סוכרת
סוכרת mellitus ידוע בכינויו סוכרת. זו גם מחלה מטבולית. ההורמון אינסולין שומר על דם רמת הסוכר (כמות הסוכר בדם) ברציפות באותה רמה אצל אנשים בריאים.
לאחר בליעה, אינסולין מבטיח שהסוכר ייספג מה- דם לתאים ומעובד עוד יותר כדי להשתתף בתהליכים מטבוליים. תהליך זה מופרע בחולים הסובלים מ סוכרת. ישנם שני סוגים שונים של אינסולין.
בשני המקרים, הסוכר נשאר בתוך דם מבלי להיספג בתאי הגוף להמשך עיבוד. תוצאה נפוצה של סוכרת הוא נזק ל עצבים ודם כלי, שנחסמות על ידי מולקולות הסוכר ובכך מונעות מתפקוד תקין. דלקות כואבות ב עצמות ו המפרקים להתפתח, כמו גם פירוק מוגבר של חומר העצם, מה שבטווח הארוך מוביל אליו אוסטאופורוזיס.
- סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית. המשמעות היא שהגוף משמיד את התאים שלו. במקרה זה התאים המייצרים אינסולין.
- בסוכרת סוג 2, הלבלב (המייצר אינסולין) מתאמץ יתר על המידה לאורך זמן עד שהוא כבר לא יכול לייצר מספיק אינסולין.
אמצעים נוספים
כפי שכבר תואר, יישומים תומכים שונים מתאימים בפיזיותרפיה לטיפול סימפטומטי במחלות מפרקים הקשורות להורמונים. בהתאם למטרת הטיפול, אלה כוללים
- אמצעים אלקטרותרפיים
- יישומים קולי, תרמותרפיה,
- מערכות קלטת להורדת סכמטי
- כמו גם כל שאר האמצעים המקלים על כאב ומפחיתים מתח
<br> סיכום
מחלות ראומטיות מטבוליות הפוגעות בהורמונליים וב- מערכת האנדוקרינית, כגון סוכרת או יתר לחץ דם, לא רק משפיעים על איברים ותהליכים מטבוליים, אלא גם על מבני מערכת השלד והשרירים. התוצאה היא עצם ו כאבי מפרקים, מוגבלות בתנועה, הפרעות הולכה עצבית ומתח שרירי. לא ניתן לטפל במחלה הבסיסית על ידי פיזיותרפיה, אך הסימפטומים בהתאמה מטופלים באופן אינדיבידואלי, אשר לא רק מקלים עליהם, אלא גם מונעים התקדמות מהירה נוספת.
כל המאמרים בסדרה זו:
