ניאופלזיה תוך רחמית צוואר הרחם

סקירה קצרה

• מהי ניאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית (CIN)? שינוי תאים בצוואר הרחם, מבשר לסרטן צוואר הרחם.
• קורס: יכול לסגת שוב. ניתן להמתין ל-CIN I ו-II, לרוב מנתחים את ה-CIN III מיד (קוניזציה).
• תסמינים: CIN אינו גורם לתסמינים
• גורמים: זיהום כרוני עם וירוסי פפילומה אנושיים, במיוחד וירוסים בסיכון גבוה מסוג HPV 16 ו-18.
• גורמי סיכון: משתנים בתדירות של בני זוג מיניים, זיהום במקביל עם נגיפי הרפס או כלמידיה, עישון, כשל חיסוני
• אבחון: משטח PAP, אנדוסקופיה נרתיקית, נטילת דגימת רקמה (ביופסיה), בדיקת HPV
• טיפול: בדיקות סדירות, תרופות אנטי דלקתיות במידת הצורך, ניתוח (קוניזציה)
• מניעה: חיסון נגד HPV, בדיקות סדירות אצל גינקולוג

מהי ניאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית (CIN)?

CIN הוא הקיצור של "ניאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית". זהו המונח הרפואי לשינויים שטחיים של תאים בצוואר הרחם שאם לא יטופלו עלולים להתפתח לסרטן צוואר הרחם.

הגורם לשינויים בתאים הוא זיהום כרוני בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). וירוסי HP נפוצים מאוד; כמעט כל אישה נדבקת בהם במהלך חייה. ההעברה מתרחשת באמצעות יחסי מין.

אבחנה של CIN אינה אומרת אוטומטית שתפתח סרטן. חלק מה-CIN נסוגים בעצמם. האם וכיצד מטפלים ב-CIN תלוי בהיקף השינויים בתאים (דיספלסיה).

הבדל בין CIN 1, 2 ו-3

הרופאים מחלקים ניאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית לשלוש דרגות חומרה:

• CIN I (CIN 1): דיספלזיה בדרגה נמוכה

CIN I כרוך בשינויים קלים בתאים הנרפאים מעצמם במחצית טובה מהנשים.

• CIN II (CIN 2): דיספלזיה בדרגה בינונית

CIN II מתאר צורה קשה בינונית של שינוי תאים. זה נפתר אצל שליש מהנשים המושפעות.

• CIN III (CIN 3): דיספלזיה בדרגה גבוהה (סרטן תאי קשקש פולשני)

ב-CIN III, השינויים בתאים כבר מתקדמים בהרבה. השינויים עדיין מוגבלים לשכבות הרקמה העליונות (Carcinoma in situ, CIS), אך עלולים להתקדם לקרצינומה. מכיוון ש-CIN IIl נסוג רק מעצמו אצל מעט מאוד נשים, הרופאים בדרך כלל מייעצים לניתוח מיידי עבור ממצא זה.

האם CIN יכול לסגת?

CIN I מרפא באופן ספונטני וללא טיפול ב-60 אחוז מהמקרים. ב-30 אחוז מהמקרים, השינויים בתא נשארים. במקרה זה, הרופא בודק את צוואר הרחם אחת לשנה במהלך הבדיקה הגינקולוגית. 10 אחוז מכל מקרי CIN I מתפתחים במשך שנים רבות ל-CIN III. אם קיים CIN I, הרופא בודק כל שלושה חודשים כדי לראות אם השינויים בתא נסוגים. אם CIN I נמשך יותר משנתיים, הרופאים ממליצים על ניתוח (קוניזציה).

במקרה של CIN II, 40 אחוז נרפאים מעצמם תוך שנתיים, 40 אחוז נוספים נמשכים, וב-20 אחוז מהמקרים זה מתפתח ל-CIN III. אין צורך לטפל ב-CIN II באופן מיידי. עם זאת, הרופא יבצע מדי שלושה חודשים בדיקת PAP (בדיקה מיקרוסקופית של כתם צוואר הרחם) ואנדוסקופיה נרתיקית על מנת לבדוק כיצד מתפתח CIN II. אם השינויים בתא לא נעלמו לאחר שנה, הרופאים בדרך כלל מייעצים לניתוח (קוניזציה).

אם הרופא מאבחן CIN III, הסיכוי שהשינויים בתא יחזרו הם רק 33 אחוזים. עם ממצא זה, סביר מאוד שהדיספלסיה תהפוך לסרטן צוואר הרחם. לכן הרופאים ממליצים על ניתוח מיד בשלב זה.

כיצד ניתן לזהות CIN?

מחלות של דרכי המין לרוב אינן גורמות לתסמינים ברורים. לכן יש להתייחס תמיד ברצינות לכאב או גירוד באזור הנרתיק או דימום (מחוץ לווסת). אם אתה מבחין במשהו חריג, פנה לגינקולוג שלך. הוא או היא יבהירו את הסיבה ויחליטו האם ואיזה טיפול מתאים.

מה גורם לנאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית?

CIN מתפתח מזיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). זוהי המחלה הנפוצה ביותר הנישאת ב-HPV בעולם. נגיפי HP גניטליים מועברים במהלך קיום יחסי מין ופולשים לריריות.

רוב הנשים נדבקות בווירוסי HP במהלך חייהן, אך רק מעטות מפתחות CIN כתוצאה מכך. ב-80 אחוז מהמקרים הזיהום נרפא מעצמו וללא תסמינים תוך שנה עד שנתיים.

אם המערכת החיסונית לא מצליחה להדוף את הזיהום, התאים בצוואר הרחם עלולים להינזק כל כך על ידי זיהום HPV עד שמתפתחים נגעים טרום סרטניים. עם זאת, לוקח בערך חמש עד עשר שנים עד שהסרטן מתפתח בפועל מזיהום HPV מתמשך.

גורמי סיכון מסוג וירוס HP בסיכון גבוה

גורמי סיכון נוספים לזיהומי HPV גניטליים

בנוסף לזיהום בסוגי HPV 16 ו-18 בסיכון גבוה, גורמים אחרים מגבירים את הסיכון ל-CIN:

• לעתים קרובות משתנים בני זוג מיניים: וירוסי HP מועברים בעיקר במהלך קיום יחסי מין. הסיכון לזיהום ב-HPV עולה עם מספר המגעים המיניים. קונדומים מספקים הגנה מוגבלת בלבד מכיוון שהם אינם מכסים את כל אזורי העור דרכם מועברים הנגיפים.
• עישון: עישון לא רק מקדם התפתחות סרטן, אלא גם זיהום ב-HPV. ניקוטין מצטבר בקרום הרירי של צוואר הרחם, ומחליש את תפקוד ההגנה שלו.
• לידה בגיל צעיר: לאמהות, הסיכון להידבקות תלוי בגיל לידת הילד הראשון ובמספר הילדים. הסיבה לכך היא שהריון משנה את הקרום הרירי של צוואר הרחם, מה שהופך אותו לרגיש יותר לזיהום. אז לאישה שהפכה לאם בגיל 20 יש סיכון גבוה יותר מאשר לאם שילדה את הילד הראשון שלה בגיל 35.
• כשל חיסוני: אנשים מוכפלים חיסונית - כמו חולי HIV או חולים כרוניים - מסוגלים פחות להילחם בזיהומים מאשר אנשים בריאים.
• זיהומים עם פתוגנים אחרים המועברים במגע מיני: זיהומי הרפס או כלמידיה מעדיפים זיהום עם נגיפי HPV.

כיצד מאבחנים CIN?

שינויים בתאים באזור צוואר הרחם אינם גורמים לתסמינים בולטים. רופא הנשים בודק בקביעות קיומם של שינויים כאלה במהלך בדיקת המיון השנתית.

בדיקת PAP

על מנת לזהות שינויים בתאים בצוואר הרחם, הרופא מבצע מה שנקרא בדיקת PAP. זה כולל נטילת ספוגית מצוואר הרחם באמצעות צמר גפן. לאחר מכן, זה נבדק במעבדה מיוחדת לאיתור שינויים בתאים.

מה אומרת התוצאה של בדיקת PAP?

PAP I: תאים תקינים, בריאים, ללא אינדיקציה לשינויים, בקרה הבאה בעוד שנה

PAP II: שינויים קלים בתאים (כגון דלקת לא מזיקה או זיהום פטרייתי), ללא חשד לנגעים טרום סרטניים או סרטן, שליטה הבאה בעוד שנה אחת

PAP III: ממצאים לא ברורים, דלקת בולטת יותר או שינויים בתאים, יש צורך בבדיקות נוספות.

PAP IIID: קיימים שינויים בתאים (דיספלסיה), אך אין סרטן. יש צורך בבדיקות נוספות.

PAP IV: קיימים נגעים טרום סרטניים, סרטן מוקדם או סרטן. יש צורך בחקירה נוספת לבירור.

PAP V: עדות לתאי גידול ממאירים, סרטן סביר מאוד.

הליך בהתאם לממצאי PAP

אנדוסקופיה נרתיקית

אם תוצאת בדיקת ה-PAP היא PAP III או יותר, הרופא מבצע אנדוסקופיה נרתיקית (קולפוסקופיה). במהלך הליך זה, הוא משתמש במיקרוסקופ מיוחד ובמצלמה מחוברת כדי לבדוק את הקרום הרירי של צוואר הרחם לאיתור שינויים. אם יש חריגות, הרופא משתמש במלקחיים קטנים כדי לקחת דגימות רקמה קטנות מצוואר הרחם (ביופסיה). לאחר מכן הם נשלחים למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית.

נטילת דגימות הרקמה עלולה לגרום לכאב קל, אך לרוב אורכת זמן קצר בלבד. עד שהפצעים בצוואר הרחם יגלידו, עלול להיות דימום קל. לכן רצוי להשתמש בתחמי תחתונים בימים שלאחר מכן.

בדיקת HPV

בדיקת HPV קובעת אם קיים זיהום עם נגיפי HPV. ההליך דומה לבדיקת PAP: הרופא לוקח תאים מצוואר הרחם עם מברשת. יש נשים שהבדיקה לא נוחה וכואבת מעט.

לאחר מכן התאים נבדקים במעבדה. זה קובע אם יש זיהום עם וירוסי HP בכלל ואיזה סוג של וירוס זה:

• סוגי וירוסים בסיכון גבוה: בעיקר HPV 16 ו-18, ​​אך גם HPV 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58 ו-59
• סוגי וירוסים בסיכון נמוך: בעיקר HPV 6 ו-11, אך גם HPV 40, 42, 43, 44, 54, 61, 62, 70, 71, 72, 74, 81 ו-83

כיצד מטפלים ב-CIN?

טיפול ב-CIN I

CIN I מרפא מעצמו בכמחצית מהנשים. אם ישנם סימנים לדלקת הנגרמת על ידי חיידקים או פטריות, הרופא מטפל בהם בתרופות מתאימות. הבדיקה הבאה אצל רופא הנשים מתקיימת בעוד חצי שנה. אם בדיקת HPV חיובית, לאחריה מתבצעת אנדוסקופיה נרתיקית נוספת ובמידת הצורך גם ביופסיה.

טיפול ב-CIN II

אין צורך לטפל ב-CIN 2 באופן מיידי. בדרך כלל מספיק להמתין ולבדוק לאחר חצי שנה בבדיקת מריחת איך התפתחו השינויים בתאים. אם CIN II עדיין קיים לאחר שנתיים, הרופאים מייעצים להסרה כירורגית של השינוי (קוניזציה).

טיפול ב-CIN III

במקרה של CIN III, כלומר נגעים טרום סרטניים מתקדמים בהרבה, הרופאים מייעצים להסרה מיידית על ידי קוניזציה.

מהי קוניזציה?

במהלך קוניזציה, הרופא מסיר את הרקמה החולה מצוואר הרחם. ההליך מבוצע בהרדמה כללית או מקומית. כדי להסירו, הרופא משתמש בלולאת חימום חשמלית (LEEP conization) או בלייזר ומסיר פיסת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם. אצל רוב הנשים, קוניזציה מובילה לריפוי מוחלט.

הימנע מיחסי מין, אמבטיות וטמפונים בשלושת עד ארבעת השבועות הראשונים לאחר הקוניזציה!

לאחר קוניזציה, הרופא בודק את המטופל שוב. בדיקת PAP בשילוב עם בדיקת HPV מציעה בטיחות טובה. אנדוסקופיה נרתיקית נחוצה רק אם ה-CIN לא הוסר לחלוטין ו/או בדיקת HPV עדיין חיובית.

האם ניתן למנוע CIN?

ניאופלזיה תוך-אפיתלית צווארית נגרמת על ידי נגיפי HP. לכן, כל האמצעים המאתרים או במקרה הטוב מונעים הדבקה ב-HPV בשלב מוקדם מתאימים למניעה.

חיסון נגד HPV

שני חיסונים נגד נגיפי פפילומה אנושיים נמצאים כיום בשוק. הם מונעים זיהום HPV ומגנים מפני שינויים בתאים שעלולים להפוך לסרטן צוואר הרחם. שני חיסונים זמינים כרגע:

• חיסון כפול: מגן מפני סוגי HPV 16 ו-18 בסיכון גבוה.
• חיסון בת תשע מנות: מגן מפני סוגים בסיכון גבוה 16, 18, 31, 33, 45, 52 ו-58, ונגד סוגי HPV 6 ו-11 בסיכון נמוך (הגנה נוספת מפני יבלות באברי המין)

חיסון HPV הוא מה שנקרא חיסון מת. המשמעות היא שהחיסון ממריץ את מערכת החיסון לייצר נוגדנים, אך אינו יכול לגרום בעצמו לזיהום.

באופן עקרוני, ניתן לבצע חיסון גם במועד מאוחר יותר (לאחר המין הראשון). גם אם כבר התרחש זיהום HPV מסוג וירוס מסוים, החיסון עדיין מגן מפני סוגי הנגיפים האחרים הכלולים בחיסון.

החיסון אינו מתאים לטיפול בזיהום HPV קיים. עם זאת, ישנן עדויות שנשים מחוסנות לאחר קוניזציה נוטות פחות לפתח שוב CIN.

כמו בכל החיסונים, תופעות לוואי אפשריות לאחר חיסון HPV. אלה כוללים כאב ונפיחות במקום ההזרקה, כאבי ראש או סחרחורת. עם זאת, תגובות מערכת חיסון אלו אינן מזיקות בדרך כלל וחולפות מעצמן תוך מספר ימים.

בדיקת גילוי מוקדם

CIN אינו גורם בדרך כלל לתסמינים כלשהם. זה הופך את זה עוד יותר חשוב לנצל את בדיקות המניעה השנתיות אצל רופא הנשים. הסיבה לכך היא שבדיקות סדירות (בדיקת PAP) מונעות משינויים בתאים להתפתח ללא גילוי לסרטן צוואר הרחם.

מאז ינואר 2020, נשים בנות 35 ומעלה יכולות לעבור בדיקה לאיתור וירוס הפפילומה האנושי כל שלוש שנים.

גם נשים מחוסנות HPV לא צריכות לוותר על בדיקות מניעתיות אצל רופא הנשים שלהן, מכיוון שהחיסונים הנוכחיים עד כה מונעים רק חלק מהזיהומים מעודדי סרטן של HPV.