כיצד הנשמה שולטת במנגנון ההגנה של הגוף

התקשורת בין המוח למערכת החיסון מתקיימת, בין היתר, באמצעות הורמונים כמו הורמון הסטרס קורטיזול. תאי הגנה מייצרים גם חומרי שליח המכונים אינטרלוקינים: הם שולטים בפעילות מערכת החיסון, ואם הם נמצאים בכמויות גדולות בדם - מאותתים למוח כי, למשל, זיהום משתולל בגוף. לאחר מכן, המוח מעלה את טמפרטורת הגוף וגורם למטופל להרגיש חלש וחסר אדישות - כך שהוא או היא לוקחים את זה בקלות. אם המוח רושם שרמת האינטרלויקין ובכך הפעילות של מערכת החיסון מסיבית מדי, הוא מכבה את ההגנה של הגוף שוב.

בנוסף לחומרי שליחים כאלה, מערכת העצבים האוטונומית משמשת גם כאמצעי תקשורת, השולח מסרים מהגוף למוח ולהיפך.

תאי חיסון מודאגים

מתח כרוני מחליש את מערכת החיסון

ללחץ כרוני, לעומת זאת, יש השפעה שונה: לאחר מכן רמת הקורטיזול בדם עולה לצמיתות. הורמון הסטרס נצמד לקולטנים הממוקמים על פני השטח של תאי דם לבנים מסוימים. כתוצאה מכך, תאים אלו מפרישים פחות אינטרלוקין-1-בטא. חומר שליח זה ממריץ בדרך כלל תאי חיסון להתרבות. Interleukin-1-beta גם מגביר את הפעילות של תאי הורגים טבעיים ומעודד יצירת נוגדנים המתמחים בפתוגנים מסוימים. אם רמתו של חומר השליח הזה יורדת, גם היעילות של מערכת החיסון יורדת.

מי שנמצא כל הזמן "תחת כוח" לא צריך להיות מופתע אם הוא ישתק שוב ושוב על ידי זיהום. בזמנים לחוצים, אנשים רבים חווים גם חזרה של שלפוחיות ההרפס המציקות, שהגורמים הגורמים להן נשמרים בדרך כלל על ידי מערכת החיסון. פצעים גם מחלימים לאט יותר כאשר הפצוע לחוץ.

ספורט כבלם מאמץ

כל דבר שנוגד לחץ, לעומת זאת, מחזק את המערכת החיסונית. ספורט, למשל, גורם לירידת רמות הקורטיזול בדם. פעילות גופנית סדירה מחזקת את המערכת החיסונית.

טכניקות הרפיה ממוקדות, כגון אימון אוטוגני, הרפיית שרירים פרוגרסיבית או תרגילי תשומת לב, תומכות אפוא גם בהגנות הגוף.

הכוח הקטלני של רגשות שליליים

לרגשות שליליים יש גם השפעה שלילית על מערכת החיסון. לכן אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה רגישים יותר לזיהומים. מידת ההשפעה הזו מוצגת, בין היתר, ממחקרים עם חולי סרטן. במחקר אחד, למשל, מחצית מחולות סרטן השד שסבלו גם מדיכאון מתו תוך חמש שנים - אבל רק רבע מאותם חולות סרטן שלא היו מדוכאות.

הסיבה לכך יכולה להיות שלמטופלים יציבים נפשית יש יותר תאים הורגים טבעיים בדמם. בנוסף לפתוגנים, אלה יכולים גם לאתר ולהרוס תאים מנוונים.

חיזוק אנרגיה חיובי

רגשות חיוביים, לעומת זאת, יכולים לחזק את מערכת החיסון ואף לשפר את סיכויי ההחלמה מסרטן. לכן הפסיכו-אונקולוגיה שואפת לנטרל את הלחצים הפסיכולוגיים הקשורים לסרטן. במסגרת הטיפול נעשה שימוש בטכניקות של טיפול התנהגותי לחיזוק מחשבות חיוביות ולנטרול מחשבות שליליות. טכניקות ויזואליזציה משמשות גם ליצירת מצב רוח חיובי.

תאי חיסון היפראקטיביים

זה כנראה נובע מחוסר בקורטיזול, סבורים מומחים. קורטיזול בדרך כלל מעכב את הייצור של אינטרלוקין-2, אך כאשר רמות הקורטיזול נמוכות, ייצור האינטרלוקין-2 עולה. זה קורא לפעולה יותר תאי T, שתוקפים גם את התאים של הגוף עצמו בהקשר של מחלות אוטואימוניות. תיאוריה זו נתמכת, בין היתר, בתצפיות שאצל חלק מהנשים הרות עם דלקת מפרקים שגרונית התסמינים נעלמים לפתע - במהלך ההריון רמת הקורטיזול עולה.

הגברת אלרגיה עקב מתח

מנגנון דומה אומר שהתסמינים של מחלות אלרגיות עלולים להחמיר תחת לחץ. זה יכול לקרות, למשל, עם neurodermatitis ואסטמה. מערכת החיסון של הנפגעים מעוררת יתר על המידה ומייצרת כמויות גדולות יותר של אימונוגלובולין E. נוגדנים אלו מתחברים לעור במהלך תגובות אלרגיות. בחולי אלרגיה, נוגדנים אלו מתחברים למה שנקרא תאי מאסט (תת-קבוצה של לויקוציטים), אשר לאחר מכן משחררים היסטמין. חומר זה גורם לתסמיני האלרגיה האופייניים כגון גירוד, אדמומיות של העור ונפיחות של הרקמה (בצקת).

לימוד תרגיל הרפיה יכול אפוא גם להקל על הסובלים מאלרגיות, כפי שהוכיחו מחקרים: חולי אסתמה סובלים מהתקפים בתדירות נמוכה יותר, העור של חולי נוירודרמטיטיס משתפר, וגם הסובלים מקדחת השחת נהנים מהרפיה ממוקדת.