בלוטת יותרת הכליה: תפקוד ואנטומיה

מהי בלוטת יותרת הכליה?

בלוטת יותרת הכליה היא איבר מזווג המייצר הורמונים שונים. אורכו כשלושה סנטימטרים, רוחבו סנטימטר וחצי ומשקלו כחמישה עד 15 גרם. כל בלוטת יותרת הכליה מחולקת לשני חלקים: מדוללת יותרת הכליה וקורטקס.

מדוללת יותרת הכליה

כאן בתוך האיבר, הורמונים חשובים של יותרת הכליה מקבוצת מה שנקרא קטכולאמינים מיוצרים ומשתחררים לדם:

• אדרנלין: בעל השפעה מכווצת על כלי הדם, מגביר את קצב הלב ולחץ הדם;
• Noradrenaline: יש גם השפעה מכווצת על כלי הדם, אך מאט את הדופק ומגביר את זרימת הדם ללב;
• דופמין: מבשר של שני הקטכולאמינים שהוזכרו לעיל, אך פועל גם כהורמון בעצמו; יש השפעות רבות (משפיע על מצב הרוח, מגביר את זרימת הדם לאיברי הבטן וכו')

ניתן לצבוע בקלות את התאים של מדולה יותרת הכליה במלחי כרום. מסיבה זו הם נקראים "תאי כרומאפין". מרכיבים נוספים של המדולה הם רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב.

קליפת יותרת הכליה

הורמונים מיוצרים גם באזור קליפת המוח (אלדוסטרון, קורטיזול, אנדרוגנים = הורמוני מין זכריים). קרא עוד על כך במאמר קליפת האדרנל.

מה תפקידה של בלוטת יותרת הכליה?

תפקידו של איבר מזווג זה הוא לייצר ולשחרר הורמונים חיוניים שונים.

שחרור קטכולאמינים מקודם על ידי אצטילכולין, נוירוטרנסמיטר של מערכת העצבים. אדרנלין ונוראדרנלין מגבירים את קצב הלב ולחץ הדם, מאיצים את הנשימה, מרחיבים את דרכי הנשימה ומכינים את השרירים להימתח ולהגיב במהירות. במקביל, מושבתות מערכות שאינן נחוצות ברגעים אלו (כמו מערכת העיכול).

היכן ממוקמת בלוטת יותרת הכליה?

יש בלוטת יותרת הכליה בכל קוטב עליון של הכליה. השמאלי בצורת סהר, הימני משולש.

לאילו בעיות בלוטת יותרת הכליה יכולה לגרום?

ישנן מחלות רבות של בלוטת יותרת הכליה:

פיאוכרומוציטומה היא גידול שפיר ברובו של מדוללת יותרת הכליה המשחרר אדרנלין ונוראדרנלין, ובצורות גידול לא בשלות (פיאוכרומובלסטומה, נוירובלסטומה) גם הדופמין המבשר. החולים סובלים מיתר לחץ דם דמוי התקפים, כאבי ראש, הזעה ועור חיוור (מכיוון שאדרנלין ונוראדרנלין מכווצים את כלי הדם).

הגדלה או גידולים שפירים או ממאירים של בלוטת יותרת הכליה עלולים להוביל לייצור יתר של הורמון אלדוסטרון (באזור קליפת המוח). רופאים מתייחסים לזה כאל תסמונת קון. לנפגעים יש לחץ דם גבוה שקשה לשלוט בו.

אם אזור קליפת המוח אינו מתפקד, מיוצרים כאן מעט מדי הורמונים (אלדוסטרון, קורטיזול, אנדרוגנים). מחלת אדיסון (מחלת אדיסון) מתפתחת. התסמינים כוללים שינוי צבע חום של העור, עייפות, חוסר תיאבון וירידה במשקל, רעב למזון מלוח, לחץ דם נמוך, בעיות עיכול כמו בחילות והקאות וכן תסמינים פסיכולוגיים כמו דיכאון ועצבנות. מחלת אדיסון מובילה למוות אם אינה מטופלת.

בתסמונת אדרנוגניטלית (AGS), מיוצרים מעט מדי קורטיזול ואלדוסטרון ויותר מדי אנדרוגנים עקב פגם באנזים. התינוקות שנפגעו עייפים ואדישים. בגלל עודף הורמוני המין הגבריים, הדגדגן, הפין והאשכים מוגדלים. בנות הופכות לגבריות והתבגרות מתרחשת בטרם עת.

האזור המדולרי של בלוטת יותרת הכליה אינו פעיל לעיתים רחוקות.