אימונותרפיה לסרטן: שיטה, יתרונות, סיכונים

מה זה אימונותרפיה?

אימונותרפיה נגד סרטן כוללת פרוצדורות שונות וחומרים פעילים המסייעים לכוון את המערכת החיסונית של הגוף עצמו נגד הסרטן. אימונו-אונקולוגיה מייצגת אפוא נדבך רביעי בטיפול בסרטן - לצד ניתוח, הקרנות וכימותרפיה.

לא מתאים לכל החולים

אימונותרפיה לסרטן משמשת בדרך כלל רק כאשר הטיפול הקונבנציונלי נכשל. עד כמה זה מוצלח תלוי בהרבה גורמים. אחד מהם הוא סוג הסרטן. שתי דוגמאות:

בסרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, אימונותרפיה מאריכה את חיי החולים במספר חודשים בממוצע. במקרה של מלנומה ממאירה מתקדמת, חולים שאם לא כן היו צפויים למות מהר עשויים אף להרוויח מספר שנים.

אימונותרפיה: רקע ביולוגי תאי

בדרך כלל, תאי גוף חולים ומיושנים מתים מעצמם. הרופאים קוראים למוות תאי מתוכנת זה "אפופטוזיס". תאים סרטניים שונים. הם ממשיכים לחלק ולהחליף רקמה בריאה.

כחלק מהטיפול האימונותרפי, תאי דם לבנים (לויקוציטים) מעוררים להפוך את התאים הסרטניים ללא מזיק: תאי T ותאי הורגים טבעיים - שני נציגים של תת-קבוצת הלימפוציטים - אמורים להילחם בסרטן באותו אופן כמו פתוגנים פולשים.

תאים סרטניים מרמים את המערכת החיסונית

למרות שתאים סרטניים אחרים מזוהים על ידי תאי החיסון, הם מתמרנים או מחלישים את המערכת החיסונית - למשל, על ידי הצגת מולקולות איתות מעכבות על פני השטח שלהם לתאי ה-T, כך שהם לא תוקפים עוד.

אימונותרפיה - איזון בין הפעלה למתינות

לכן תאי סרטן משתמשים במנגנוני ויסות שונים מאוד כדי להערים על מערכת החיסון. מדענים מסכמים את האסטרטגיות השונות תחת המונח "מנגנוני בריחה חיסוניים". בהתאם לכך, קיימות גם גישות שונות באימונותרפיה כדי להפוך את התאים הסרטניים לפגיעים אחרי הכל:

אימונותרפיה עם ציטוקינים

לדוגמה, ניתן להגביר את פעילות מערכת החיסון בעזרת אינטרלוקין-2. אינטרפרון, בתורו, מאט את הצמיחה והחלוקה של תאים - כולל תאים סרטניים.

חסרון: בהשוואה לשיטות חדשות יותר של אימונותרפיה, לציטוקינים אין השפעה ממוקדת. הם מצליחים רק עם כמה סוגי גידולים.

אימונותרפיה עם נוגדנים חד שבטיים

נוגדנים הם מולקולות חלבון בצורת Y שמתחברות בדיוק לאנטיגנים הספציפיים של התא. הם מסמנים תאים חולים ופתוגנים (כגון חיידקים) עבור תאי החיסון כדי שיוכלו לחסל אותם. נוגדנים מתאימים בדיוק יכולים להיות מיוצרים גם באופן מלאכותי.

מצד שני, נוגדנים חד שבטיים משמשים גם כתרופות אימונו-אונקולוגיות: אם הם נצמדים לתא גידול, זהו אות למערכת החיסון לתקוף אותו. נוגדנים חד-שבטיים יכולים לשמש גם כדי לשלוח ציטוטוקסינים או חומרים רדיואקטיביים ממוקדים לתאי הסרטן, ולגרום להם למות.

ויש עוד יישום אפשרי: נוגדנים חד שבטיים פועלים כאימונותרפיה על ידי עיכוב מסלולי איתות מסוימים שחשובים לצמיחת הגידול. ישנם גם נוגדנים אימונותרפיים המונעים היווצרות כלי דם המספקים את הגידול.

חיסרון: אימונותרפיה באמצעות נוגדנים חד שבטיים פועלת רק עם גידולים בעלי מאפייני שטח מאוד ספציפיים שאינם או כמעט ואינם מופיעים בתאים בריאים. גם אם הגידול מצויד בצורה גרועה בכלי דם או שהוא גדול מאוד, לטיפול יש השפעה גרועה שכן אין מספיק נוגדנים מגיעים ליעד.

אימונותרפיה עם חיסונים טיפוליים לסרטן

נערך מחקר על חיסוני גידול, למשל, שנועדו לגרום למערכת החיסון להיות מודעת לאנטיגנים של גידול ספציפיים. לדוגמא, ניתן לייצר אנטיגנים מגידולים בכמות גדולה במעבדה ולאחר מכן להזריק לחולים כ"חיסון לסרטן" - בתקווה שמערכת החיסון שלהם אז תזהה ותתקוף את האנטיגנים הללו על תאי הגידול הקיימים.

טיפול בתאים דנדריטים כרוך בחילוץ תאים דנדריטים מהגוף וציידום במעבדה באנטיגנים האופייניים לתאים סרטניים ספציפיים ואינם מתרחשים אחרת בגוף. לאחר מכן ניתן לתת למטופל תאי חיסון "חמושים" אלה על מנת להאיץ את המאבק של המערכת החיסונית בסרטן - או לפחות כך הרעיון אומר.

כהכנה לטיפול בתאי T CAR מקבלים המטופלים כימותרפיה קלה. זה לא רק מחסל חלק מהתאים הסרטניים, אלא גם את תאי ה-T. זה מגביר את היעילות של הטיפול הבא בתאי CAR-T.

חסרון: עד כה ההצלחה הייתה מתונה. טרם אושרו חיסוני גידול לטיפול בסרטן; עם זאת, חלק מהמועמדים נמצאים לפחות בשימוש בניסויים קליניים. גם טיפול בתאים דנדריטים עדיין אינו סטנדרטי בטיפול בסרטן. הטיפול המורכב והיקר בתאי CAR-T אפשרי כיום רק עבור חולים נבחרים עם צורות מסוימות של סרטן.

אימונותרפיה עם מעכבי נקודת ביקורת חיסונית

חלק מהגידולים יכולים להפעיל את נקודות הבידוק החיסוניות הללו, כלומר להפעיל את פעולת הבלימה שלהם: הם נושאים מולקולות על פני השטח שלהם התואמות לקולטנים מסוימים של תאי T, שמתפקדים כמו כפתורי כיבוי. במגע, תא ה-T מושבת ואינו פועל כנגד התא הסרטני.

ניתן להשתמש במעכבי נקודת ביקורת חיסונית כדי לנטרל זאת - הם משחררים שוב את ה"בלמים" על ידי כיבוש מולקולות השטח הקריטיות של התאים הסרטניים. המשמעות היא שהם לא יכולים יותר להפעיל את כפתורי הכיבוי של תאי ה-T. כתוצאה מכך, תאי ה-T יכולים לפעול נגדם.

מתי מתבצע אימונותרפיה?

יש כיום רק תרופות אימונו-אונקולוגיות מתאימות לסוגים מסוימים של סרטן. חלקם מנוהלים רק במסגרת לימודים. החומרים הפעילים שפותחו עד היום עבור אימונותרפיה בסרטן ותחומי היישום שלהם כוללים

נוגדנים חד-שבטיים - ניתן לשקול צורה זו של אימונותרפיה עבור צורות הסרטן הבאות, למשל:

• סרטן השד
• סרטן מעי גס
• לימפומה שאינה הודג'קין (NHL)
• סרטן ריאות תאים לא קטנים (צורה של סרטן ריאות)
• סרטן הכליות
• לוקמיה ("סרטן הדם")
• מיאלומה נפוצה (plasmacytoma)

מעכבי מחסום - הם זמינים לטיפול בצורות הגידול הבאות, בין היתר:

• מלנומה ממאירה (סרטן עור שחור)
• סרטן תאי הכליה (סרטן תאי הכליה)

ציטוקינים - תחומי היישום כוללים

• סרטן העור
• סרטן דם
• סרטן תאי הכליה

ניתן להשתמש בטיפול בתאי CAR-T במקרים מסוימים של לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה.

מה עושים עם אימונותרפיה?

מהם הסיכונים של אימונותרפיה?

להילחם בסרטן בצורה עדינה כמעט ולא הייתה אפשרית עד היום. אימונותרפיה יכולה אפוא להיות גם תופעות לוואי. עם זאת, אלה שונים מתופעות הלוואי הנגרמות על ידי כימותרפיה. לדוגמה, מטופלים אינם מאבדים את שיערם בדרך כלל.

השימוש בציטוקינים כגון אינטרפרון עלול לגרום לתסמינים דמויי שפעת כגון חום, עייפות, חוסר תיאבון והקאות. לאינטרפרון יש השפעה גם על מערכת העצבים. במקרים בודדים, זה יכול לגרום לדיכאון ובלבול דרך מסלול זה.

למה עלי להיות מודע לאחר טיפול אימונותרפי?

גם אם טיפולים אימונותרפיים מכוונים ספציפית נגד תאים סרטניים, הם יכולים להיות קשורים לתופעות לוואי ניכרות. מסיבה זו, אימונותרפיה נגד סרטן צריכה להתבצע תמיד במרכזים מיוחדים. אם אתה חווה תסמינים כלשהם לאחר מכן, תמיד שוחח עליהם עם הרופא שלך. במיוחד אם מערכת החיסון מופעלת חזק מדי, חשוב להחזיר את האיזון במהירות במהלך האימונותרפיה.