שתל שבלול: כיצד פועל מכשיר השמיעה

מהו שתל שבלול?

שתל שבלול הוא תותב אלקטרוני של האוזן הפנימית. הוא מורכב משתל המונח באוזן הפנימית וממעבד דיבור שמולבש מאחורי האוזן כמו מכשיר שמיעה. שתל השבלול יכול לעזור לאנשים מסוימים שיש להם ליקוי שמיעה חמור באוזן הפנימית.

תהליך השמיעה הרגיל

האוזן הבריאה לוכדת גלי קול ומעבירה אותם דרך תעלת האוזן אל עור התוף, מה שגורם לו לרטוט מכני. שלושת העצמות באוזן התיכונה - malleus, incus ו-stapes - מעבירות את הרעידות אל מה שנקרא החלון הסגלגל.

מיד מאחורי זה נמצאת האוזן הפנימית עם השבלול המלא בנוזלים (בלטינית עבור "שבלול"): חלל עצם פצוע ספירלי זה מכיל את איבר השמיעה בפועל - מערכת צינורות פצועה מלאת נוזלים של ממברנות עדינות.

בקרומים אלו מוטבעים תאי חישה המצוידים בשערות עדינות הבולטות לתוך הנוזל. אם אלה רוטטים עקב גלי הקול המועברים דרך החלון הסגלגל, הם מעבירים את הגירוי למוח דרך עצב השמיעה. כאן האותות מומרים למידע אקוסטי.

איך עובד CI?

המקלט של השתל באוזן הפנימית מפענח את האותות ומשדר אותם באמצעות אלקטרודה אל השבלול. שם, הדחפים החשמליים מגרים את עצב השמיעה. הוא מעביר את האותות למוח, שמעבד את המידע כאילו היה אירוע אקוסטי טבעי. כך הופכת שמיעה אפשרית עם CI.

מכשיר שמיעה ושתל שבלול: ההבדלים

מה ההבדל בין CI למכשיר שמיעה? מכשיר שמיעה תומך בשמיעה שעדיין מתפקדת. הוא מכיל מיקרופון הקולט צלילים או רעשים בסביבה. אלה מומרים לאחר מכן לאותות חשמליים, שעוצמתם מותאמת כלפי מעלה על ידי המגבר המובנה. בהתאם לליקוי השמיעה הקיים, מכשיר השמיעה מגביר את אותם תדרים או צלילים שהאדם הפגוע כבר לא קולט היטב.

אם העברת הקול מוגבלת בצורה חמורה מדי על ידי לקות השמיעה או אם ההמרה של גלי קול לגירויים באוזן הפנימית כבר לא עובדת, מכשיר השמיעה מגיע לגבולותיו. במקרים כאלה, שתל שבלול עשוי לעזור. הוא משתלט על תפקודי האוזן הפנימית ושולח אותות ישירות לעצב השמיעה. ה-CI מאפשר אפוא לאנשים ללא שמיעה מתפקדת לשמוע - למשל, ילדים שנולדו חירשים.

שתל שבלול: מתי משתמשים בו?

עצב שמיעה שלם ומסלול שמיעה מרכזי הם הדרישות הבסיסיות להשתלת שבלול. מבוגרים וילדים חירשים או כבדי שמיעה עמוקים ואשר עבורם מכשיר שמיעה קונבנציונלי, מכשיר שמיעה הולכת עצם או מכשיר שמיעה מושתל אינם מאפשרים תקשורת דיבור, עשויים להפיק תועלת מ-CI. הסיבה לירידה בשמיעה או לירידה בשמיעה – בין אם מדובר בירידה בשמיעה, טראומת רעש, תרופות או תאונה – לא משנה.

באופן ספציפי, שתלי שבלול משמשים עבור:

• פגיעה בתאי השיער בשבלול (המכונה חירשות שבלול).
• חירשות פוסט לשונית (התפרצות של חירשות רק לאחר לימוד השפה)
• חירשות קדם לשונית או תורשתית אצל ילדים (התפרצות של חירשות לפני לימוד השפה)
• אובדן שמיעה כאשר הבנת הדיבור אינה אפשרית אפילו עם מכשיר שמיעה

בניגוד לילדים, מבוגרים שכבר נולדו חירשים אינם מושתלים בדרך כלל בשתל שבלול. המוח שלהם מעולם לא למד לזהות ולפרש גירויים אקוסטיים. מכיוון שהוא כבר בוגר, לא צפוי שהוא עדיין יכול לעטוף את הכישורים המתאימים להבנת השפה המדוברת. לכן, שתל שבלול בדרך כלל נשאר לא יעיל.

חד צדדי או דו צדדי?

באופן עקרוני, שתל שבלול יכול לשמש באופן חד צדדי או דו צדדי - בהתאם לליקוי השמיעה ועד כמה הוא בולט בכל צד.

לפיכך, עבור חלק מהמטופלים, הטיפול האופטימלי עשוי להיות שימוש ב-CI בצד אחד ובמכשיר שמיעה בצד השני. במקרים אחרים, התאמה דו-צדדית עם שתל שבלול הגיונית יותר - הבנת הדיבור ברעש ובשמיעה כיוונית טובים אז בדרך כלל מאשר ב-CI חד-צדדי.

הרופא דן באילו אמצעים יובילו לחוויית השמיעה הטובה ביותר בנפרד עם כל מטופל או עם הורי הילד המטופל.

שתל שבלול: יתרונות וחסרונות

שתלי שבלול אינם מחליפים אוזניים, אך הם פותחים אפשרויות רבות עבור הנפגעים. מתעניינים צריכים ליידע את עצמם מראש על יתרונות אלו, אך גם על החסרונות והסיכונים האפשריים.

יתרונותיו של שתל השבלול

שתלי שבלול מגדילים את טווח הקול והווליום המורגש, כך שהלובש יכול לתקשר ביתר קלות עם בני האדם ובכך (שוב) לקבל חלק גדול יותר במפגשים חברתיים. מוזיקה יכולה גם להיתפס טוב יותר. בילדים, ההתאמה המוקדמת ביותר האפשרית של שתלי שבלול יכולה לקדם את התפתחות הדיבור.

חסרונות של שתל השבלול

חסרונות ומגבלות הקשורים לשתל שבלול:

• יש להסיר את השתל בזמן שינה וכן במהלך ענפי ספורט מסוימים כגון שחייה או אומנויות לחימה.
• שדות מגנטיים חזקים, אלקטרוסטטיקה ואותות בתדר גבוה עלולים לגרום לגירוי לא מכוון לעצב השמיעה במקרים נדירים.
• ייתכן שיהיה צורך במיקרופונים חיצוניים נוספים כדי לשמוע טלוויזיה ואודיו בצורה ריאלית ככל האפשר.
• מכיוון ששתל שבלול הוא מכשיר מורכב, עלולים להתרחש סיבוכים טכניים.
• טיפול ותחזוקה הן בבית והן במרפאת הטיפול יכולים לקחת זמן רב.
• למרות אימון אינטנסיבי, התאוששות מלאה של הבנת הדיבור מתרחשת לעתים רחוקות מכיוון שהמידע הלשוני עבור המוח נותר לא שלם.
• יש אנשים ששתל שבלול אינו מושך מבחינה ויזואלית.

שתל שבלול בילדים

ההליך אפשרי החל מהחודש השישי לחיים - במקרים בודדים ניתן להחדיר את שתל השבלול לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים. עבור ילדים שרק עם הזמן מתחרשים או כבדי שמיעה, ההליך צריך להתבצע מוקדם ככל האפשר.

מתי CI לא מתאים לילדים?

שתל השבלול אינו מתאים לילדים במקרים אלה:

• היעדר מולד של השבלול
• חירשות עצב שמיעה
• חוסר מיומנויות שיקום

שתל שבלול: הניתוח

לפני ניתוח השתלת שבלול, יש הכנה מקיפה. זה כולל:

• אבחון כללי לפני ניתוח
• בדיקת מצב השמיעה והדיבור
• בדיקת הדמיה של מבני הראש הפנימיים באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
• ייעוץ אישי מפורט והסבר של המטופל על ידי הרופא המטפל לגבי ההליך, הסיכויים והסיכונים של ההתערבות

ישנם שתלי שבלול מדגמים שונים ומיצרנים שונים. הרופא והמטופל (או הורי הילד המנותח) מחליטים יחד איזה מכשיר יושתל.

כיצד מחדירים שתל שבלול?

משם קודח המנתח תעלה לתוך האוזן התיכונה, ממנה הוא יוצר פתח לאוזן הפנימית דרך חור נוסף. דרך גישה זו, הוא דוחף את האלקטרודה לתוך השבלול. הוא מעגן את השתל בפועל במיטת עצם נפרדת מאחורי האוזן. במהלך הניתוח נבדק שתל השבלול ונבדק תפקוד עצב השמיעה.

בדרך כלל, החולה יכול לעזוב את בית החולים מיד לאחר מכן. בדיקות לאחר הניתוח כוללות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) לבדיקת מיקום השתל באוזן, ופיקוח קפדני על ריפוי פצעים. כך ניתן לאתר כל סיבוך בשלב מוקדם.

השלב האחרון הוא התאמה אישית של מעבד הדיבור לאחר ריפוי פצעים מלא.

שתל שבלול: סיכונים של ההליך

בנוסף לסיכונים הכלליים הקשורים לניתוח כלשהו (למשל, בעיות ריפוי פצעים), סיבוכים ספציפיים מתרחשים לעיתים במהלך ניתוח השתלת שבלול. אלו כוללים:

• סְחַרחוֹרֶת
• פגיעה בעצבים באזור הניתוח
• גירוי לא רצוי של עצבים אחרים (במיוחד עצבי פנים ועצבים)
• זיהומים באוזן התיכונה
• טינטון (מצלצל באוזניים)
• היווצרות של פיסטולה
• חבורות (המטומה)
• אובדן שמיעה כל שהיא
• אי תאימות חומרית
• דחיית השתל

לעיתים רחוקות, שתל שבלול פגום גורם לכאבי ראש. שתל אוזן חדש יכול לעזור.

לאחר החדרת שתל השבלול עלולות להופיע בעיות שמיעה - במיוחד אצל מבוגרים. הסיבה לכך היא שהשמיעה עם התותבת האלקטרונית זרה בהתחלה, ועל העונד אותה קודם כל להתרגל אליה. לילדים יש כאן פחות בעיות. הם גדלים עם השתל באוזניים, כך שההסתגלות הקשה אינה הכרחית.

ניתוח השתלת שבלול: מה אתה צריך לזכור לאחר מכן

הן טיפול בסיסי לאחר ניתוח והן טיפול מעקב, כמו גם טיפול לאחר לכל החיים, הם קריטיים להצלחת ההליך.

עבור ילדים, הורים, רופאי ילדים וקלינאי תקשורת מעורבים במסגרת השתלת השבלול ובטיפול המעקב.

טיפול בסיסי

בנוסף למעקב רפואי כללי, הטיפול הבסיסי כולל התאמה ראשונית ואופטימיזציה הדרגתית של מעבד הדיבור:

לאחר הניתוח, שתל השבלול מופעל ומתכוונן לראשונה. דגש מיוחד מושם על בדיקות שמיעה ודיבור, בדיקות ואימון שמיעתי-דיבור אינטנסיבי. בנוסף, המטופל עובר הכשרה בטיפול ושימוש במכשירים נוספים.

טיפול המשך

הטיפול הבסיסי נמשך בטיפול ההמשך. המוח חייב להתרגל לגירוי המלאכותי החדש וללמוד את הליכי התפיסה והעיבוד הדרושים. שילוב אינטנסיבי של אימון והתאמות חוזרות של מעבד הדיבור מהווים את הבסיס להצלחת הטיפול. בדיקות אודיומטריות רגילות עוזרות בתהליך זה.

טִפּוּל עוֹקֵב

שתל שבלול מצריך מעקב לכל החיים על ידי מרפאה בעלת ניסיון מתאים. טיפול לאחר זה משמש בקרה וייעוץ רפואיים וטכניים. הרופאים בודקים באופן קבוע את ביצועי השמיעה, הדיבור והשפה של המטופל ומתעדים זאת. המטרה היא לייעל ולייצב את יכולתו האישית של המטופל לתקשר.

שתל שבלול: עלויות

גרמניה

העלות של שתל שבלול – כלומר, המכשיר, הניתוח והטיפול המעקב – היא בסביבות 40,000 יורו. אם הנפגע עומד בדרישות ההליך, קופות החולים הסטטוטוריות מכסות את העלויות.

במקרה של קופות חולים פרטיות, כדאי לברר מראש האם העלויות יכוסו.

אוסטריה

עלויות הניתוח והציוד הראשוני מכוסות בדרך כלל על ידי קופה. האנשים המושפעים עצמם צריכים אז לשלם רק עבור עלויות עוקבות, כלומר עבור: