בצקת (אצירת מים): גורמים, סוגים

סקירה קצרה

מהי בצקת? נפיחות הנגרמת מנוזלים שנאגרים ברקמה
כיצד מתפתחת בצקת? עקב עודף לחץ בכלי הדם או הלימפה הקטנים ביותר, גורם לדליפת נוזלים לרקמה שמסביב
סיווג לפי קריטריונים שונים: למשל בצקת כללית ואזורית, בצקת פריפוקלית, צורות מיוחדות (כגון בצקת לימפה, בצקת קווינקה)
גורמים: לעתים קרובות לא מזיק (כגון עמידה או ישיבה ממושכת, חום, הריון), אך לעיתים חמורות, כגון מחלת לב, כליות או כבד, הפרעות במחזור הדם, אי ספיקת ורידים, פקקת, אלרגיות, דלקת
מתי לפנות לרופא? אם החלק הפגוע של הגוף נעשה חם או קר בצורה לא טבעית והופך לצבע כחלחל או אדמדם; במקרה של תסמינים אחרים כגון כאב, חום, קוצר נשימה, ערפול הכרה; במקרה של הופעה פתאומית או עלייה מהירה בבצקת
בדיקה: היסטוריה רפואית (אנמנזה), בדיקה גופנית, בדיקת דם, אולטרסאונד במידת הצורך
טיפול: טיפול במחלה הבסיסית, טבליות התייבשות (משתנים) במידת הצורך
מניעה: אם הסיבה אינה מזיקה, פעילות גופנית, הרמת רגליים ואמבטיות מתחלפות חמות-קרות; לפעמים דיאטה דלת מלח ומייבשת מועילה

בצקת: תיאור

פגיעה במאזן הנוזלים

הגוף שלנו מורכב בעיקר מנוזל, המופץ בתאים, ברווחים שבין התאים (אינטרסטיטיום), רקמת החיבור וברקמה התת עורית. אפילו העצמות שלנו מכילות מים. וגם הדם מורכב בעיקר ממים עם הרבה סוגים שונים של תאים צפים בתוכם.

מספר ליטרים של נוזל עוברים מהוורידים הקטנים ביותר (נימי דם) לאינטרסטיטיום מדי יום. משם, החלק הגדול יותר חוזר לזרם הדם, שם ורידים מעבירים אותו חזרה ללב. כעשרה אחוזים מהנוזל הבין-מערכתי, לעומת זאת, זורם החוצה דרך תעלות הלימפה. אם הלחץ בתוך הוורידים עולה, יותר נוזל נלחץ לתוך הרקמה שמסביב. זה בתורו מפחית את הלחץ בכלי הדם.

ויסות מאזן המים

חיישני לחץ מיוחדים (ברורצפטורים) בעורק הצוואר ובאבי העורקים מודדים באופן קבוע את הלחץ במחזור הדם. אם הערכים נמוכים מדי, מופעלת עלייה בלחץ הדם: העורקים מתכווצים והלב שואב חזק ומהיר יותר. מנגנון זה מאפשר לגוף להתאים את לחץ הדם בטווח הקצר.

מעגל קסמים של מחסור בחלבון

עם זאת, לפעמים זה מוביל למעגל קסמים. במחלות מסוימות, למשל, חסרים חלבונים חשובים בדם. בדרך כלל הם שומרים מים במערכת כלי הדם. אם הם חסרים, הנוזל עובר בקלות רבה יותר לתוך הרקמה ולהפך, אינו נספג עוד כראוי. זה גורם לבצקת. עם זאת, הדבר גורם גם למחסור במים בסירקולציה, שהחיישנים מזהים במהירות. כתוצאה מכך, הגוף מפריש פחות מים. עם זאת, מכיוון שהחלבונים עדיין חסרים, הנוזל שנשמר חוזר מהר לרקמה - הבצקת מתגברת, בעוד מים ממשיכים להיעדר מזרם הדם.

סיווג של בצקת

בצקת מתרחשת כאשר זרימת הדם דרך הנימים משתנה. נוצרת הבחנה בהתאם לסיבה:

בצקת הידרוסטטית: זה מתרחש בגלל שהלחץ בתוך הכלים (לחץ הידרוסטטי) מוגבר, כך שיותר נוזל נסחט החוצה לתוך הרקמה שמסביב.
בצקת אוסמוטית קולואידית: מחסור בחלבון בדם גורם לירידת הלחץ האוסמוטי הקולואידי (אונקוטי), וכתוצאה מכך הצטברות נוזלים מוגברת ברקמה והתפתחות בצקת.
בצקת דלקתית: כתוצאה מתהליכים דלקתיים, אך גם מאלרגיות או כוויות, דפנות כלי הדם הופכות לחדירות יותר, כך שיותר נוזלים בורחים מהדם אל הרקמה.

עם זאת, בצקת ניתן לסווג גם לפי קריטריונים אחרים מלבד מנגנון היווצרותה. לדוגמה, ישנן קטגוריות לפי מיקום הנפיחות:

בצקת מוכללת מתרחשת בכל הגוף (למשל אצירת מים המושרה הורמונלית בנשים לפני הווסת כחלק מתסמונת קדם וסתית),
בצקת אזורית (אזורית) משפיעה רק על אזור אחד בגוף (למשל על רגל תחתונה לאחר פקקת).
בצקת פריפוקל נוצרת ברקמה בריאה סביב מוקד מחלה (בגידולים, מורסות או הקרנות)
בצקת תוך תאית מתפתחת בתא וגורמת לו להתנפח.
בצקת חוץ-תאית ממוקמת ברווח שבין התאים.

קריטריון סיווג נוסף הוא מהלך של בצקת:

בצקת חריפה (למשל אי ספיקת לב חריפה, אי ספיקת כליות, דלקת, כוויות, פקקת)
בצקת כרונית (כגון שחמת כבד, אי ספיקת ורידים כרונית)

ישנן גם צורות מיוחדות של בצקת כמו בצקת לימפה ובצקת קווינקה.

לימפואדמה

בבצקת לימפה (לימפאדמה) מצטבר נוזל הלימפה בכלי הלימפה: הלימפה לא מתנקזת כראוי וגם דולפת לרקמה שמסביב וגורמת לה להתנפח. לפעמים הסיבה לכך היא מולדת - במערכת הלימפה יש מום.

מידע מפורט על צורה מסוימת זו של בצקת ניתן למצוא במאמר Lymphedema.

בצקת של קווינק

בצקת קווינקה (אנגיואדמה) היא נפיחות חריפה של הדרמיס והתת-עור או של הקרום הרירי עם שכבת רקמת החיבור (submucosa) הבסיסית. הוא נוצר בדרך כלל על הפנים, באזור העפעפיים והשפתיים, על הריריות של הגרון, על האפיגלוטיס ועל הלשון.

הבצקת של קווינקה היא לפעמים מולדת. עם זאת, ניתן גם לרכוש אותו. במקרה זה, זה מתרחש בדרך כלל כחלק מתגובה אלרגית, כגון כוורות אלרגיות (אורטיקריה). אנגיואדמה גם לעתים קרובות כואבת או כוויות.

בצקת קווינקה יכולה להיות מסכנת חיים אם היא משפיעה על רירית הלוע או הגרון וגורמת למצוקה נשימתית חריפה!

בצקת: גורם

בצקת מופיעה לעיתים קרובות גם אצל נשים בהריון, במיוחד בשבועות האחרונים לפני הלידה. שינויים הורמונליים במאזן המים ובמצב רקמת החיבור וכן לחץ מוגבר על הוורידים הגדולים בחלל הבטן והפגיעה בניקוז כתוצאה מכך עלולים להוביל לאגירת מים ברקמה.

בצקת בכל הגוף

עם זאת, יכולות להיות גם סיבות חמורות יותר מאחורי בצקת. בצקת כללית יכולה להתרחש, למשל, עם

מחלת לב: רגליים נפוחות הן לרוב תוצאה של אי ספיקת לב, במיוחד של הלב הימני (אי ספיקת לב ימנית).
מחלות כליות כמו תסמונת נפרוטית, גופי כליות דלקתיים (גלומרולונפריטיס), חולשת כליות או אפילו אי ספיקת כליות עלולות לגרום למחסור בחלבון או לאיזון אלקטרוליטים לא מאוזן עם אגירת מים ברגליים.

מחלות כבד: הכבד מייצר בדרך כלל מעט מדי חלבון והלחץ האוסמוטי הקולואידי במערכת כלי הדם יורד. החזקת מים בבטן (מיימת, מיימת) מתרחשת לעיתים קרובות עם סרטן כבד או גרורות בכבד, שחמת כבד וחולשת כבד.
מחלות יותרת הכליה מובילות לרוב לפגיעה בייצור ההורמון אלדוסטרון, מה שגורם לאגירת מים בבטן וברגליים.
תת תזונה: סימן לתקופת רעב ארוכה היא "הבטן הרעבה", הנגרמת ממחסור בחלבון.
טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דיכאון, תרופות ליתר לחץ דם, גלוקוקורטיקואידים ("קורטיזון") ותרופות אנטי דלקתיות עלולים גם הם לגרום לבצקת.

בצקת באזור מסוים בגוף

בצקת אזורית נגרמת בעיקר על ידי:

הפרעות ניקוז לימפתי: נוזל הרקמה מועבר חזרה לכלי הוורידים דרך תעלות הלימפה. הפרעות מולדות או מכניות (לחץ חיצוני, חבורות) משבשות את הניקוז הלימפתי ובכך גורמות לנפיחות ברקמה. הסיבות כוללות גידולים, ניתוחים והקרנות. עם זאת, נגיעות בתולעי חוט טפיליות של פילאריאזיס יכולה גם לגרום לצורה קיצונית של בצקת, פיליאזיס.

הפרעות במחזור הדם עלולות להשפיע על ורידים או עורקים, ובנוסף לבצקת, עלולות לגרום לחוסר אספקה של הרקמה.
אי ספיקה ורידית כרונית (אי ספיקת ורידים כרונית, CVI): שסתומים ורידים פגומים במיוחד מונעים מהדם לזרום חזרה אל הלב בצורה תקינה. במקום זאת, הוא מצטבר בגלל כוח המשיכה, במיוחד ברגליים. זה יכול להוביל לאגירת מים חמורה.
דלקות, כוויות ופציעות: זה יכול להפוך את דפנות כלי הדם לחדירים יותר, מה שמקדם אצירת מים ברקמה שמסביב.

אלרגיות: מגע עם מעורר אלרגיה (אלרגן) מפעיל תאי חיסון, שחומרי השליח שלהם הופכים את דפנות כלי הדם לחדירים יותר. כתוצאה מכך, יותר נוזלים דולפים מהכלים לתוך הרקמה, מה שגורם לנפיחות. זה יכול להוביל גם לבצקת של קווינקה (ראה לעיל).
אנגיואדמה תורשתית (HAE): צורה מיוחדת תורשתית זו של בצקת קווינק מאופיינת בנפיחות חריפה ולסירוגין, במיוחד בגפיים, אך גם באיברי הבטן. התרחשותן של נפיחות אלו אינה ניתנת לחיזוי.

בצקת: בחינות

בצקות רבות נעלמות מעצמן. זה חל במיוחד על אצירת מים לאחר עמידה או ישיבה ממושכת ועל נפיחות של העפעפיים כתוצאה מתגובה אלרגית. במקרים אלו, בדרך כלל אין צורך לפנות לרופא. עם זאת, ישנם מצבים שבהם אתה בהחלט צריך לראות רופא.

בצקת: מתי לפנות לרופא?

עליך תמיד להתייעץ עם רופא אם הדברים הבאים חלים עליך:

הבצקת התפתחה רק בצד אחד ובמהירות
הבצקת לא נעלמת מעצמה או הופכת גדולה יותר
הנפיחות גם חמה, אדמומית או כואבת
החלק הפגוע בגוף הופך להיות חם או קר באופן לא טבעי וצבעו כחלחל או אדמדם
עם חום
עם קוצר נשימה
במקרה של ערפול ההכרה עד דליריום

בדיקות אצל הרופא

הרופא ישאל אותך תחילה על ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה). המידע הבא חשוב במיוחד:

מתי התפתחה הבצקת?
איך זה בא לידי ביטוי (כאב, התפשטות, התקדמות)?
איזה תרופה אתה לוקח?
האם אתה סובל ממחלות או אלרגיות קודמות?
האם גם לך יש קוצר נשימה?
האם אתה צריך להשתין לעתים קרובות בלילה? (הסיבה: בשכיבה המים מהבצקת זורמים ביתר קלות חזרה ללב, משם הם נשאבים לכליות ומופרשים)

השלב הבא הוא בדיקה גופנית. בדרך כלל קל לזהות את הבצקת עצמה. מיקומו נותן לרופא את הרמזים הראשונים בחיפוש אחר הסיבה. למשל, רגליים נפוחות נוטות יותר להימצא במקרים של אי ספיקה לבבית, פקקת או מחלת ורידים, בעוד שאגירת מים בבטן (מיימת) מעידה פעמים רבות על נזק לכבד.

בדיקות דם מראות אם יש מחסור בחלבון או הפרעות במלחי הדם. בנוסף, ניתן לבדוק את השתן לאיתור חלבון (פרוטאינוריה) - במחלות כליה, הגוף בדרך כלל מאבד חלבון בשתן.

לפעמים נעשה שימוש גם בהליכי הדמיה. מיימת, למשל, יכולה להתגלות באמצעות בדיקת אולטרסאונד. זה מאפשר הערכה של כמה מים הצטברו בחלל הבטן והאם ייתכן שהגורם הוא בכבד. ניתן לראות בבירור את ורידי הרגליים ופקקת אפשרית באמצעות אולטרסאונד.

בצקת: טיפול

הטיפול בבצקת תלוי בגורם. במקרה של אי ספיקה ורידית, למשל, גרבי לחץ מסייעות במאבק בבצקת. הם משמשים גם במקרה של פקקת ברגע שהבצקת שוככת (עד אז מורחים תחבושת דחיסה). חולי פקקת מקבלים גם תרופות נוגדות קרישה (אנטי קרישה).

לעיתים על הרופא לרשום תרופות מייבשות (משתנים), למשל במקרה של בצקת הקשורה ללב או בכליות. חשוב ליטול את המינון הנכון של התרופה ולהקפיד על צריכת נוזלים מתאימה. חשוב למצוא איזון בין צריכת נוזלים והפרשה ולהימנע מאיבוד מלחים חשובים.

תרופות משתנות לולאות כמו פורוסמיד או טוראסמיד הן יעילות, אך גם שוטפות מלחים כמו אשלגן ונתרן.
תרופות משתנות חוסכות אשלגן כמו ספירונולקטון משמשות במיוחד לטיפול במיימת עם נזק לכבד או בחולים עם אי ספיקת לב.
תרופות משתנות תיאזיד הן לעתים קרובות תרופות נלוות בטיפולים להורדת לחץ דם, אך גם מפריעות לאיזון המלחים בדם (נתרן (!), אשלגן, מגנזיום)

בצקת: מה אתה יכול לעשות בעצמך

אם מדובר באגירת מים רגילה ולא מזיקה, אתה יכול לתקן בעדינות את המצב בעצמך עם כמה עצות. עם זאת, אם יש לך מצב רפואי, כגון מחלת לב או כליות, חיוני שתדבר עם הרופא שלך לפני השימוש בטיפים אלה.

פעילות גופנית: שרירי רגליים פעילים פועלים כ"משאבת שרירים" כדי להבטיח שהמים יועברו חזרה ללב דרך זרם הדם.
תה מנקז: מספר צמחים תומכים בניקוז הגוף. תה סרפד או תה ירוק הם דוגמאות טובות. גם לתה העשוי משורש ג'ון יש השפעה מייבשת, אך אינו מתאים לנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון.
מזונות מייבשים: למזונות מסוימים נאמר גם שיש להם אפקט מייבש. אלה כוללים אורז ותפוחי אדמה בפרט. גם אננס, תותים, שומר וחסה מוציאים נוזלים מהגוף.
הרם את הרגליים: הרמת הרגליים עוזרת לעיתים קרובות נגד רגליים נפוחות.
אמצעים לקידום מחזור הדם: אמבטיות קנייפ עם מים חמים וקרים לסירוגין שומרים על בריאות כלי הדם והשרירים. זרימת הדם בכפות הרגליים עולה, הוורידים מזרימים יותר דם חזרה ללב והנטייה לבצקת פוחתת. עוד על כך תוכלו לקרוא במאמר הידרותרפיה.

זה נשאר חשוב: אם אתה ממשיך לקבל בצקת או שזה לא חולף בכלל, דבר עם הרופא שלך. רק כך הוא יכול לקבוע את הסיבה ולהמליץ על טיפול מתאים לבצקת.

שאלות נפוצות

את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר בנושא תוכלו למצוא במאמר שלנו שאלות נפוצות בנושא בצקת.