חסימה בעמוד השדרה: טיפול, תסמינים

סקירה קצרה

  • טיפול: תרגילי טווח תנועה, משככי כאבים, מניפולציה או ניוד בשיטות טיפול ידניות.
  • תסמינים: בהתאם לאזור הפגוע, כאב בזמן תנועה, הקרנה לראש, לבטן ולחזה, למשל; בהתאם לאזור, כאבי ראש, בחילות; מתאמים לא הובהרו באופן מדעי באופן סופי
  • גורמים וגורמי סיכון: חסימת חוליות שטרם הוכחה מדעית, ייתכן שגירויים של כאב, למשל עקב העמסה לא נכונה ממפרקי החוליות, גורמים להתכווצות מתמשכת של השרירים
  • אבחון: על סמך סימפטומים, בדיקה גופנית; הליכי הדמיה כגון צילום רנטגן או תהודה מגנטית כדי לא לכלול פריצת דיסק או גידולים.
  • פרוגנוזה: לעתים קרובות חסימות בחוליות נפתרות מעצמן; שיטות שונות עוזרות היטב; יש לשלול סיבות חמורות כגון פריצת דיסק או גידולים
  • מניעה: התנהגות בריאה לגב כגון טכניקות נשיאה מסוימות, הרמת משאות כבדים מהברכיים, פעילות גופנית סדירה, פיצוי על תנועה בזמן פעילות בישיבה

מהי חסימה בחוליות?

שמות נוספים לחסימת מפרקים הם חוסר תפקוד סגמנטלי וחוסר תפקוד מפרקי היפומוביל הפיך: "היפוך" פירושו זמני, "היפומוביל" פירושו מוגבלות בתנועה, "מפרקי" נגזר מהמילה הלטינית למפרק (articulatio), ו"תפקוד לקוי" פירושו תקלה.

חסימת חוליות מתרחשת בחלקים שונים של עמוד השדרה - עמוד השדרה הצווארי (חסימת עמוד השדרה הצווארי), עמוד השדרה החזי (חסימת עמוד השדרה החזי) או עמוד השדרה המותני (חסימת עמוד השדרה המותני). מקרה מיוחד הוא החסימה של מפרק העצה (Sacroiliac joint, ISG).

התפיסה מבוססת על ההנחה שחסימות חוליות מתרחשות לעתים קרובות יותר, אינן מזיקות בעיקר ובמקרים רבים נעלמות מעצמן.

המושג של חסימת חוליות שנוי במחלוקת ואינו נתמך מדעית על ידי שיטות הרפואה מבוססת הראיות.

כיצד ניתן לפתור חסימה חולייתית?

במידת הצורך, המתרגל מקל על כאבי חסימה בחוליות באמצעות משככי כאבים. זה גם עוזר להרפיית השרירים - כמו למשל שימוש בחום או מרפי שרירים (מרפי שרירים).

פתרון חסימות בחוליות באמצעות טיפול ידני

רפואה ידנית (כירופרקטיקה) ממליצה בעצם על שתי טכניקות טיפוליות לחסימה בחוליות - ניוד ומניפולציה:

בגיוס, המטפל או הרופא מבצעים תנועות איטיות חוזרות ונשנות של המפרק בכיוון התנועה המוגבל, בצורת מתיחה (משיכה אורכית) ו/או תנועת החלקה. בדרך זו, יש להרחיב בהדרגה את טווח התנועה המוגבל.

במהלך מניפולציה, דחף תנועה קצר, מהיר וממוקד בכיוון התנועה ה"חופשי" (כלומר, לא מוגבל עד כאב) אמור לשחרר את החסימה החוליה. לפעמים נשמע צליל פיצוח. מניפולציה יכולה להתבצע רק על ידי רופא מיומן במיוחד. במצבים מסוימים אסור (התווית נגד), למשל בתהליכים דלקתיים, אוסטיאופורוזיס חמור או הפרעות פסיכולוגיות.

ניתן להסיר חסימות באופן עצמאי באמצעות תרגילים שונים במובן של רפואה ידנית. עם זאת, את התרגילים לכך יש ללמד איש מקצוע רפואי מנוסה.

שיטות הרפואה הידנית (כירופרקטיקה) שייכות לתחום הרפואה האלטרנטיבית או המשלימה. הוא נועד לרפא הפרעות במערכת השרירים והשלד בפרט באמצעות שיטות ידניות בלבד, כלומר שיטות המתורגלות "ביד". בכך, כירותרפיה נעזרת בשיטות של אוסטאופתיה וכירופרקטיקה. קורסי הכשרה מקבילים מוכרים על ידי האיגודים הרפואיים הממלכתיים, ורופאים שעברו הכשרה רשאים להשתמש בתואר הנוסף של טיפול ידני או כירופרקטיקה לאחר שעברו בחינה. עם זאת, שיטות הרפואה הידנית שנויות במחלוקת מנקודת מבט רפואית מדעית-מלומדת ואינן נחשבות לרפואה מבוססת ראיות.

מה הסימפטומים?

חסימת חוליות חזה גורמת לרוב גם לכאב מקומי שלעיתים מקרין (למשל לבטן). הכאב של חסימה כזו של עמוד השדרה החזי הוא לעתים קרובות תלוי תנועה או נשימה. גם תסמינים כמו בחילות, קשיי נשימה או כאבים בחזה קשורים אליו.

חסימה בעמוד השדרה המותני (חסימת עמוד השדרה המותני) מתבטאת במקרים רבים גם בכאב פתאומי. לפעמים אלה מתרחשים בצורה חריפה במהלך תנועה ("lumbago"). במקרים מסוימים, הם מקרינים לתוך הרגליים.

עקב הכאבים הנגרמים מהחסימה, המטופלים נוקטים לעיתים קרובות ביציבה מאולצת (תנוחה מקלה), אשר בתורה מביאה בדרך כלל למאמץ ומתח כואבים בטווח הארוך.

מטופלים רבים מדווחים כי חסימות חוליות מתרחשות שוב ושוב.

גורמים וגורמי סיכון

מנגנון החסימות בחוליות טרם הוכח באופן מדעי באופן סופי והוא מבוסס יותר על ערכים אמפיריים.

בעבר, ההנחה הייתה כי תפיסה מכנית של מה שנקרא מפרקי פן בחוליות היא הבסיס לחסימת החוליות.

כיום מניחים שגירוי כאב מופעל על ידי עצבים אלו, למשל על ידי תנועות קופצניות או העמסה שגויה מתמדת. כתוצאה מגירוי כאב זה, השרירים המחוברים נמתחים באופן רפלקסיבי. לפי תיאוריות חדשות יותר, התכווצות שרירים זו יוצרת את חסימת החוליות ולא, כפי שהניחו בעבר, תפיסה של מפרקי החוליות.

מומחים מניחים שלסתימה בחוליות יש גם את הסיבות הבאות:

  • שינויים פתולוגיים במשטחי המפרק, למשל עקב עומס יתר, טראומה, דלקת, חוסר פעילות גופנית או הפרעות מטבוליות
  • מתח או קיצור של השרירים הקשורים למפרק
  • גירויים כואבים (אפרנטים נוציספטיביים) במקרה של עומסים לא נכונים חריפים או חוזרים
  • גירויים כואבים מאיברים פנימיים, המובילים להתקשות שרירים כואבת (מתח קשה)

במונחים של אינטראקציה פסיכוסומטית, מטפלים דנים האם בעיות פסיכולוגיות מתבטאות לעיתים פיזית, למשל בחסימות חוליות.

בחינות ואבחון

אם אתה מרגיש שחוליה (כגון חוליה חזה) חסומה, פנה תחילה לרופא המשפחה שלך. במידת הצורך, הוא או היא יפנו אותך למומחה (כגון אורטופד).

דיון אנמנזה זה מלווה בבדיקה גופנית. במהלך בדיקה זו, הרופא בודק את ניידות עמוד השדרה במקטעים שונים.

הליכי הדמיה (כגון צילומי רנטגן או הדמיית תהודה מגנטית, MRI) משמשים בעיקר כדי לשלול גורמים אפשריים אחרים לכאבי גב, כגון פציעות, דלקות או גידולים. פריצת דיסק או תהליכים דלקתיים כמו תסמונת הפן גם הם במפורש לא חסימות חוליות. הרופא בודק בהתאם גם בכיוון זה.

מהלך המחלה ופרוגנוזה

בעזרת טיפול ידני ניתן לשחרר חסימה בגב. עם זאת, לפעמים זה אפילו לא הכרחי, כי חסימה חולייתית לרוב נפתרת מעצמה לאחר מספר שעות או ימים.

מניעה

הרעיון של חסימת חוליות אינו מובן במלואו. עם זאת, הניסיון הראה שהתנהגות בריאה כביכול עוזרת למנוע לא רק חסימות חוליות אלא גם ליקויים אחרים במערכת השרירים והשלד. זה כולל, למשל, טכניקות מסוימות להרמת משאות כבדים בצורה נכונה, פעילות גופנית סדירה כמו ספורט, והפסקות מפעילות בישיבה.