צילום רנטגן: סיבות, נוהל, סיכונים

מה זה רנטגן?

קרינת רנטגן היא הבסיס לאבחון רנטגן. הוא התגלה בשנת 1895 על ידי וילהלם רנטגן, פיזיקאי גרמני.

קרני רנטגן מיוצרות על ידי הפעלת מתח גדול בין שני קטבים חשמליים (אנודה וקתודה). האנרגיה המתקבלת נפלטת חלקית בצורה של קרני רנטגן. זה חודר לרקמה, מוחלש בדרגות שונות בהתאם לצפיפות שלה, ואז ניתן לאסוף ולהפוך אותו לגלוי. רקמה צפופה (כגון עצם) מחלישה את הקרינה החודרת יותר מרקמה רכה (כגון רקמת שריר או ריאה) ולכן היא נראית בהירה בתמונות.

קרני רנטגן הן קרינה מייננת, מה שאומר שהן יכולות לשנות חומר שהם עוברים דרכו על ידי הוצאת חלקיקים שליליים (אלקטרונים) מתוך מעטפת האטומים או המולקולות. בדרך זו, קרני רנטגן עלולות לגרום לנזק לחומר גנטי (DNA) כאשר הן חודרות לרקמות. נזק זה ב-DNA יכול להזיק לבריאות בטווח הארוך ולהוביל לסרטן, למשל.

בעבר, תמונת הרנטגן תועדה בצורה אנלוגית על סרט מיוחד. בינתיים, קרני רנטגן דיגיטליות בקרינה נמוכה (רדיוגרפיה דיגיטלית, DR) באמצעות מחשבים התבססו כמעט בכל מקום. את התמונות המתקבלות בדרך זו ניתן לעבד דיגיטלית לאחר עיבוד.

צילום רנטגן הוא טכניקת הדמיה המשמשת כסטנדרט בתחומי רפואה רבים. צורות בחינה חשובות הן:

צילום רנטגן קונבנציונלי.

זהו הסוג ה"פשוט" ביותר של בדיקת רנטגן. הוא משמש, למשל, לאבחון שברים בעצמות, אך גם מחלות בחזה (כגון דלקת ריאות, הגדלה של שריר הלב במקרה של אי ספיקת לב, בליטה של ​​אבי העורקים) או חלל הבטן (כגון חסימת מעיים, אבני מרה ).

צילום רנטגן ניגודיות

לפעמים זה שימושי לאבחון כדי להדגיש מבנים מסוימים (במיוחד רקמות רכות) בצורה חזקה יותר, כלומר, להבדיל ביניהם. אמצעי ניגודיות משמש למטרה זו. חומר הניגודיות נראה בהיר למדי בתמונת הרנטגן. זה יכול להינתן למטופל בדרכים שונות - למשל, כזריקה לווריד או לעורק, כתמיסת שתייה דרך הפה, או כחוקן מעי לתוך פי הטבעת. חומר הניגוד מאפשר הדמיה טובה, למשל, של כלי הדם (אנגיוגרפיה) או תפקוד ההפרשה של הכליה (אורוגרפיה הפרשה). גם את מערכת העיכול ניתן לבדוק בצורה זו היטב, למשל, לנוכחות פוליפים, היצרות או יציאות.

אנגיוגרפיה דיגיטלית חיסור (DSA)

במהלך החשיפות חשוב מאוד שהמטופל לא יזוז!

בדיקות רנטגן מיוחדות

יש מגוון של הליכי רנטגן מיוחדים. שני סוגים מוזכרים כאן כדוגמאות:

• צילום רנטגן DVT (Digital Volume Tomography): דומה לטומוגרפיה ממוחשבת, אך בעל חשיפה לקרינה נמוכה בהרבה. משמש בעיקר ברפואת שיניים ורפואת אף אוזן גרון. מאפשר גם צילום תלת מימד (צילום רנטגן תלת מימדי).
• צילום רנטגן OPG (אורתופנטומוגרפיה): משמש על ידי רופאי שיניים כדי לדמיין שיניים ולסתות. צינור הרנטגן מסתובב בחצי עיגול סביב הראש ומתקבלת "תמונה פנורמית".

מתי מבצעים צילום רנטגן?

שיטת בדיקה זו משמשת לאבחון פציעות ומחלות רבות ושונות. חלק מהדוגמאות הן:

• שבר עצם (שבר): רדיוגרפיה מתאימה מאוד לאבחון של שברי עצם והפכה לשיטת הבחירה כאן.
• אוסטאופורוזיס (איבוד עצם) באמצעות DEXA (דנסיטומטריה; רדיוגרפיה במינון קרינה נמוך).
• מחלות ופציעות של כלי הדם באמצעות אנגיוגרפיה (רנטגן כלי דם)
• סרטן השד באמצעות ממוגרפיה (צילום חזה)
• מחלות ופציעות של איברי החזה (כגון ריאות, לב): ניתן לדמיין היטב באמצעות צילום חזה.

צילומי רנטגן אצל רופא השיניים

צילומי רנטגן של שיניים ולסתות הן שיטת בדיקה חשובה לרופא השיניים: ניתן להמחיש היטב את השיניים הקשות ואת עצם הלסת.

מתי אסור לעשות צילומי רנטגן? (התוויות נגד)

בשל ההשפעה העלולה להזיק של צילומי רנטגן על הבריאות, חייבת להיות סיבה רפואית תקפה לכל בקשה (מה שנקרא "אינדיקציה מצדיקה"). המשמעות היא "שהיתרון הבריאותי של היישום על בני אדם עולה על סיכון הקרינה". בתהליך השקילה יש לקחת בחשבון נהלים אחרים בעלי תועלות בריאותיות דומות, הקשורים בחשיפה ללא או נמוכה יותר לקרינה" (סעיף 23 לפקודת הרנטגן). במקרה של ילדים ונשים בהריון, יש להקפיד במיוחד על קביעה האם יש צורך בבדיקה. עם זאת, אין התווית נגד מוחלטת - כלומר מצבים שבהם אסור בשום פנים ואופן לבצע צילומי רנטגן.

מה עושים במהלך צילום רנטגן?

לאחר מכן ניתן לתעד את הבדיקה על ידי הרדיולוג בדרכון רנטגן מיוחד. זאת כדי למנוע חזרות מיותרות על הבדיקה (ובכך חשיפה מיותרת לקרינה).

צום לבדיקה

אם יש לצלם את הקיבה והמעיים או כיס המרה ודרכי המרה, אתה חייב להיות בצום, כלומר אסור לאכול או לשתות דבר זמן מה לפני כן. לפעמים צריך גם לעשות ניקוי מעיים יום קודם, כלומר לקחת חומר משלשל. הנחיות מפורטות יותר תקבלו מהרופא מראש.

מהם הסיכונים בקרני רנטגן?

סיכונים אפשריים הקשורים לבדיקה נוגעים בעיקר לחומר הניגוד (אם משתמשים באחד) ולחשיפה לקרינה.

בינוני ניגודיות

לעתים קרובות חומר הניגוד מכיל יוד. לכן, יש לנקוט משנה זהירות באנשים עם מחלת בלוטת התריס (היפרתירואידיזם או תת פעילות של בלוטת התריס) וייתכן שיהיה צורך במתן טיפול תרופתי מונע. שיקולים דומים חלים על חולים עם תפקוד כליות לקוי (אי ספיקת כליות).

בעת הזרקת חומר ניגוד המכיל יוד למערכת כלי הדם, עלולה להופיע זמנית תחושת חום וטעם מר בפה.

לעתים רחוקות מאוד, חומר הניגוד המשמש עלול לגרום לתגובות אלרגיות (אדמומיות, גירוד, בחילות וכו') ואפילו הלם אלרגי עם דום לב וכלי דם. במקרה של תגובה אלרגית קלה, בדרך כלל תרופות אנטי-אלרגיות עוזרות.

חשיפה לקרינה

תופעות לוואי חריפות של קרינה (כגון אדמומיות של העור) הן נדירות מאוד. סכנה גדולה יותר נובעת מההשלכות ארוכות הטווח של חשיפה לקרינה. עם זאת, קשה לציין גבולות מדויקים שמעליהם קרני רנטגן מזיקות - המעברים זורמים. עם זאת, מינון הקרינה במהלך בדיקת רנטגן פשוטה נמוכה. לדוגמה, מינון הקרינה של צילום ריאות שווה בערך למינון הקרינה של טיסה טרנס-אטלנטית. כל צילום רנטגן נוסף, כמובן, מגביר את החשיפה לקרינה של הגוף. לכן, לפני כל בדיקת רנטגן, הרופא שוקל את יתרונותיה. עם זאת, יש לזכור שגם עם צילומי רנטגן רבים שנלקחו תוך פרק זמן קצר, הסיכון הבריאותי של מחלה לא מזוהה הוא בדרך כלל הרבה יותר גדול.

צילום רנטגן והריון

ממה אני צריך להיזהר אחרי צילום הרנטגן?

אם קיבלת לפני הבדיקה חומר ניגוד מסיס במים בכלי דם, יש לשתות הרבה לאחר מכן. בדרך זו, חומר הניגוד מופרש מהר יותר דרך הכליות והמעיים. מעבר לכך, אין דברים מיוחדים שצריך לטפל בהם לאחר צילום הרנטגן.