דיאליזה - איך זה עובד

מהי דיאליזה?

דיאליזה היא שטיפת דם מלאכותית המנקה את הדם מחומרים רעילים.

בכל יום, הגוף מייצר מטבוליטים רעילים רבים המופרשים בדרך כלל דרך הכליות בשתן. מה שנקרא "חומרי שתן" אלה כוללים, למשל, אוריאה, חומצת שתן, קריאטינין ועוד רבים.

אם הכליות אינן מסוגלות להפריש את החומרים הללו בצורה מספקת עקב נזק אקוטי או כרוני (אי ספיקת כליות חריפה או כרונית), הם מצטברים בגוף, מה שעלול להפוך לסכנת חיים תוך מספר ימים.

הדיאליזה האנושית הראשונה בוצעה בגיסן בשנת 1924 - מאז היא הצילה את חייהם של מיליוני אנשים. נכון להיום, כ-70,000 אנשים בגרמניה עוברים דיאליזה על בסיס קבוע.

ניתן להשתמש בדיאליזה גם במקרים מסוימים של הרעלה כדי להסיר את הרעל מהגוף.

הבחנה בסיסית נעשית בין שלושה הליכי דיאליזה:

• המודיאליזה
• דיאליזה פריטונאלית
• המפילטרציה

העיקרון של שלושת ההליכים דומה: דם נלקח ברציפות מהגוף ומסנן דרך קרום (דיאליזר). במקרים מסוימים משתמשים בנוזל שטיפה (דיאליזה) לשטיפת החומרים בדם. לאחר מכן הדם המטוהר מוחזר לגוף.

מידע נוסף: דיאליזה צפקית מתי לבצע דיאליזה פריטונאלית ומה לחפש במאמר דיאליזה פריטונאלית.

הליך נוסף הוא hemoperfusion. הוא משמש לטיהור דם במקרים של הרעלה. בהליך זה, הדם מועבר למיכלים עם פחם פעיל, השואב את הרעל מהדם וקושר אותו (ספיחה).

מתי מתבצעת דיאליזה?

ניתן להשתמש בדיאליזה בצורה חריפה ורק לזמן קצר או כטיפול ארוך טווח.

דיאליזה חריפה

יש להשתמש בדיאליזה חריפה במצבים הבאים:

• אי ספיקת כליות חריפה: סימנים לכך כוללים עלייה ברמות האשלגן, סימני יתר של הידרציה (היפרבולמיה) או סימנים של הרעלה על ידי חומרים בדרכי השתן (אורמיה)
• הרעלה: במקרה של הרעלה בחומרים הניתנים לדיאליזה (לדוגמה, התרופה נוגדת הדיכאון ליתיום או מתנול), דיאליזה יכולה להציל חיים.
• יתר הידרציה כתוצאה מאי ספיקת לב (למשל בצקת ריאות)

דיאליזה כרונית

במקרים של אי תפקוד כליות מתקדם וכרוני (אי ספיקת כליות כרונית), דיאליזה משמשת כטיפול ארוך טווח, לרוב לכל החיים (דיאליזה ארוכת טווח). לאחר מכן יש לבצע דיאליזה באופן קבוע, למשל כל יומיים.

התסמינים הבאים, בין היתר, עשויים להצביע על הידרדרות בתפקוד הכליות:

• לחץ דם גבוה מאוד
• שינויים ב-pH בדם
• קצב סינון גלומרולרי (GFR) כמדד לתפקוד הכליות מתחת ל-10 עד 15 מיליליטר לדקה

מה אתה עושה בזמן דיאליזה?

דיאליזה כוללת הוצאת כמויות גדולות של דם בזמן קצר והחזרתו לגוף בצורה מטוהרת. אבל כלי הדם נגישים בצורה גרועה (עורקים) או שיש להם לחץ נמוך מדי (ורידים) ולכן אינם מתאימים לדיאליזה. מסיבה זו נוצרת בניתוח גישה וסקולרית מיוחדת לדיאליזה ארוכת טווח - מה שנקרא שאנט דיאליזה.

גישה לכלי דם לדיאליזה ארוכת טווח (shunt)

לדיאליזה ארוכת טווח נוצר חיבור כירורגי בין העורק לווריד (AV shunt) – למשל על ידי החדרת צינור פלסטיק קטן (התקן אינטרפוזיציה). עבור דיאליזה, interponate הוא פירסינג עם מחט. באופן עקרוני, ניתן להכניס shunt לדיאליזה במקומות רבים, אך עדיפה האמה הפחות בשימוש (למשל זרוע שמאל אצל אנשים ימניים).

גישה לכלי דם זו היא קבועה ומונעת ניקוב חוזר ונשנה של כלי הדם עם הסיכונים המתאימים כמו זיהומים או פציעות.

גישה לכלי דם לדיאליזה חריפה

עיכוב קרישת דם (אנטי קרישה).

במהלך הדיאליזה, הדם בא במגע עם מרכיבי מכונת הדיאליזה. אלה עשויים בדרך כלל מפלסטיק ומפעילים קרישת דם (זה מכונה גם חומר טרומבוגני). מסיבה זו יש לעכב את קרישת הדם (אנטי קרישה) למשך כל טיפול הדיאליזה, למשל על ידי מתן הפרין.

אפשרות נוספת היא מה שנקרא נוגד קרישה אזורי: למכונת הדיאליזה מוסיפים ציטראט הקושר את הסידן הקיים בדם והכרחי לתהליך הקרישה ובכך מעכב את קרישת הדם במכשיר הדיאליזה. בתום שטיפת הדם, מתן סידן מבטל את אפקט הציטראט.

הליך דיאליזה

בהתאם להליך הדיאליזה, ניתן לבצע דיאליזה גם במרפאה חוץ-מרפאתית במרכז דיאליזה מיוחד או בבית (דיאליזה ביתית).

דיאליזה בבית החולים או במשרד הרופא מבצעים המודיאליזה והמופילטרציה בבית החולים. בדיאליזה ארוכת טווח, שטיפת דם מתבצעת שלוש פעמים בשבוע במשך ארבע עד חמש שעות בפיקוח. יש צורך ב-shunt עבור סוג זה של דיאליזה.

מהם הסיכונים בדיאליזה?

דיאליזה היא הליך סטנדרטי בטיפול חלופי כליות. עם זאת, הוא טומן בחובו סיכונים מסוימים. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בדיאליזה כוללות:

ירידה בלחץ הדם

דיאליזה מפעילה כמות משמעותית של לחץ על הגוף. תגובה שכיחה היא ירידה בלחץ הדם. הורדת קצב הסינון (בדרך כלל, יש לבצע דיאליזה של לא יותר מ-600 מיליליטר דם לשעה) יכולה לנטרל את הירידה בלחץ הדם. זה גם עוזר להוריד במידת מה את טמפרטורת הדם במכונת הדיאליזה. זה נוטה לשמור על טמפרטורת הגוף נמוכה, מה שבתורו מייצב את לחץ הדם.

התכווצויות שרירים

דיאליזה מונעת מהגוף מינרלים - מה שמעודד התכווצויות שרירים. ברוב המקרים, עיסוי עוזר. בנוסף, הרופא יכול לתת תרופה מרגיעה בשרירים במינון נמוך (לדוגמה, דיאזפאם).

כאבי ראש

כאבי ראש הם גם תופעת לוואי שכיחה. התרופות כאן הן משככי כאבים קלאסיים עם חומרים פעילים כמו אקמול.

בחילה והקאה

נדירה למדי היא מה שנקרא תסמונת די-שיווי משקל: במקרה זה מתרחשים תסמינים כמו כאבי ראש, הפרעה בהכרה או התקפים אפילפטיים. ההנחה היא שדיאליזה מסירה חומרים מהגוף, מה שמוביל להעברת נוזלים מהכלים לתוך הרקמה. הדבר גורם להתנפחות הרקמה, שבמקרים קיצוניים עלולה להוביל לבצקת מוחית מסכנת חיים.

סיבוכים של גישה לכלי דם

סיבוכים שונים עלולים להתרחש עם shunt AV:

• זיהום של השאנט
• מפרצת (הרחבת הקיר)
• זרימת דם מופחתת לאזור הגוף שמאחורי השאנט
• חסימות

דיאליזה - תוחלת חיים

למרות ההתקדמות הרפואית, לחולי דיאליזה תוחלת חיים נמוכה יותר מאשר לאנשים בריאים, במיוחד אם ישנן מחלות נלוות נוספות כמו סוכרת. הסיבה היא המחלה הבסיסית (אי ספיקת כליות), שיכולה להיות מלווה בסיבוכים משניים חמורים כמו התקף לב או שבץ מוחי.

מה עלי לזכור לאחר דיאליזה?

טיפול בדיאליזה משמעו התערבות ניכרת בחיי היומיום הרגילים של המטופל: לטיפול האינטנסיבי יש השפעה על החיים החברתיים והמקצועיים. כדי להתמודד ולהימנע מלחץ נוסף, תמיכה ממשפחה, חברים ועמיתים חשובה במיוחד.

תזונה בזמן דיאליזה

מידע נוסף: דיאליזה: תזונה איך לאכול נכון כמטופל דיאליזה ומה צריך לזכור ניתן לקרוא במאמר דיאליזה: תזונה.

חופשה עם דיאליזה

אובדן הניידות והעצמאות היא אחת המגבלות העיקריות של דיאליזה. עם זאת, עדיין אפשר לצאת לחופשה. כיום, חולי דיאליזה יכולים לנסוע לכל מקום בגרמניה ולרוב מדינות העולם. בתוך גרמניה, ניתן למצוא מקום להמודיאליזה אפילו בהתראה קצרה. לטיולים לחו"ל יש לתכנן יותר זמן לארגון. רצוי לא לצאת לחופשה כמטופלת דיאליזה חדשה, כי הגוף צריך זמן להתרגל לטיפול.

הפלגות דיאליזה מוצעות במיוחד למטופלי דיאליזה: מדובר בהפלגה רגילה עם אפשרות לדיאליזה בפיקוח רפואי במקביל.

באופן כללי, חולי דיאליזה לא צריכים לנסוע לאזורים שבהם תנאי ההיגיינה גרועים. יש כאן סיכון גבוה משמעותית לזיהום. כמו כן, חשוב לברר את שאלת העלויות לדיאליזה בחו"ל מול קופת החולים לפני תחילת חופשה.

איזו תמיכה מציעים הרופאים? לפני שתחליט לעבור המודיאליזה בזמן חופשה בחו"ל, עליך להתייעץ תמיד עם הרופא המטפל. הוא או היא ייעץ לכם האם אזור החופשה שבחרתם מתאים והאם מצב הבריאות הכללי שלכם מאפשר לכם לטייל. הרופא יאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים להמודיאליזה, כגון משקל יבש, משך הדיאליזה, ערכי מעבדה או תרופות לקראת דיאליזה לאורחים.

כיום, דיאליזה היא הליך סטנדרטי שעם טיפול נכון מאפשר למטופלים לחיות חיים כמעט נורמליים.

מידע על מחבר ומקור

טקסט זה תואם את המפרט של הספרות הרפואית, ההנחיות הרפואיות והמחקרים העדכניים ונבדק על ידי מומחים רפואיים.