דיאליזה: תזונה נכונה

הגבלות תזונה כלליות

עוד לפני תחילת הדיאליזה, חולה עם אי ספיקת כליות מתמודד לרוב עם הגבלות תזונתיות. בשלב זה, הרופאים ממליצים לרוב על כמות שתייה גבוהה וכן על דיאטה דלת חלבון. ההמלצות למטופלים בדיאליזה קבועה הן לרוב ההפך הגמור: מה שצריך עכשיו הוא תזונה עשירה בחלבון וצריכת נוזלים מוגבלת.

עבור חולים חריפים, שעבורם מתבצעת דיאליזה לפרק זמן מוגבל בלבד, חלות המלצות מעט שונות מאשר לחולים כרוניים.

דיאטה עשירה בחלבון

צריכת אנרגיה מספקת (2250 עד 2625 קק"ל ליום במשקל גוף של 75 ק"ג) יכולה גם היא לנטרל פירוק חלבון מוגבר. עבור חולי דיאליזה חריפים, הרופאים ממליצים על צריכת אנרגיה דומה לזו של חולי טיפול נמרץ (כ-1,500 עד 1,875 קק"ל ביום במשקל של 75 ק"ג).

דיאטה דלת פוספט

חולשת כליות גורמת לעליית רמות הפוספט בדם. בטווח הארוך, היפרפוספטמיה זו מובילה לשינויים בעצמות, נזק לכלי הדם ותפקוד יתר של בלוטות הפאראתירואיד. לכן על חולי דיאליזה לצרוך כמה שפחות פוספט. הבעיה היא שצריכת פוספט קשורה קשר הדוק לצריכת חלבון.

על חולי דיאליזה להימנע ממזונות העשירים במיוחד בפוספטים. אלה כוללים אגוזים, מוזלי, פסולת, חלמונים, קטניות ולחם מקמח מלא. מזונות שמוסיפים להם פוספט עקב ייצור גם הם בסבירות גבוהה יותר להיות מחוץ לתחום. דוגמאות כוללות גבינה מעובדת, גבינה מבושלת, חלב משומר וכמה סוגי נקניקיות. כדאי לשאול את הקצבייה לגבי תכולת הפוספט ברכישת מוצרי נקניק.

חולים חריפים או תת תזונה יכולים גם לפתח מחסור בפוספט. במקרה זה, יש להחליף את הפוספט החסר.

דיאטה דלת אשלגן

דיאטה דלת אשלגן אינה הכרחית בדרך כלל עבור חולים חריפים.

מבחר אוכל

המזונות הבאים עשירים במיוחד באשלגן ויש להימנע מהם במהלך טיפולי דיאליזה:

  • אגוזים,
  • דגנים, שיבולת שועל,
  • פירות יבשים,
  • מיצי ירקות ופירות, בננות, משמשים,
  • תפוחי אדמה או ירקות שלא הוכנו כראוי,
  • פטריות טריות או מיובשות,
  • מוצרי תפוחי אדמה מוכנים לאכילה (פירה, כופתאות תפוחי אדמה, צ'יפס).

חולי דיאליזה צריכים להימנע במפורש ממה שנקרא מלחים תזונתיים, המכילים לרוב כמויות גבוהות מאוד של אשלגן.

הכנת אוכל

דיאטה דלת מלח

חולי דיאליזה צריכים לעתים קרובות להגביל את צריכת המלח שלהם. מלח שולחן הוא התרכובת הכימית נתרן כלורי (NaCl). מי מלח מוגבר בדם מוביל לעלייה בלחץ הדם, הצטברות עודפי נוזלים ברקמות ותחושת צמא מוגברת. אם לאחר מכן חולי דיאליזה מגדילים את הכמות שהם שותים, עלולה להיווצר יתר של הידרציה.

הימנע גם ממזונות עם מלח גבוה במהלך טיפולי דיאליזה. זה כולל מקלות בייגלה, בייגלה, מלפפונים כבושים, מוצרי בשר ודגים מעושנים ומומלחים (שינקן נא, נקניק, אנשובי, הרינג מלוח וכו'), מאכלי נוחות, מרקים אינסטנט, קוביות ציר, רטבים אינסטנט וקטשופ.

צריכת נוזלים וכמות השתייה במהלך טיפול בדיאליזה

מכיוון שקביעה קבועה של נפח השתן היא מסורבלת, חולי דיאליזה צריכים לעקוב אחר העלייה במשקל שלהם על ידי שקילה יומית. העלייה היומית במשקל לא תעלה על 0.5 עד 1 קילוגרם. בין שתי דיאליזה, המטופלים לא צריכים לעלות יותר משניים עד שלושה קילוגרמים.

כדי לסייע בניהול תחושת הצמא עם צריכת נוזלים מוגבלת, הטיפים הבאים יעזרו:

  • הימנע ממאכלים מלוחים! מתבלים במקום להמליח.
  • הימנע ממשקאות מתוקים.
  • קח תרופות עם האוכל (להפחית בשתייה).
  • מוצצים קוביות קרח קטנות או חתיכות לימון.
  • ללעוס מסטיק ללא סוכר או למצוץ טיפות חומצה.

דיאטה לדיאליזה פריטונאלית (דיאליזה דיאפרגמה)

  • כמות השתייה,
  • צריכת פירות וירקות, ו
  • צריכת מזונות המכילים פוספטים.