כיצד מטפלים בשלבקת חוגרת?
תרופה לשלבקת חוגרת אפשרית לאחר שהזיהום בנגיף הווריצלה זוסטר נעלם. ישנן גישות שונות לטיפול שלבקת חוגרת. חלקם מטפלים בפריחה, חלקם מטפלים בכאב, וחלקם מטפלים בגורם: הם עוזרים לגרש את הנגיף מהגוף. זה עשוי לקצר את זמן הריפוי.
אילו תרופות ביתיות יכולות לעזור?
הטיפול בשלבקת חוגרת שייך בידיים מקצועיות. בנוסף לטיפול על ידי הרופא, יש אנשים המשתמשים בתרופות ביתיות, למשל כדי להקל על התסמינים. רבים מוצאים שקומפרסים לחים מקררים מרגיעים כאשר כבר נוצרו שלפוחיות. לפעמים הם עוזרים נגד תלונות כמו כאב וגרד.
מדי פעם משתמשים בדבש, אשחר ים או יוגורט טבעי כדי להרגיע גירוד לא נעים שנגרם על ידי שלבקת חוגרת.
לתרופות ביתיות יש גבולות. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן, אינם משתפרים או אפילו מחמירים, תמיד יש לפנות לרופא.
מה מקל על הכאב?
ניתן להקל על הכאב החריף של שלבקת חוגרת באמצעות משככי כאבים. לפעמים מספיקות תרופות יעילות בינוניות כמו אקמול או חומצה אצטילסליצילית (ASA). לאלה יש גם השפעה להורדת חום. הם זמינים ללא מרשם בבתי מרקחת.
כאב חמור יותר דורש לעתים קרובות משככי כאבים חזקים יותר מקבוצת האופיואידים, כמו טרמדול. תרופות כאלה דורשות מרשם.
משחות וקרמים לטיפוח העור
טיפוח עור קפדני הוא חלק חשוב בטיפול בשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). אבקות חיטוי, למשל, מונעות מחיידקים נוספים להתיישב באזורי העור הפגועים. בהתאם לשלב, מומלצים גם משחות, ג'לים או אבקות אנטיספטיות, מייבשות או נוגדות גירוד. מרכיבים פעילים אפשריים כוללים סוכני שיזוף, מנטול או פודיקנול.
סוכנים אנטי-ויראליים
תרופות אנטי-ויראליות מכוונות ישירות לגורם לשלבקת חוגרת: וירוס הווריצלה-זוסטר. הם מעכבים את ריבוי הנגיפים ולכן נקראים אנטי-ויראלים. דוגמאות ממחלקה זו של מרכיבים פעילים הן אציקלוביר, ואלאצ'יקלוביר ובריוודין.
טיפול אנטי ויראלי שלבקת חוגרת מאיץ את הריפוי ומקצר את משך הכאב. התנאי המוקדם הוא להתחיל אותו מוקדם: רופאים ממליצים להתחיל טיפול אנטי-ויראלי תוך 72 שעות לאחר הופעת הפריחה. בדרך כלל, האנטי-ויראלים נלקחים בצורת טבליות. במקרה של מהלך חמור של המחלה ובחולים עם כשל חיסוני, הרופא נותן אותם גם כעירוי.
טיפול שלבקת חוגרת עם וירו-סטטיקה שימושי בדרך כלל. עם זאת, במקרים מסוימים זה לא הכרחי לחלוטין. זה חל, למשל, על מטופלים צעירים שאין להם צורה חמורה של שלבקת חוגרת ושאין לצפות אצלם סיבוכים.
עם זאת, במקרים אחרים, טיפול אנטי-ויראלי מומלץ בחום, כגון:
- חולים מעל גיל 50
- שלבקת חוגרת על הפנים, הראש או הצוואר
- קורסים חמורים של הרפס זוסטר
- אנשים בסיכון מוגבר לסיבוכים (כגון כשל חיסוני).
תרופות אחרות
אם מחלת השלבקת חוגרת פוגעת באוזן אחת, חלק מהחולים מקבלים בנוסף לווירוסטטיקה גם קורטיזון. יש לו השפעה אנטי דלקתית על ידי הפחתת התגובה החיסונית של הגוף עצמו. אולם נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מה היתרונות והחסרונות של טיפול משולב שכזה.
אם התפתח זיהום חיידקי גם על פריחת השלבקת חוגרת, הרופא רושם אנטיביוטיקה. הוא נלחם בחיידקים ולעתים קרובות נמרח כמשחה.
טיפולים אלטרנטיביים לשלבקת חוגרת
יש אנשים שמשתמשים במלחי שוסלר לשלבקת חוגרת, למשל Kalium chloratum, Ferrum phosphoricum או Kalium phosphoricum. תרופות הומיאופתיות משמשות גם להרפס זוסטר.
הרעיון של הומאופתיה כמו גם השימוש במלחי שוסלר שנוי במחלוקת במדע. השפעתם של תרופות אלו לא הוכחה סופית.
טיפול בנוירלגיה שלאחר זוסטר
הסיבוך השכיח ביותר של שלבקת חוגרת הוא נוירלגיה שלאחר זוסטר. זה נקרא גם post-zoster או post-herpetic neuralgia. אנשים שנפגעו סובלים מכאב עצבי גם לאחר שהפריחה שככה. בנוסף, העור שלהם רגיש יתר ומגרד. במקרים מסוימים, התסמינים נמשכים חודשים ואף שנים.
הרופא המטפל יכין לכל מטופל תכנית טיפול פרטנית. משככי כאבים הם מרכיב חשוב. מבחינים בין שני סוגים של חומרים פעילים, העשויים לשמש גם בשילוב:
- משככי כאבים שאינם אופיואידים כגון חומצה אצטילסליצילית או אקמול. הם מומלצים לתסמינים קלים עד בינוניים וזמינים בדרך כלל בבתי מרקחת ללא מרשם.
- משככי כאבים אופיואידים כגון אוקסיקודון או טרמדול. הם דורשים מרשם נרשמים רק עבור כאב בינוני עד חמור.
אילו משככי כאבים שימושיים באיזה מינון משתנה ממטופל למטופל. מעל לכל, סוג וחומרת הכאב משחקים תפקיד. בנוסף, הרופא ייקח בחשבון עד כמה מישהו מגיב למשככי כאבים ואילו תופעות לוואי מתרחשות.
לכאבים מתמשכים (כרוניים), הרופאים ממליצים למטופליהם לפנות לייעוץ וטיפול אצל מטפל בכאב, במרכז כאב או במרפאת כאב.
אמצעים נוספים עבור נוירלגיה שלאחר זוסטר
בנוסף למשככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון במינונים נמוכים שימושיים גם עבור נוירלגיה שלאחר זוסטר. הם מעכבים את העברת אותות הכאב בחוט השדרה. הרופא גם רושם לפעמים תרופות נוגדות עוויתות: הן מפחיתות את ההתרגשות של תאי עצב. זה גם עוזר נגד הכאב העצבי.
גם תכשירי קפסאיצין (למשל, כמשחה) מועילים: קפסאיצין הוא חומר חריף שנמצא בפלפל צ'ילי. זה מעורר תחושת צריבה על העור המשתקת זמנית את קולטני הכאב. לחילופין, ניתן למרוח קרם עם חומר הרדמה מקומית (לידוקאין).
מאחר שכאב כרוני גם מעמיס על הנפש ומגביל מאוד את חיי היומיום של הנפגעים, הרופאים ממליצים גם על פסיכותרפיה או טיפול התנהגותי שילוו טיפול תרופתי.
