דמנציה וסקולרית: תיאור
דמנציה וסקולרית נגרמת על ידי הפרעה באספקת הדם לרקמת המוח. בהתאם למנגנון של הפרעה זו במחזור הדם, הרופאים מבדילים בין צורות שונות של דמנציה וסקולרית. לדוגמה, קיימת דמנציה רב-אוטמת, אשר נגרמת על ידי מספר אוטמים מוחיים קטנים (שבץ איסכמי). צורות אחרות כוללות דמנציה וסקולרית תת-קורטיקלית ודמנציה וסקולרית מעורבת (קורטיקלית ותת-קורטיקלית).
דמנציה וסקולרית מהווה כעשרה עד 15 אחוזים מכלל הדמנציות. צורות מעורבות של דמנציה של כלי דם ואלצהיימר מהוות כ-20 אחוזים נוספים לערך.
דמנציה וסקולרית: תסמינים
דמנציה וסקולרית קשורה גם לליקויים נוירולוגיים מוקדיים (הנגרמות על ידי אוטמים מוחיים): לדוגמה, עלולות להופיע היפפלגיה, הפרעות בהליכה והגברת רפלקס השרירים. תיתכן גם הפרעות בריקון שלפוחית השתן (הפרעות בפירוק) בצורה של דחף כפייתי (חוויתי) למתן שתן או בריחת שתן.
אישיות והתנהגות חברתית אינן מושפעות מדמנציה וסקולרית. ביצועי הזיכרון לרוב מושפעים רק מעט מהמחלה - בניגוד לאלצהיימר, הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה.
דמנציה וסקולרית: גורמים וגורמי סיכון
דמנציה וסקולרית נגרמת מירידה בזרימת הדם במוח (איסכמיה מוחית), הגורמת למות תאי עצב. מנגנונים שונים יכולים לעורר איסכמיה כזו:
במקרים אחרים, דמנציה וסקולרית נגרמת מאוטם בודד, לפעמים קטן בלבד, במיקום חשוב אסטרטגית (כגון התלמוס), מה שמוביל להפסקת מסלולים. רופאים מתייחסים לזה כ"דמנציה אוטם אסטרטגי".
ההפרעה במחזור הדם יכולה להיגרם גם מהתעבות של דפנות כלי דם קטנים המספקים דם לאזורים עמוקים יותר במוח. כתוצאה מכך נוצרים אוטמים קטנים (lacunae) ונזק לסיבי עצב (נזק מדולרי). רופאים מתייחסים לזה כאל אנצפלופתיה כלי דם תת-קורטיקלית (SVE).
בחלק מהחולים, דמנציה וסקולרית היא תוצאה של דימומים מוחיים קלים או גדולים (הקבוצה השנייה בגודלה של שבץ מוחי לאחר אוטמים מוחיים). זה מכונה "דמנציה דימומית".
דמנציה וסקולרית: גורמי סיכון
גורמים שונים בעד דמנציה וסקולרית. אלה כוללים, למשל, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת (סוכרת), רמות גבוהות של כולסטרול, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ועישון.
דמנציה וסקולרית: אבחנה
אם יש חשד לדמנציה וסקולרית (או סוג אחר של דמנציה), הרופא ייקח תחילה את ההיסטוריה הרפואית של המטופל (אנמנזה) בשיחה עם המטופל ולרוב גם עם קרובי משפחה:
הוא יבקש מהמטופל לתאר את הסימפטומים שלו וישאל על מחלות נוכחיות או קודמות כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות כלי דם במוח, לחץ דם גבוה, רמות שומנים גבוהות בדם וסוכרת. הוא גם שואל לגבי צריכת הניקוטין והאלכוהול של החולה. בנוסף, ישאל הרופא באיזו מידה המטופל פעיל פיזית והאם הוא נוטל תרופה כלשהי.
בדיקה גופנית
בדיקה נוירופסיכולוגית
הבדיקה הנוירופסיכולוגית חשובה במיוחד גם לאבחון של דמנציה וסקולרית. מבוצעות בדיקות שונות להערכת הפרעת ביצועי המוח ("מבחני דמנציה" כגון מבחן השעון, MMST ו-DemTect). עם זאת, חסרים כאלה הם מאוד לא עקביים בדמנציה וסקולרית.
הדמיה
בדיקות הדמיה כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיית תהודה מגנטית (MRI) חשובות כדי לשלול סיבות אחרות לתסמינים. אלה יכולים להיות גידולי מוח, שטפי דם במוח או הידרוצפלוס, למשל. שינויים אופייניים ברקמות יכולים גם להצביע על איזה וריאנט של דמנציה וסקולרית קיימת, למשל דמנציה רב-אוטמת או דמנציה כתוצאה מאוטם במעגלים מוחיים חשובים (אוטם אסטרטגי).
בדיקות מעבדה
אם יש חשד לדמנציה וסקולרית, נבדקת גם דגימת דם מהמטופל באופן שגרתי. פרמטרים כמו מלחי דם (אלקטרוליטים), סוכר בדם וערכי כבד חשובים על מנת לזהות גורמי סיכון לפגיעה בכלי הדם הניתנים לטיפול רפואי. בדיקות דם יכולות לשמש גם כדי לזהות גורמים אחרים לדמנציה (כגון תת פעילות בלוטת התריס או תפקוד כבד).
אם הממצאים אינם חד משמעיים, נלקחת דגימה של נוזל מוחי (CSF) מעמוד השדרה (ניקור מותני) ונבדקת במעבדה. בדרך זו, למשל, ניתן לשלול מחלות דלקתיות או אימונולוגיות של המוח כגורם לתסמינים.
בדיקות גנטיות
דמנציה וסקולרית: טיפול
לא ניתן לטפל בדמנציה וסקולרית באופן סיבתי. עם זאת, ניתן להשתמש באמצעים טיפוליים שונים כדי לנסות להקל על התסמינים.
תרופות
אין תרופות שאושרו לדמנציה וסקולרית עצמה ויעילותן הוכחה מדעית. עם זאת, במקרים בודדים ניתנת תרופות לטיפול בסימפטומים הפסיכיאטריים. לתכשירים כאלה אין אישור ספציפי לדמנציה וסקולרית ולכן משתמשים בהם מחוץ למותג.
לפעמים מה שנקרא מעכבי אצטילכולין אסטראז וממנטין מועילים בדמנציה וסקולרית. תרופות אלו משמשות בעיקר כתרופות נגד דמנציה למחלת אלצהיימר.
ישנן גם עדויות שתמצית מסוימת מעלי גינקו (Ginkgo biloba EGb761) יעילה בדמנציה וסקולרית.
טיפול שאינו תרופתי
דמנציה וסקולרית - כמו צורות אחרות של דמנציה - צריכה להיות מטופלת גם באופן לא תרופתי. לדוגמה, אימון קוגניטיבי, ריפוי בעיסוק, מוזיקה וריקוד יכולים להיות שימושיים עבור דמנציה. אם ההליכה לא יציבה, יש לתת לנפגעים עזרי הליכה ואימוני הליכה קבועים. אם ישנן בעיות בשליטה בעצירות, רצוי בין היתר אימון עקבי בשירותים.
אמצעים לא תרופתיים חשובים גם עבור גורמי סיכון כלי דם ומחלות בסיסיות. לדוגמה, הרופא ימליץ למטופל להפסיק לעשן בעתיד ולשנות את התזונה שלו (פחות שומנים מהחי, יותר שומנים צמחיים וכו').
דמנציה וסקולרית: התקדמות ופרוגנוזה
מהלך המחלה (כמו גם התסמינים) מושפע גם מהעובדה שלא תמיד מדובר בדמנציה וסקולרית גרידא. חולים סובלים לעתים קרובות מצורה מעורבת, למשל דמנציה של אלצהיימר בתוספת דמנציה וסקולרית. אז בקושי ניתן לחזות את תוחלת החיים וההתקדמות.
ככלל, תוחלת החיים של החולים מתקצרת במקרים רבים. חולי דמנציה וסקולרית מתים לרוב ממחלות כמו דלקת ריאות, שבץ מוחי או הפרעות חריפות במחזור הדם של הלב (תסמונת כלילית חריפה = מונח כולל להתקף לב ותעוקת חזה לא יציבה).
