אובדנות: סיבות, תסמינים, עזרה

סקירה קצרה

  • אובדנות – הגדרה: אובדנות מתייחסת לחוויה ולהתנהגות שמטרתן להביא למוות בכוונה. צורות ושלבים שונים אפשריים.
  • גורמים וגורמי סיכון: בעיקר מחלות נפש, אך גם התאבדויות או ניסיונות התאבדות במשפחה, ניסיונות התאבדות עצמיים בעבר, מצבי חיים או אירועים מלחיצים, גיל, מחלות גופניות קשות
  • תסמינים וסימני אזהרה: למשל נסיגה חברתית, הבעת מחשבות אובדניות, הזנחת מזון והיגיינה אישית, פרידה, מסירת חפצים אישיים, הכנת צוואה.
  • התמודדות עם אנשים אובדניים: התייחסו באופן אקטיבי לנושא, אל תגנו, הישארו מפוכחים ואובייקטיביים, מארגנים עזרה פסיכיאטרית מקצועית, אל תשאירו את הנפגע לבדו, במקרה של סכנה חריפה: התקשרו 911!

מהי נטייה אובדנית?

נטיות אובדניות הן כאשר חוויותיו והתנהגותו של אדם מכוונות להביא בכוונה למוות שלו - באופן אקטיבי או פסיבי. נטיות אובדניות כאלה יכולות להתרחש פעם אחת או להפוך לכרוניות. נטיות אובדניות כרוניות אומרות שאלו שנפגעו מפתחים שוב ושוב מחשבות וכוונות אובדניות ולרוב כבר עשו ניסיון התאבדות אחד או יותר.

  • הצורך בשלום ובנסיגה ללא הרצון למות
  • עייפות מהחיים יחד עם הרצון למות, אך מבלי לגרום למוות עצמו
  • מחשבות אובדניות ללא לחץ אקוטי לפעול ותוכניות קונקרטיות
  • כוונות אובדניות - תוכניות קונקרטיות להתאבד
  • דחפים אובדניים - מתרחשים בפתאומיות תוך לחץ גדול לקחת את חייו מיד
  • פעולות אובדניות - יישום בפועל של כוונות או דחפים אובדניים
  • ניסיון התאבדות – מעשה אובדני שהאדם הנוגע בדבר שרד
  • התאבדות - מעשה אובדני שסופו קטלני

מטרת סיווג זה היא להיות מסוגל להעריך את סוג אמצעי ההתערבות הנדרשים במקרים בודדים בצורה מדויקת ככל האפשר.

מחשבות אובדניות מתעוררות כאשר מצוקה פסיכולוגית של אדם זוכה על העליונה. אז יכולות להתעורר מחשבות כמו "מה הטעם בכל זה?", "עדיף להיות מת" או "אני לא רוצה להמשיך לחיות ככה". מחשבות אלו יכולות להשתנות מאוד מבחינת תדירות ועוצמה. ככל שהם מתרחשים לעתים קרובות יותר וככל שהם דחופים יותר, כך האדם הנוגע בדבר מאבד את עיניהם של חלופות להתאבדות.

שלבי התאבדות לפי פולדינגר

מודל הבמה של הפסיכיאטר האוסטרי וולטר פולדינגר הוא מודל מוכח לתיאור התקדמות האובדנות. זה מחלק את ההתפתחות האובדנית לשלושה שלבים:

מחשבות אובדניות חוזרות ונשנות ונסיגה חברתית של הנפגעים אופייניות לשלב הראשון. בנוסף, אירועים אובדניים, למשל בתקשורת או בסביבה שלהם, נתפסים בצורה חזקה יותר או יותר סלקטיבית. עם זאת, אלו שנפגעו עדיין יכולים להתרחק ממחשבותיהם האובדניות בשלב זה, הם עדיין מסוגלים לשליטה עצמית. לעתים קרובות הם שולחים אותות נסתרים כדי למשוך את תשומת הלב למצוקתם.

2. אמביוולנטיות

3. החלטה

בשלב האחרון, השליטה העצמית עדיין מושעה. הנפגעים כעת נראים לעתים קרובות רגועים ונינוחים, שכן נטל ההחלטה הוסר. לאור שינוי זה, קיימת סכנה גדולה שהדיוטות יניחו שמצבם הנפשי השתפר. אולם במציאות, הנפגעים עושים הכנות קונקרטיות להתאבדות בשלב זה. הם עשויים לגבש את צוואתם, להיפרד מבני משפחה וחברים או להכריז על נסיעה ממושכת - יש להתייחס לסימני אזהרה כאלה ברצינות רבה!

תסמונת קדם אובדנית לפי ארווין רינגל

  • היצרות: הנפגעים רואים פחות ופחות אפשרויות או חלופות להתאבדות. צמצום תפיסה זה יכול לנבוע ממצב החיים שלהם או מאירועים מסוימים (למשל בידוד חברתי, אבטלה, מחלה, אובדן בן זוג). עם זאת, זה יכול להיות גם בגלל מחלת נפש (למשל דיכאון).
  • תוקפנות: לנפגעים יש פוטנציאל גבוה לתוקפנות, אך אינם מסוגלים להראות את הכעס שלהם לעולם החיצון ובמקום זאת לכוון אותו כלפי עצמם. זה מכונה היפוך של תוקפנות.

אובדנות: תדירות

כ-10,000 אנשים מתים בהתאבדות בגרמניה מדי שנה. בנוסף, יש בערך פי 10 עד 20 ניסיונות התאבדות מדי שנה. בסטטיסטיקה של סיבת המוות, זה מציב את ההתאבדות הרבה לפני תאונות דרכים עם כ-3,300 מקרי מוות בשנה וסמים עם כ-1,400 מקרי מוות שנתיים.

שתיים מכל שלוש התאבדויות מבוצעות על ידי גברים. נשים, לעומת זאת, מנסות להתאבד לעתים קרובות יותר - במיוחד נשים צעירות מתחת לגיל 30.

נטיות אובדניות: סיבות וגורמי סיכון

סכיזופרניה, הפרעות אישיות מסוימות כמו גבול והתמכרויות גם מגבירים את הסיכון להתאבדות.

גורמי סיכון נוספים לנטיות אובדניות הם, למשל

  • התאבדויות או ניסיונות התאבדות במשפחה
  • ניסיונות התאבדות משלו בעבר
  • השתייכות לקבוצות מודרות חברתית
  • אבטלה
  • בעיות כלכליות
  • חוויות של אלימות
  • פרידה משותף לחיים
  • מוות של קרובי משפחה
  • העלייה בגיל
  • בדידות/בידוד חברתי
  • מחלות גופניות, במיוחד אלו הקשורות לכאב

נטיות אובדניות: תסמינים וסימני אזהרה

  • נסיגה חברתית
  • ביטוי ישיר או עקיף של מחשבות אובדניות
  • שינויים חיצוניים, למשל בגדים כהים, מראה לא מטופח
  • הזנחת תזונה והיגיינה אישית
  • התנהגות מסוכנת
  • להיפרד, למסור חפצים אישיים, להכין צוואה
  • משברי חיים

אובדנות חריפה היא כאשר לאדם הנוגע בדבר יש מחשבות עזות על עייפות מהחיים וכוונות אובדניות קונקרטיות, כך שמעשה אובדני חריף עומד בפתח. ניתן לזהות נטיות אובדניות חריפות לפי הסימנים הבאים. האדם הנוגע בדבר…

  • ממשיך בכוונותיו האובדניות גם לאחר שיחה ממושכת
  • יש מחשבות אובדניות דחופות
  • הוא חסר תקווה
  • סובל מאפיזודה פסיכוטית חריפה
  • כבר ביצע ניסיון התאבדות אחד או יותר

האם שמת לב לאחד או יותר מהתסמינים והסימנים לעיל אצל קרוב משפחה, חבר או מכר? אז כדאי לפעול מהר. העלה את הנושא והציע את תמיכתך. ללוות את האדם הנוגע בדבר למרפאת חוץ פסיכיאטרית, למשל. במקרה של נטיות אובדניות חריפות יש להתקשר למספר החירום (112).

מחשבות אובדניות - מה לעשות?

מחשבות אובדניות - מה לעשות?

אתה תמיד צריך לעשות משהו בנוגע למחשבות אובדניות שיש לך בעצמך או שמישהו אחר מביע! הדבר החשוב הוא באיזו תדירות וכמה דחופות המחשבות הללו. כצעד ראשון, שיחה פתוחה עם איש סוד קרוב יכולה לעזור, שבה ניתן לבטא את המחשבות המייסרות לעיתים קרובות.

עם זאת, אם המחשבות האובדניות מאוד דחופות ותכופות והאדם הנוגע בדבר אינו יכול עוד להתרחק מהן, נדרשת עזרה פסיכיאטרית (חירום) מהירה.

נטיות אובדניות חריפות: טיפול רפואי

נטיות אובדניות חריפות מטופלות בדרך כלל בתחילה בתרופות מרגיעות ומרגיעות. לאחר שהסכנה החריפה שככה, מגיעים דיונים פסיכותרפיים. האם הטיפול נמשך בבית החולים או על בסיס אשפוז תלוי במידת הסיכון האובדני של המטופל גבוה.

מרכיבים חשובים בטיפול הם, למשל

  • גורמי סיכון כמו מגעים חברתיים בעייתיים או שימוש בסמים מבוטלים ככל האפשר.
  • מעקב צמוד אחר החולים מובטח כדי שלא תהיה להם גישה לכלי התאבדות פוטנציאליים כגון נשק או תרופות.
  • יש מטפלים שמתקשרים עם המטופל על חוזה לא התאבדות. המשמעות היא שהמטופל מסכים לטיפול ומצהיר כי לא יפגעו בעצמו במהלך הטיפול. כמובן שחוזה זה אינו מחייב מבחינה משפטית, אך הוא מחזק את יחסי האמון והציות – כלומר את נכונותו של המטופל להשתתף באופן פעיל בטיפול.
  • חולים אובדניים חסרים לרוב מבנה יומיומי קבוע המעניק להם יציבות בחיי היום יום. לכן הטיפול כולל לרוב עזרי מבנה קונקרטיים, למשל בצורת לוחות זמנים יומיומיים שפותחו במשותף.
  • אימון התנהגותי יכול לעזור למטופלים לווסת את רגשותיהם ולהתמודד טוב יותר עם קונפליקטים.
  • שיטות טיפול קוגניטיביות מטרתן לשנות את סגנון החשיבה הלא תפקודי, המאופיין בחוסר תקווה, ביטול עצמי, הרהורים והערכה שלילית של העתיד.
  • מעורבות של קרובי משפחה או חברים קרובים יכולה לתמוך בהצלחת הטיפול.

התמודדות עם נטיות אובדניות: עצות לקרובים

אתה מודאג מקרוב משפחה ושואל את עצמך: מה עליך לעשות אם מישהו מתאבד? העצה החשובה ביותר להתמודדות עם נטיות אובדניות היא: היו שם! אל תשאיר את האדם המושפע לבדו ותשמור עליו. עצות חשובות נוספות:

  • קחו אותם ברצינות: קחו ברצינות מחשבות אובדניות ואל תשפטו אותן. הימנע מהצהרות כגון "אתה תהיה בסדר" או "תעצור את עצמך". גם אם הבעיות המתוארות אינן נראות לך רציניות, הנפגעים יראו את הדברים אחרת לגמרי בשל דפוסי החשיבה והתפיסה המצומצמים שלהם.

חשוב: קח אחריות על המתאבד על ידי ארגון עזרה, הישארות לצידו ומתן לו את ההרגשה שאתה שם בשבילו. אתה בהחלט יודע כמה חשוב שיהיה מישהו קרוב אליך לצידך במשבר קיומי אקוטי.

נטיות אובדניות: נקודות מגע

בנוסף לפסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים בפרקטיקה פרטית ובמרפאות פסיכיאטריות, קיימות נקודות מגע נוספות לאנשים בסיכון התאבדות ולקרובי משפחה. לדוגמה

  • שירות ייעוץ טלפוני בטלפון 0800-1110111
  • שירות פסיכיאטרי חברתי עם שירותי ייעוץ ותמיכה מקומיים. ניתן לקבל כתובות ברשות הבריאות המקומית

קבוצות לעזרה עצמית בנושאי דיכאון ומחלות נפש יכולות לסייע גם בנטיות אובדניות. את הכתובות ופרטי ההתקשרות ניתן למצוא באינטרנט.