פונקציית הנספח

מבוא

הנספח הוא תחילתו של מעי גס, שמתחיל בצורה עיוורת בבטן התחתונה הימנית. הנספח קצר למדי בבני אדם וגודל של כ -10 ס"מ בלבד. בצד שלו מעי דק והמעי הגס מחובר.

הקצה העיוור מתמזג לתוך הרחבה צרה בצורת זנב, מה שמכונה נספח. נספח קטן זה מכונה לעתים קרובות בטעות נספח בדיבור מדבר. תפקידו של הנספח אינו מוגבל כלל לעיכול. זה גם ממלא תפקיד חשוב במעי המערכת החיסונית.

משימות לעיכול

לעיכול, לנספח אין חשיבות מועטה בהשוואה לשאר חלקי המעי. החומרים המזינים מהמזון כבר נקלטו ב מעי דק מלפני זה. במעי הגס המשימה העיקרית היא ספיגה מחודשת של מים מהצואה ועיבוים.

באותו הזמן, אלקטרוליטים, במיוחד נתרן ו אשלגן, גם נספגים מחדש על ידי הגוף. מכיוון שהנספח גדול בהרבה באוכלי העשב, ההנחה היא כי לנספח יש תפקיד בולט בעיכול המזון העשיר בסיבים. רכיבי מזון אלה שאינם ניתנים לעיכול, כמו תאית, מפורקים על ידי בקטריה והפך שמיש לגוף.

יתר על כן, המעי הגס מייצר ריר כדי להקל על הובלת המזון האחרון שנותר. הובלה זו נתמכת עוד יותר על ידי תנועות המעי. בניגוד ל מעי דקהמעי הגס כולו, כולל הנספח, מושבת על ידי מספר רב של בקטריה. אלה בקטריה לפרק את שאריות המזון האחרונות שלא היו יכולות להיות מנוצלות על ידי הגוף, מה שעלול להוביל ליצירת גז.

משימות למערכת החיסון

הנספח ובמיוחד הנספח שלו שזורים ברקמת הלימפה שתפקידה העיקרי הוא להגן על המערכת החיסונית. לכן הם האפוטרופוסים בין המעי הגס מעי גס מושבת על ידי חיידקים והמעי הדק הסטרילי. התוספתן נקרא גם "שקד מעיים" מכיוון שהוא שזור כל כך ברקמות הלימפה.

רקמת לימפה זו נקראת גם רקמת לימפה הקשורה למעי וממלאת משימות חשובות. ראשית, הוא מייצר הפרשת נוגדנים המגנה על המעי רירית ממיקרואורגניזמים על ידי קישור מוצלב ביניהם. זה מונע ממיקרואורגניזמים אלה להתקשר לעצמם לתאי המעי ולחדור אליהם.

יתר על כן, המעי רירית מכיל מה שמכונה תאי M, המעבירים אנטיגנים מתוכן המעי לתאי שלנו המערכת החיסונית. זה מאפשר תגובה חיסונית של גופנו, המכוונת באופן ספציפי מאוד נגד הפתוגנים. היבט נוסף של הנספח הוא אולי תפקוד מאגר לחיידקי מעיים, כך שיהיה בריא פלורת מעיים ניתן להחזיר מהר יותר לאחר מחלות מעיים.

פונקציה מקורית של הנספח

כאמור, הנספח בא לידי ביטוי שונה אצל בעלי חיים שונים. אצל טורפים הוא כמעט לא מפותח וגם אצל בני אדם, שהם אוכלי כל, התוספתן די קטן. לעומת זאת, באוכלי העשב הוא מפותח מאוד ובעל קיבולת גדולה, במיוחד באוכלי עשב שאינם יכולים לחדור.

חומרי גמילה חשובים לעיכול סיבי הצמח. באוכלי עשב שאינם יכולים לחדור לגור, יש לפרק את סיבי הצמח הללו בתוספת כך שהחיה תוכל לספוג אותם ולנצל אותם. בעלי חיים אלה יוצרים אז מעין תא תסיסה בו התסיסה והמעבד של המזון.

אחד החיות בהן חשוב תהליך זה הוא הסוס. האדם אינו תלוי בעיכול מזון עשיר בסיבים לצורך אספקת המזון שלו, אלא משיג את האנרגיה שלו ממקורות מזון אחרים שקל יותר לעכל אותם ונגישים לגוף עם פחות אנרגיה. לכן הוא אינו תלוי בנספח.

במהלך האבולוציה ובשל שינויים באנושי דיאטה, הנספח כבר לא היה מתוח. כתוצאה מכך, הנספח נסוג או לא התפתח עם הזמן. תהליך אבולוציה זה הוא תהליך הסתגלות רגיל וניתן לצפות בו גם באיברים אחרים או בחלקי הגוף.

כך coccyx הוא שריד של זנב. בנוסף לעיכול של רכיבי צמחים עשירים בסיבים, שבני אדם בקושי יכולים לעכל כיום, בפרט לנספח הנספח עדיין יש תפקיד במערכת החיסון. לנספח יש תפקיד זה גם כיום.

עם זאת, הגוף יכול לפצות על פונקציה זו אם הנספח הוסר לאחר דלקת. הסיבה לכך היא שיש גם תאים של מערכת החיסון בחלקים האחרים של המעי. עם זאת, אנשים בעולם המערבי כיום כמעט ולא נחשפים למחלות מעיים מסוכנות. מתקבל על הדעת שלרקמת הלימפה של התוספתן יש חשיבות רבה במאבק במחלה כזו.