מהו מחסור באשלגן?
רופאים מדברים על מחסור באשלגן (היפוקלמיה) כאשר רמת המינרל החשוב הזה בסרום הדם יורדת מתחת לטווח התקין (מתחת ל-3.8 ממול/ליטר במבוגרים). לעומת זאת, רמת אשלגן בסרום של יותר מ-5.2 ממול/ליטר (מבוגרים) מכונה עודף אשלגן (היפרקלמיה). ויסות הפרשת האשלגן מווסת על ידי הורמון אלדוסטרון, הגורם לשחרור אשלגן אל השתן.
מתי נוצר מחסור באשלגן?
הגורמים למחסור באשלגן מגוונים מאוד, שכן הוא ממלא תפקיד מכריע בתפקוד כל התאים ולכן נמצא בכל מקום.
איבוד אשלגן דרך הכליות
אם הגוף משחרר יותר אלדוסטרון או קורטיזול מהנדרש, יותר אשלגן מופרש דרך השתן בעזרת הכליות. זה ידוע בתור היפראלדוסטרוניזם (תסמונת קון) או היפרקורטיזוליזם.
לתרופות מסוימות יכולה להיות השפעה דומה על הפרשת אשלגן דרך הכליות. אלה כוללים משתנים, גלוקוקורטיקואידים ואנטיביוטיקה. בנוסף, אי ספיקת כליות יכולה להוביל גם לאיבוד אשלגן.
איבוד אשלגן דרך מערכת העיכול
צריכת אשלגן מופחתת
למרות שאשלגן נמצא במגוון רחב של מזונות, תת תזונה עלולה להוביל למחסור באשלגן.
חלוקה מחדש של אשלגן
אשלגן נמצא גם בתוך התאים וגם בנוזל שמחוץ לתאים. אם ערך ה-pH של הגוף עולה בחדות (אלקלוזיס), הגוף מגיב בחילופי יונים (חלקיקים טעונים) ומחדיר עוד אשלגן לתאים. כתוצאה מכך נוצר מחסור באשלגן בסרום.
אותה תופעה מתרחשת בטיפול באינסולין. אינסולין ממריץ את החלפת הנתרן התוך תאי לאשלגן ומפחית את כמות האשלגן החוץ תאי.
מהם התסמינים של מחסור באשלגן?
מכיוון שאשלגן מעורב באופן משמעותי בגירוי התא ובהעברת אותות, מחסור באשלגן מוביל להפרעת קצב לב, חולשת שרירים (פארזיס) והפחתת רפלקסים, למשל. כמו כן עלולות להתפתח עצירות והפרשת שתן מוגברת (פוליאוריה). הנפגעים מתלוננים לעתים קרובות על עייפות. תמיד יש להתייחס ברצינות לתסמיני מחסור באשלגן.
מהן ההשלכות של מחסור באשלגן?
שנית, מחסור באשלגן יכול לגרום לתאי הלב להתאושש לאט יותר מהתכווצות. מכיוון שזמן ההחלמה משתנה מתא לתא, הם מאבדים את הקצב שלהם, מה שמוביל בסופו של דבר להפרעות קצב לב מסוכנות.
סימנים שונים בא.ק.ג, כמו אקסטרה-סיסטולים או השטחה של גל T, מצביעים על מחסור באשלגן.
כיצד ניתן לפצות על מחסור באשלגן?
היפוקלמיה חריפה היא מצב חירום בשל ההשלכות האפשריות. יש לתת למטופל מיד אשלגן כלורי תוך ורידי ולעקוב מקרוב אחר מצבו. אם התרופה אחראית למחסור באשלגן, יש להפסיק את הטיפול בהקדם האפשרי.
במקרה של מחסור כרוני, ניתן להשתמש בתוספי אשלגן כדי לתקן את המחסור באשלגן. תזונה עשירה באשלגן עם ירקות וקטניות, מוצרי תפוחי אדמה, מיצי פירות ואגוזים היא הרבה יותר פשוטה ובת קיימא.
