סקירה קצרה
- תסמינים אופייניים: עקיצת יתר הדורשת טיפול יכולה להיות מזוהה על ידי העובדה שהשיניים הקדמיות העליונות בולטות משמעותית מעבר לשיניים הקדמיות התחתונות. עקיצת יתר עלולה להשפיע על הלעיסה, ההגייה ומראה הפנים.
- סיבות: עקיצות יתר יכולות להיות תורשתיות או להיגרם מהרגלים כמו מציצת אגודל או מוצץ, עקב אובדן שיניים או הבדלים בצמיחת הלסת.
- טיפול: הטיפול משתנה בהתאם לחומרתו ולגילו של האדם. אפשריים אמצעים יישור שיניים כגון פלטה, מכשירים נשלפים, מכשירים פונקציונליים ועקירת שיניים. במקרים חמורים, לעיתים יש צורך בניתוח פה.
- בדיקה: האבחון של עקיצת יתר מתבצע במרפאת שיניים. הוא כולל היסטוריה יסודית, בדיקה קלינית, תמונות צילום, צילומי רנטגן וטביעות שיניים.
- פרוגנוזה: הפרוגנוזה תלויה במספר גורמים: חומרת החסימה, הגיל (ילדים, מתבגרים או מבוגרים), שיטת הטיפול שנבחרה והאופן שבו האדם הפגוע מיישם את הטיפול באופן עקבי ולובש פלטה נשלפת, למשל. טיפול בזמן ומתאים משפר את הפרוגנוזה ומפחית את הסיכון לסיבוכים.
נשיכת יתר: תיאור
בנשיכת יתר הדורשת טיפול, השיניים הקדמיות העליונות בולטות יותר מדי מעבר לשיניים הקדמיות התחתונות. החסימה הזו יכולה להתרחש כאשר הקשר בין הלסת העליונה והתחתונה אינו תקין: או שהלסת העליונה מפותחת יתר על המידה בהשוואה ללסת התחתונה, או שהלסת התחתונה מפותחת חלשה מדי. לעיתים גם השיניים העליונות צמחו קדימה מדי ביחס לשיניים התחתונות. ברפואת שיניים, עקיצת יתר מכונה גם "זווית Class II" או "נשיכה דיסטלית".
סיווג הזווית הוא מערכת סיווג המשמשת לתיעוד של סתימות שיניים ולסתות. מחלקה זווית I מתארת את הנשיכה הנייטרלית הלא בולטת, כאשר השיניים העליונות והתחתונות נוגסות בצורה נכונה זו בזו.
ישנם שני סוגים עיקריים של עקיצת יתר: בהזרקת יתר, החותכות העליונות רחוקות מדי קדימה. משמעות הדבר היא כי הרווח האופקי בין השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות מטופל. בנשיכת יתר, החותכות העליונות מכסות את השיניים התחתונות יותר מדי. במקרה זה, מטופל המיקום האנכי של השיניים העליונות והתחתונות ביחס זו לזו. זה מכונה גם נשיכה עמוקה.
נשיכת יתר: טיפול
האחד מטפל בנשיכת יתר על מנת לתקן אי יישור שיניים ולסת ולמנוע סיבוכים אפשריים. בהתאם לחומרת עקיצת יתר וגיל המטופל, קיימות שיטות טיפול שונות:
טיפול אורתודונטי: לרוב, מנשך יתר מטופל באמצעות פלטה. הם מפעילים לחץ ממוקד על השיניים ומביאים אותן בהדרגה למצב הנכון.
מכשירים נשלפים: בחלק מהמקרים משתמשים במכשירי יישור שיניים נשלפים על מנת להביא את השיניים למצב הרצוי. דוגמה נפוצה היא "aligners", שהם סדים שקופים שיושבים על השיניים.
מכשירים פונקציונליים: מכשירים כמו מכשיר טווין בלוק או ביונטור משפיעים על הצמיחה והמיקום של הלסת ובכך מתקנים את העקיצה. הם מתאימים במיוחד לילדים ולמתבגרים שעדיין גדלים.
עקירת שיניים: אם הלסת קטנה מדי או השיניים צפופות מדי, לעיתים יש צורך לעקור שן או אפילו מספר שיניים כדי לתקן את מנשך היתר.
ניתוח לסת: במבוגרים או במקרים חמורים, לעיתים יש צורך בניתוח לסת. המנתח ממקם מחדש את הלסת בניתוח כדי לתקן את חוסר היישור.
נשיכת יתר: תסמינים
לנשיכת יתר יש השפעות אפשריות רבות. הסימפטומים הבאים אופייניים למחסום ומראים אילו השלכות יכולות להיות לנשיכת יתר. אם לא מטפלים בנשיכת יתר, עלולים להיווצר סיבוכים רבים.
מיקום שיניים מורגש: החותכות העליונות חופפות את החותכות התחתונות במידה ניכרת. ניתן לראות בבירור את עקיצת היתר הזו.
קושי בלעיסה: עקיצת יתר מפריעה למפגש הנכון של השיניים בעת הלעיסה, גורמת לקושי או כאב.
בעיות בהגייה: במקרים מסוימים, עקיצת יתר מפריעה להגייה הנכונה של מילים או גורמת להפרעות ביצירת קול, כגון לשון הרע.
נזק לשיניים ולחניכיים: עקיצת יתר לא מטופלת גורמת לעיתים לחותכות התחתונות לפגוע בחניכיים ישירות מאחורי החותכות העליונות, ולגרום לפציעה או לנסיגת חניכיים.
בעיות חניכיים ועצמות: עקיצת יתר גורמת ללחץ חמור על החניכיים ועצם הלסת. זה יכול להוביל למחלת חניכיים או לאובדן עצם.
שחיקה ועששת: הלחץ הלא אחיד על השיניים מוביל לרוב לבלאי מוגבר ולסיכון גבוה יותר לעששת.
מראה: עקיצת יתר משפיעה על מראה הפנים. אנשים מושפעים אינם מרוצים מהמראה החיצוני של עצמם, מה שמשפיע על הביטחון העצמי ואיכות החיים.
נשיכת יתר: גורמים וגורמי סיכון
עקיצת יתר מתרחשת עקב שילוב של גורמים תורשתיים (גנטיים) ונרכשים. הגורמים העיקריים הם:
גנטיקה: לתורשה יש תפקיד משמעותי בהתפתחות עקיצת יתר מכיוון שגודל וצורת עצמות הלסת והשיניים נקבעים גנטית. אם להורה יש נשיכת יתר, יש סיכוי גבוה יותר לילד לפתח גם מום כזה.
הרגלים: הרגלים מסוימים, הנקראים "הרגלים", בילדות המוקדמת תורמים להתפתחות של עקיצת יתר, כמו מציצה ממושכת של האגודל, המוצץ או הבקבוק. הרגלים אלו מפעילים לחץ על השיניים והלסת הגדלות, וגורמים לאי-יישור.
דחיפת לשון: כאשר הלשון דוחפת אל השיניים הקדמיות בעת בליעה או דיבור, היא מפעילה לחץ קבוע על השיניים. זה גורם להם לעבור קדימה.
היגיינת שיניים ירודה: היגיינת פה לקויה, בדיקות שיניים לא סדירות וטיפול יישור שיניים לא הולם עלולים גם הם לגרום לשיניים להזיז או להתרחק. זה תורם להתפתחות של סתימות.
גידול לסת שונה: אם הלסתות גדלות בקצב שונה, מתרחשת עקיצת יתר כאשר הלסת העליונה בולטת יותר מהלסת התחתונה.
נשיכת יתר: בדיקה ואבחון
האבחנה של עקיצת יתר מתחילה בבדיקה יסודית. במשרד שיניים או יישור שיניים, בודקים את מצב השיניים, החניכיים והלסת. תהליך האבחון כולל מספר שלבים:
היסטוריה רפואית: רופא השיניים או האורתודנט אוספים מידע על ההיסטוריה הרפואית והדנטלית של המטופל, וכן גורמי סיכון ותסמינים אפשריים שעלולים להעיד על נשיכת יתר.
בדיקה קלינית: השיניים, החניכיים והלסתות נבדקות לאחר מכן כדי לזהות סימנים של נשיכת יתר או חסימה דנטלית אחרת. זה כרוך בבדיקת החסימה, כיצד נפגשות השיניים העליונות והתחתונות, ומדידת מידת נשיכת יתר.
צילומים: ניתן להשתמש בצילומים לתיעוד מהלך הטיפול. הם מאפשרים הערכה מדויקת יותר של ההשפעות האסתטיות של עקיצת יתר. הפנים מצולמים בהבעה ניטרלית ומחויכת.
טביעות שיניים: בעזרת טביעות מתקבל מודל תלת מימדי מדויק של מיקום השן. מודל זה עוזר לתכנן את הטיפול המתאים לתיקון מנשך יתר.
הנתונים שנאספו מנותחים ליצירת תכנית טיפול פרטנית. כך ניתן לתקן את מנשך היתר ולמנוע סיבוכים בהמשך.
נשיכת יתר: מהלך ופוגנוזה
הפרוגנוזה תלויה במספר גורמים: חומרת החסימה, גיל המטופל ושיטת הטיפול. באופן כללי, התוצאות משתפרות כאשר הטיפול בנשיכת יתר מתחיל מוקדם והמטופל עובד בשיתוף פעולה הדוק עם רופא השיניים או האורתודנט. אם מנשך יתר מטופל בזמן ומקצועי, ניתן לתקן את החסימה בהצלחה. זה עוזר לשפר את התפקוד, האסתטיקה והרווחה הכללית אצל ילדים ומבוגרים.
חומרה: ניתן לטפל במקרים קלים של עקיצות יתר בזמן קצר יותר ובשיטות פחות מורכבות. עבור סתימות בולטות יותר, יש לצפות לתקופת טיפול ארוכה יותר מכיוון שהתיקון מורכב יותר.
שיטת טיפול: הטיפול הנבחר משפיע על הפרוגנוזה. טיפול פרטני ומקצועי מתקן בהצלחה את מנשך היתר ומפחית את הסיכון לסיבוכים.
ציות: ציות או דבקות מתייחסים לנכונות של מטופלים למלא אחר הוראות הרופא. לבישה עקבית של פלטה או מכשירים נשלפים ממלאת תפקיד מכריע במהלך הטיפול. שיתוף פעולה טוב בין המטופל לרופא מגדיל את סיכויי ההצלחה.
טיפול לאחר: אם הנשיכה תוקנה בהצלחה, זה נבדק בפגישות המעקב. לפעמים מה שנקרא ריטיינר מודבק בחלק הפנימי של השיניים. זהו חוט מתכת דק שמונע מהשיניים להזיז שוב, למשל, כאשר אין צורך לענוד עוד פלטות. בדרך זו ניתן לשמור על התוצאות לצמיתות.