מהי מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון?
מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS, לעתים קרובות נקראת באופן שגוי מערכת RAAS) שולטת במאזן המים והאלקטרוליטים של האורגניזם שלנו ובכך משפיעה באופן מכריע על לחץ הדם:
מאחר שתפקוד מערכת הדם שלנו תלוי בוויסות מדויק של נפח הדם, נדרשים מנגנונים לאיזון נפח הנוזלים בתוך ומחוץ לכלי הדם (תוך וחוץ-וסקולרי) בטווח הקצר. מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון משתתפת באופן קריטי בשליטה על נפח הדם על ידי ויסות מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים.
מה תפקידה של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון?
כאשר יש חוסר נפח בגוף (למשל עקב איבוד דם חמור), זרימת הדם לעורקי הכליה מופחתת והלחץ השורר בהם יורד. בתגובה לכך, תאי כליה מסוימים (תאים juxtaglomerular) מפרישים רנין כחלק ממערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. האנזים המנתק חלבון זה הופך את חלבון הדם (חלבון פלזמה) אנגיוטנסין, שמקורו בכבד, להורמון המבשר אנגיוטנסין I.
אנגיוטנסין II גורם להתכווצות כלי הדם (התכווצות כלי דם), מה שמגביר את לחץ הדם. זה ממריץ את שחרור ההורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה. זה גורם לכליות לשמור יותר נתרן ומים בגוף (במקום להפריש אותם בשתן). זה מגדיל את תכולת הנתרן ואת נפח הדם, מה שגם מעלה את לחץ הדם.
בנוסף, אנגיוטנסין II מעודד את תחושת הצמא (צריכת נוזלים מגבירה את נפח הדם ובכך את לחץ הדם), תיאבון מלח ושחרור ADH (הורמון נוגד משתן, וזופרסין) מבלוטת יותרת המוח. הורמון זה מעכב את הפרשת המים דרך הכליות (משתן) - לחץ הדם עולה.
מחסור בנתרן בגוף גורם גם לשחרור רנין ובכך להפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS).
היכן ממוקמת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון?
אילו בעיות יכולות לגרום למערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון?
ניתן להשתמש בתרופות כדי להתערב במערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ובכך להשפיע על ויסות לחץ הדם. לדוגמה, חוסמי בטא או מעכבי ACE ניתנים לטיפול בלחץ דם גבוה. חוסמי בטא מעכבים את שחרור רנין, בעוד שמעכבי ACE חוסמים את ה-ACE ובכך את היווצרות אנגיוטנסין II. בשני המקרים זה גורם לירידה בלחץ הדם.
ישנן גם תרופות המעכבות את פעולת האלדוסטרון (אנטגוניסטים של אלדוסטרון כמו ספירונולקטון). הם משמשים בעיקר כמשתנים, למשל באי ספיקת לב.
במה שנקרא תסמונת קון (היפראלדוסטרוניזם ראשוני), מופרשות כמויות מוגזמות של אלדוסטרון. הסיבה היא מחלה של קליפת האדרנל (כגון גידול).
בהיפראלדוסטרוניזם משני, הגוף מפריש גם יותר מדי אלדוסטרון. הסיבה היא לרוב הפעלה מוגזמת של מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, למשל עקב מחלת כליות (כגון היצרות עורקי הכליה = היצרות עורק הכליה).
