גם שאנשים עם תסמונת שבריריות מתמודדים לעתים קרובות פחות טוב עם אשפוז או שינויים לא רצויים בשגרה ובהרגלי היומיום מאשר בני גילם שאינם מושפעים.
בטווח הבינוני, תסמונת השבריריות עלולה להגביל יותר ויותר את האוטונומיה של הנפגעים ואת יכולתם להשתתף בחברה. בעיות נפשיות, כולל דיכאון, עלולות להחמיר עוד יותר את התמונה הקלינית.
תסמונת השבריריות: גורמים וגורמי סיכון
ברפואה נדונים מגוון רחב של סיבות וגורמי סיכון להתפתחות תסמונת השבריריות.
גיל
מחלות
לאנשים הסובלים ממחלות מסוימות יש סיכון מוגבר לחולשה. מחלות אופייניות כוללות לחץ דם גבוה, שבץ מוחי, התקף לב, סרטן וסוכרת. אבל ליקויים קוגניטיביים (כגון אלה שנגרמים על ידי דמנציה) ומחלות נפש יכולים גם לעורר תסמונת שבריריות.
מסת השריר יורדת לעתים קרובות עם הגיל. זה גם מעדיף את התפתחות תסמונת השבריריות עם הסימפטומים האופייניים של אובדן כוח וסיבולת.
תת תזונה
מחקרים מראים שלחולים שבריריים רבים יש מחסור ברכיבי תזונה מסוימים. בפרט, מחסור בוויטמין D, ויטמין E, קרוטנואידים וחלבונים נחשב על ידי תזונאים כגורם תורם לתסמונת השבריריות.
תסמיני מחסור מועדפים על ידי ירידה בתאבון, חוש הריח והטעם בגיל מבוגר, כמו גם על ידי בעיות הקשורות לגיל או למחלות בלעיסה ו/או בליעה.
בידוד חברתי
בדידות וחוסר גירוי נפשי הם גורמים אפשריים אחרים או גורמי סיכון לתסמונת השבריריות.
מין
כמה מחקרים מדעיים מצביעים על כך שלנשים יש סיכון מעט גבוה יותר לחולשה מאשר לגברים. עם זאת, זה (עדיין) לא הובהר בבירור.
תסמונת השבריריות: אבחנה
- ירידה במשקל
- מהירות הליכה איטית
- חולשת שרירים
- אי - סובלנות
- פעילות נמוכה
מידת החלת הקריטריונים האישיים מוערכת בדיון אישי בין הרופא למטופל. בנוסף, ניתן להשתמש במבחנים שונים. לדוגמה, הרופא יכול לבדוק את חוזק השרירים על ידי בדיקת עוצמת לחיצת היד, או לבקש מהמטופל לקום מהכיסא ביד חופשית.
בפועל, מה שנקרא FRAIL screening בצורה של שאלון משמש לעתים קרובות גם לאבחון. הקריטריונים הבאים נשאלים:
- עייפות: האם אתה עייף רוב הזמן?
- התנגדות (כוח שרירים): האם אתה מסוגל לטפס קומה אחת של מדרגות?
- אמבולציה (יכולת הליכה): האם אתה מסוגל ללכת 100 מטר ללא בעיות?
- מחלה: האם אתה סובל מיותר מחמש מחלות?
- ירידה במשקל: האם ירדת בלי כוונה יותר מחמישה קילוגרמים בששת החודשים האחרונים?
אם חלים שלושה קריטריונים, האבחנה היא תסמונת שבריריות. אם מתקיימים רק שני קריטריונים, היא נקראת prefrailty – שלב מקדים של תסמונת שבריריות שבה ניתן לרוב למנוע את המשך התפתחות התסמונת בעזרת אמצעים טיפוליים מונעים.
תסמונת השבריריות: טיפול ומניעה
האמצעים הבאים יכולים לעזור נגד תסמונת השבריריות:
- מניעת נפילה: אימון כוח ושיווי משקל יכול למנוע נפילות. ענפי ספורט עדינים כמו טאי צ'י הוכחו כיעילים למטרה זו.
- טיפול תזונתי: דיאטה עתירת חלבון עם צריכה מספקת של ויטמין D, ויטמין E וקרוטנואידים יכולה לפצות על תת תזונה או למנוע אותה. הידרציה מספקת חשובה גם היא - קשישים בדרך כלל חשים צמא בתדירות נמוכה יותר ולכן לעתים קרובות שותים מעט מדי, מה שעלול להחמיר את השבריריות.
- בעיות לעיסה או בליעה: אם לאנשים עם תסמונת שבריריות יש בעיות לעיסה ו/או בליעה, חשוב לטפל בהם כראוי כדי להבטיח צריכת מזון מספקת.
- טיפול במחלות נלוות: יש לטפל ביעילות במחלות נלוות קיימות כגון יתר לחץ דם או בעיות לב. אם המטופל נוטל תרופות שונות, רופא צריך לבדוק את התרופות הללו לגבי אינטראקציות אפשריות ולהתאים אותן במידת הצורך.
תסמונת השבריריות: מניעה
כל האמצעים המומלצים לטיפול בתסמונת השבריריות מתאימים גם למניעתה – למשל תזונה עשירה בחלבונים וויטמינים, צריכת נוזלים מספקת, אימוני כוח וסיבולת וחיי חברה מספקים. נטילת עצה זו ללב בשלב מוקדם מניחה את הבסיס לחיים מלאים ללא תסמונת השבריריות, גם בגיל מבוגר.
