אנו רגילים לשאול מיד מה גרם לנו לחלות כשאנחנו חולים. ואנחנו רוצים למגר את יוצר המחלה בהקדם האפשרי, כדי שנוכל להרגיש שוב טוב. המושג הזה של בריאות ומחלה נקראת פתוגנזה. תסמין המחלה (למשל, כְּאֵב רֹאשׁ) והסיבה (למשל, מתח) מתוארים ואז "נלחמים", למשל עם כְּאֵב רֹאשׁ כַּדוּר.
פחות או יותר בריאים או חולים
Salutogenesis מייצג גישה שונה לחלוטין והרבה יותר מודרנית. עם הגישה ההוליסטית שלו, זה מתחיל מה בריאות היבט של סימפטום. הסימפטום כאות אזהרה המציע לנו לחפש את הגורמים האמיתיים למחלה. אחרי הכל, אפילו מתח הוא רק סימפטום של סיבה אחרת, למשל לחץ.
ב salutogenesis, אם כן, ההתמקדות העיקרית היא ב"דרך ההחלמה "שהסימפטום מראה לחולה. על פי מודל הסלוטוגנזה, שפותח על ידי הסוציולוג הרפואי הישראלי-אמריקני אהרון אנטונובסקי (1923-1994) בשנות השבעים, אין מצב מוחלט של בריאות או מחלה. על פי שלו עיצוב, אדם הוא פחות או יותר בריא או חולה ועובר ברציפות לעבר מוט בריאות או מוט מוט.
לא שואלים גם מה גורם לנו לחלות, אלא הרבה יותר לגבי הגורמים השומרים עלינו. מדוע אדם אחד חולה במצבים חיצוניים דומים ואחר נשאר בריא? התובנה של אנטונובסקי: זה תלוי בשמורות ההתנגדות האינדיבידואליות אם אנחנו נשארים בריאים או חולים תחת חיצוניות לחץ. אלה בתורם גבוהים יותר, ככל שאנחנו טובים יותר כלכלית, כך רמת הידע, האינטליגנציה והביטחון העצמי שלנו גבוהים יותר.
בנוסף, אורח החיים שלנו משחק תפקיד והאם אנו משולבים חברתית, כלומר האם אנו מוצאים את לאזן בין עומס יתר לעומס. לדברי אנטונובסקי, אחד ממשאבי ההתנגדות החשובים ביותר הוא תחושת הקוהרנטיות. מונח תיאורטי מאוד מתייחס לתחושת ביטחון מקיפה.
זה מורכב מהביטחון שמבינים את הסביבה בצורה מספקת, שיש להם את היכולת להשפיע עליה ושהם מבינים את הדרישות היומיומיות כאתגר חיובי ולא מרגישים מוצפים. בהתאם לכך, בריאות היא משימה אנושית הוליסטית הכוללת גוף, נפש ורוח והיא מבוססת, מעל לכל, על תחושת ביטחון ובטחון בסביבתנו.
בסדרה שלנו, נבחן מקרוב את ההיבטים השונים של הבריאות והבריאות. אז למד עוד על הנושאים:
- לחזק את הנשמה - מה האינטואיציה שלנו יכולה לעשות הכל.
- מה אני מקרין?
- לעורר את המוח
- דיאטה ופעילות גופנית
- צורות עדינות של פעילות גופנית ורגיעה
