הַגדָרָה
המונח תסמונת WPW מייצג הפרעה המכונה תסמונת וולף-פרקינסון-לבן. זו מחלה מקבוצת הפרעות קצב הלב. הוא מאופיין במסלול נוסף בין האטריום לחדר, שאינו קיים בבריא לֵב. זוהי מחלה מולדת, אך בדרך כלל מתבטאת לאחר גיל 20. בערך 0.1 עד 0.3% מהאוכלוסייה נפגעים.
סוג
ניתן לחלק את תסמונת WPW לסוג A ולסוג B. הקצאת הסוג תלויה באזור בו נמצא המסלול הנוסף (אביזר). בסוג A יש מסלול נוסף בין ה- אטריום שמאלי ו חדר שמאל. עם זאת, ההבחנה בין סוג A לסוג B כמעט ולא ממלאת תפקיד בתסמונת WPW בימינו.
סוג B
המסלול הנוסף בתסמונת WPW מסוג B ממוקם בין ה- חדר ימני ו חדר ימין. מסלול ההולכה נקרא צרור קנט גם בתסמונות סוג A וגם מסוג B. אין הבדל קליני מובהק בין סוג A לסוג B. עם זאת, הם נבדלים זה מזה, למשל במצגתם על ה- ECG.
גורם לתסמונת WPW
הגורם לתסמונת WPW הוא, כפי שצוין בקצרה לעיל, מסלול הולכה נוסף ב לֵב. ה לֵב מתפקד באמצעות עירור חשמלי שעובר מנקודה אחת לאחרת. בסופו של דבר, ריגושים חשמליים אלה גורמים להתכווצות מסונכרנת של שריר הלב, כלומר פעימת הלב.
כדי שהעירור יכול לעבור מנקודה אחת לשנייה, יש מסלולי הולכה מסוימים של עירור. לדוגמא, הולכת עירור מהאטריום לחדר מתאפשרת על ידי צומת אטרית (צומת AV). בלב בריא, זה המסלול היחיד שבו דחפים חשמליים יכולים לנוע מהאטריום לחדר.
בתסמונת WPW יש מסלול כזה נוסף בין האטריום לחדר בנוסף ל צומת AV. קוראים לזה צרור קנט. בתסמונת WPW, הדחפים החשמליים שהועברו מהאטריום לחדר דרך צומת AV יכול לנסוע חזרה לחדר באמצעות צרור קנט ולהפעיל עירור מחודש - מוקדם. זה בתורו מוביל לעורר מחדש מוקדם של החדר ובכך להאצת פעימות הלב (טכיקרדיה). ישנן גרסאות בהן העירור ה"רגיל "עובר דרך צרור קנט מהאטריום לחדר והעירור הדרדר מחדר החדר אל הפרוזדור דרך צומת AV.
כל המאמרים בסדרה זו:
