הפרעה בהליכה: גורמים, סימנים, אבחון, עזרה

הפרעת הליכה: תיאור

מכיוון שההליכה היא בדרך כלל אינטואיטיבית, רוב האנשים אינם חושבים על התהליכים המורכבים במערכת העצבים ובשרירים, הנחוצים למעשה להליכה תקינה. חשובים במיוחד להליכה לא מופרעת הם איבר שיווי המשקל, תפיסת התנועה (הלא מודעת) של האדם עצמו, מידע דרך העיניים והשליטה המדויקת של השרירים. הפרעה בכל אחד מהאזורים הללו עלולה להוביל להפרעת הליכה.

ישנן סיבות רבות להפרעות הליכה. אולם בעיקרון, ניתן לייחס את רוב הפרעות ההליכה לשתי סיבות עיקריות: הפרעה בתחושת שיווי המשקל או הפרעה במערכת השרירים והשלד.

פגיעה בתחושת שיווי המשקל

כדי שאדם יוכל בכלל לעמוד זקוף וללכת, הוא זקוק לתחושת איזון שלמה. אם זה חסר, מתרחשות הפרעות הליכה ונפילות.

אם אחת משלוש המערכות הללו נכשלת, שתי המערכות הנותרות עדיין יכולות לפצות, כך שתחושת האיזון מופרעת רק במעט. עם זאת, אם שתיים מהמערכות מושפעות, הפרעות שיווי משקל מתרחשות בהכרח. המשותף לכל התהליכים הללו הוא שהם בדרך כלל מתרחשים באופן לא מודע ומתוודעים לקיומם רק ברגע שהם אינם מתפקדים יותר כרגיל.

• מערכת וסטיבולרית: האיבר הוסטיבולרי ממוקם באוזן הפנימית. הוא רושם סיבובים, כמו גם האצה והאטה של ​​הגוף. לכל אדם יש איבר שיווי משקל באוזן הפנימית הימנית והשמאלית. לתחושת שיווי משקל תקינה, חשוב שאברי שיווי המשקל משני הצדדים יהיו שלמים. אם אחד מהם נכשל, מתרחש מידע סותר. זה יכול להפריע מאוד לתחושת שיווי המשקל ולגרום לסחרחורת.

הפרעה במערכת השרירים והשלד

על מנת שאדם ילך כרגיל, הוא תלוי לא רק בתחושת האיזון שלו אלא גם במערכת שרירים ושלד מתפקדת. המשמעות היא שכוח השרירים שלו מספיק ושהתנועתיות שלו אינה מוגבלת על ידי תפקוד מפרקים תקין. אם כוח השריר נמוך מדי, תנועה רגילה אפשרית רק במידה מוגבלת.

לעתים קרובות מאוד, מפרק ניזוק מבלאי או מדלקת כרונית, וכתוצאה מכך כבר לא ניתן להזיז אותו כרגיל. בהפרעות הליכה יש חשיבות מיוחדת לבעיות בשרירים ובמפרקים בכף הרגל, ברגל ובירך.

סקירה כללית של סיבות נפוצות להפרעות הליכה

סיבות נוירולוגיות להפרעת הליכה

קטגוריה זו כוללת בעיקר מחלות של המוח ומערכת העצבים שבהן עלול להתרחש הפרעות בתפקוד ההליכה:

מחלת פרקינסון	הליכה קטנה, כפופה קדימה אופיינית למחלת פרקינסון.
טרשת נפוצה	בטרשת נפוצה, הפרעות שיווי משקל שכיחות ביותר, וכתוצאה מכך הליכה לא יציבה.
נזק לאוזן הפנימית	פגיעה באחד משני איברי שיווי המשקל באוזן הפנימית, למשל עקב טיפול תרופתי, דלקת או מחלות כמו מחלת מנייר, מובילה להפרעות שיווי משקל וסחרחורות.
חסר ויטמין	לדוגמה, מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום למיאלוזיס פוניקולרי, בו מתרחשות הפרעות בהליכה בנוסף להפרעות תחושתיות בזרועות וברגליים.
תופעות לוואי של תרופות	במיוחד תרופות המשפיעות על המוח, כמו נוירולפטיקה, תרופות אנטי-אפילפטיות ובנזודיאזפינים יכולות להיות הגורם להפרעת הליכה.
גידול במוח/	בהתאם למיקום הגידול, תפקודים תחושתיים ו/או מוטוריים נפגעים.
מחלות דלקתיות	לדוגמה, במקרים של מחלת ליים במערכת העצבים המרכזית (נוירובורליוזיס), תיתכן הפרעות בתנועות כגון הפרעות בהליכה.
הרחבה של חדרי המוח עקב עלייה בלחץ הנוזל השדרתי
צריכת אלכוהול כרונית מובילה לנזק מוחי (תסמונת ורניקה-קורסקוב).

סיבות אורטופדיות להפרעת הליכה

קטגוריה זו כוללת בעיקר מחלות של מערכת השרירים והשלד שבהן יכולה להופיע הפרעת הליכה:

בלאי של המפרקים (ארתרוזיס)	דלקת מפרקים ניוונית יכולה להגביל מאוד את הניידות של המפרק, מה שמוביל לבעיות בהליכה - במיוחד כאשר הברכיים, הירכיים או הקרסוליים מושפעים.
מחלות ראומטיות	מחלות מהסוג הראומטי כביכול יכולות להפוך הליכה רגילה לבלתי אפשרית עקב הרס מפרקים וכאב כרוני.
חולשת שרירים	במיוחד מחלות תורשתיות עם חולשת שרירים (ניוון שרירים, ניוון שרירים מיוטוני וכו') אחראיות להפרעות בהליכה.
פריצת דיסק (צניחת דיסק) פירושה לעיתים קרובות כאבים עזים לאדם הפגוע, שעלול לפתח כתוצאה מכך גם הפרעות בהליכה.
	לא מחלה אורטופדית במובן המחמיר: הפרעות במחזור הדם גורמות לכאבים ברגליים, מה שאומר שהנפגעים יכולים ללכת רק למרחקים קצרים.
ספסטיות של השרירים	עלייה במתח השרירים (טונוס השרירים) יכולה לנבוע מפגיעה במוח ולהקשות על הליכה רגילה.
פציעות	לדוגמה, שבר בצוואר עצם הירך הוא גורם שכיח מאוד לפגיעה בהליכה בגיל מבוגר.

בנוסף לסיבות הפיזיות להפרעת הליכה שהוזכרו עד כה, בעיות נפשיות יכולות להיות אחראיות גם להליכה מופרעת. ההפרעות הנפשיות הבסיסיות מגוונות מאוד. הפרעת הליכה פסיכוגנית נודעה באמצעות עבודת מחקר על חוזרי מלחמה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

עם זאת, הפרעת הליכה פסיכוגני לא מתרחשת רק בהקשר של PTSD. הסיבות הפסיכולוגיות יכולות להיות שונות מאוד. עם זאת, המשותף לכולם הוא שהם לא נגרמים בעיקר מתפקוד לקוי של מערכת העצבים או מערכת השלד והשרירים, אלא הם למעשה בעיקר פסיכולוגיים באופיים.

הפרעות בהליכה: מתי כדאי לפנות לרופא?

הפרעות בהליכה: מה עושה הרופא?

במקרה של הפרעת הליכה, תלוי בגורם החשוד איזה רופא הוא איש הקשר הנכון. אם הפרעת ההליכה נוטה יותר להיות נוירולוגית עקב פגיעה במערכת העצבים (דרכי עצב, מוח, חוט שדרה), מומחה בנוירולוגיה יכול לעזור לך.

היסטוריה רפואית (אנמנזה)

בתחילת הביקור אצל הרופא מתקיים דיון מפורט בין המטופל לרופא, באמצעותו ניתן לקבל מידע חשוב על הגורם להפרעת ההליכה. הרופא שלך ישאל אותך שאלות שונות. לדוגמה:

• כמה זמן יש לך הפרעת ההליכה?
• האם הפרעת ההליכה הופיעה בפתאומיות, או שהיא הופיעה בהדרגה?
• האם הפרעת ההליכה קיימת תמיד, או שהסימפטומים משתנים?
• באילו מצבים מתרחשת הפרעת ההליכה?
• האם אתה נוטל תרופות כלשהן? אם כן, אילו?
• האם יש לך מחלות קודמות (לדוגמה, התקף לב, שבץ מוחי, מחלות אורטופדיות)?
• מלבד הפרעות בהליכה, האם יש לך תלונות נוספות כגון סחרחורת או הפרעות תחושתיות בידיים או ברגליים?

בדיקה גופנית

בנוסף, נעשה שימוש גם במבחן "זמן קצוב וללכת" (הזמן שלוקח לעמידה וללכת). במבחן זה מתבקשים לקום מכיסא, ללכת שלושה מטרים ולשבת בחזרה על הכיסא. הרופא מודד את הזמן שלוקח להם לעשות זאת. בדרך כלל, זה לוקח לא יותר מ 20 שניות לעשות את התרגיל הזה. אם זה לוקח יותר מ-30 שניות, זה נחשב לא תקין ולכן יש סיכוי להפרעת הליכה.

אם עצימת עיניים גורמת לך לבעיות בשיווי משקל ונדנוד, הדבר מעיד על הפרעה בהולכת המידע בחוט השדרה, מה שמוביל להפרעת שיווי משקל ("אטקסיה בעמוד השדרה"). אם כבר יש להם בעיות בתרגיל הזה כשהעיניים פקוחות ולעצימת העיניים אין השפעה על יציבות היציבה שלך, זה מעיד יותר על פגיעה במוח הקטן.

לאחר התרגיל, נקבע עד כמה הוא סובב את מיקומו על ידי דיווש בכיוון אחד. סיבוב של יותר מ-45 מעלות ביחס לעמדת המוצא בולט ומעיד על פגיעה במוח הקטן או באיבר שיווי המשקל. בנוסף להערכת ההליכה והשיווי משקל, מבצע הרופא גם בדיקה נוירולוגית כללית. בכך הוא מעריך רפלקסים, חוזק שרירים ורגישות.

בחינות נוספות

• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI)
• מדידת מהירות הולכה עצבית באמצעות אלקטרונוירוגרפיה (ENG)
• בדיקת דם ו/או נוזל מוחי (CSF)
• מדידת גלי מוח (אלקטרואנצפלוגרפיה, EEG)
• מדידת הולכה עצבית-שריר (אלקטרומיוגרפיה, EMG)
• בדיקת עיניים, בדיקת שמיעה

טיפולים

במיוחד במקרה של סיבות אורטופדיות, יש צורך מדי פעם בהתערבות כירורגית. במקרים רבים, אמצעי טיפול תומכים כגון פיזיותרפיה (פיזיותרפיה) ושיטות טיפול גופניות (כגון אמבטיות כושר, עיסויים, הפעלת חום וכו') שימושיים להפרעות הליכה על מנת לחזק את כוח השרירים ולשפר את תיאום התנועה.

הפרעות בהליכה: מה אתה יכול לעשות בעצמך

כחלק מהטיפול בהפרעת הליכה, לומדים כמה תרגילי הליכה בפיזיותרפיה. אלה צריכים להתבצע באופן קבוע בבית. גם אם ההתקדמות ממש איטית ו"צעד אחר צעד". על ידי חיזוק וגיוס עתודות שעדיין קיימות, ניתן לעיתים קרובות לפצות על פגמים במערכת העצבים.

במקרה של הפרעת הליכה קיימת, יש להימנע לחלוטין מאלכוהול במידת הצורך, שכן אלכוהול פוגע במוח ובמסלולי העצבים. פולינוירופתיה עקב סוכרת (סוכרת) היא אחד הגורמים השכיחים להפרעות בהליכה. אם סוכרת מתגלה ומטופלת בזמן על ידי רופא, לעיתים קרובות ניתן להימנע מהשלכות חמורות כגון הפרעת הליכה.

חשוב להפרעות הליכה: מניעת נפילה

אם אדם עם הפרעת הליכה כבר נפל או נפילה עלולה להתרחש בכל עת, יש לנקוט באמצעי מניעה בכל מקרה כדי למזער את הסיכון לנפילה ואת ההשלכות האפשריות של נפילה.