מהם מאכלים המכילים ניקל?
ניקל מופיע כמרכיב קורט במזונות רבים ושונים. אם אתה רוצה לאכול נטול ניקל ככל האפשר, למשל כדי לקבוע את ההשפעה על תסמינים שאולי קשורים לאלרגיה, אתה יכול להימנע ממזונות המכילים כמות גבוהה במיוחד של ניקל. ערך הגבול של מזון המכיל "הרבה" ניקל הוא מעל 100 מיקרוגרם ל 100 גרם. מזונות הנמצאים מעל ערך הגבול הזה הם, למשל
- מוצרי סויה
- אגוזים
- אוכל מיובש
- שוקולד (במיוחד שוקולד מריר)
- משקאות אלכוהוליים מכל הסוגים (במיוחד בירה)
- קפה.
- דגנים "ישנים" יותר כמו דוחן, אמרנט ושיבולת שועל (מכילים רמות ניקל גבוהות יחסית לחיטה)
- Offal כגון כבד או מוצרים תואמים (נקניק כבד או נקניק דם)
- מולים
אילו אלרגיות צולבות קיימות?
אלרגיה צולבת נגרמת כאשר המולקולות של חומר מסוים דומות כל כך למולקולות האלרגן ש- המערכת החיסונית מגיב אליהם. הדמיון נובע ממרקמלים ביוכימיים, מה שמכונה אפיטופים, לפיהם תאי החיסון מזהים את המולקולות המתאימות. לעתים קרובות החומרים הגורמים לאלרגיה כזו דומים חיצונית גם לאלרגנים בפועל.
לכן אלרגיות לאבקני צמחים מסוימים או לפירות מסיבות לעיתים קרובות אלרגיות צולבות לאבקה או לפירות אחרים. כנ"ל לגבי ניקל: אלרגיות צולבות ידועות מכילות תגובות למתכות אחרות כמו קובלט או כרום. חומרים מתכתיים אחרים יכולים גם לעורר אלרגיה צולבת, אך בדרך כלל קשה לנתח זאת מכיוון שהם משמשים בדרך כלל יחד עם מתכות אחרות או עם ניקל.
כפי שתואר לעיל בנושא אלרגיות צולבות, מולקולות הדומות ביוכימית לאלרגן מסוים יכולות להילחם על ידי המערכת החיסונית ככזה. הסובלים מאלרגיה לאלרגיה יכולים לפיכך להגיב גם למתכות מסוימות אחרות. כרום הוא אחד החומרים המתכתיים הללו. לכן אלרגיה לכרום אינה בהכרח יוצאת דופן בקרב הסובלים מאלרגיה לניקל, אך בכל זאת היא נדירה. בנוסף, הטיפול באלרגיה לכרום הוא בעצם זהה לאלרגיה לניקל: גם כאן מתייחסים לתגובות עור בהימנעות ממגע ובמידת הצורך באמצעות קורטיזון-קרם המכיל.
