עיוורון צבעים אדום-ירוק: גורמים, תסמינים, תדירות

חולשה אדום-ירוק: תיאור

מחסור באדום-ירוק (טריכרומאזיה אנומלית) שייך להפרעות בראיית הצבע של העין. אנשים שנפגעו מזהים את הצבעים האדום או הירוק בעוצמות שונות ויכולים להבחין ביניהם בצורה גרועה או לא בכלל. בדרך כלל, המונח עיוורון אדום-ירוק משמש לעתים קרובות. עם זאת, זה לא נכון, כי במחסור אדום-ירוק, הראייה לאדום וירוק עדיין קיימת במידה שונה. בעיוורון אדום-ירוק אמיתי (צורה של עיוורון צבעים), לעומת זאת, אנשים מושפעים למעשה עיוורים לצבע המקביל.

שני ליקויי ראייה נכללים במונח חוסר אדום-ירוק:

  • לקות ראייה אדומה (פרוטנומליה): אנשים שנפגעו רואים את הצבע האדום בצורה חלשה יותר ומתקשים להבחין בירוק.
  • לקות ראייה ירוקה (דאוטרנומליה): אנשים מושפעים תופסים את הצבע הירוק בצורה גרועה יותר ומתקשים להבחין בינו לבין אדום.

שני פגמי הראייה הם פגמים גנטיים המשפיעים על תאי החישה לראיית צבע.

תאי חישה וראיית צבעים

ראיית צבע היא תהליך מורכב ביותר עם שלושה משתנים חשובים: אור, תאי חישה ומוח.

כל מה שאנו רואים במהלך היום מחזיר אור באורכי גל שונים. אור זה פוגע בשלושה תאי חוש אור שונים ברשתית (רשתית או רירית העין הפנימית):

  • תאי קונוס ירוק (קונוס G או קונוס M עבור "בינוני", כלומר אור בגל בינוני)
  • תאי חרוט אדומים (קונוס R או קונוס L עבור "ארוך", כלומר אור עם גלים ארוכים)

הם מכילים פיגמנט בשם רודופסין, המורכב מהחלבון אופסין ומהמולקולה הקטנה יותר 11-cis-retinal. עם זאת, לאפסין מבנה מעט שונה בהתאם לסוג החרוט ולכן הוא נרגש מאורכי גל שונים של אור - הבסיס לראיית צבע: האופסין בקונוסים הכחולים מגיב באופן אינטנסיבי במיוחד לאור קצר גלים (טווח כחול), ש של הקונוסים הירוקים במיוחד לאור גל בינוני (טווח ירוק), ושל הקונוסים האדומים בעיקר לאור גלי ארוך (טווח אדום).

כל תא חרוט מכסה אפוא טווח אורכי גל מסוים, כאשר הטווחים חופפים. הקונוסים הכחולים הם הרגישים ביותר באורך גל סביב 430 ננומטר, הקונוסים הירוקים ב-535 ננומטר והקונוסים האדומים ב-565 ננומטר. זה מכסה את כל ספקטרום הצבעים מאדום לכתום, צהוב, ירוק, כחול ועד סגול בחזרה לאדום.

מיליוני גווני צבע שונים

מכיוון שהמוח מסוגל להבחין בכ-200 גווני צבע, כ-26 גווני רוויה וכ-500 רמות בהירות, אנשים יכולים לתפוס כמה מיליוני גווני צבע - למעט כאשר תא חרוט אינו פועל כראוי, כפי שקורה במחסור באדום-ירוק.

חסר אדום-ירוק: תאי חרוט נחלשים

בחסר אדום-ירוק, האופסין של הקונוסים הירוקים או האדומים אינו מתפקד במלואו. הסיבה היא שינוי כימי במבנה שלו:

  • חסר אדום-ירוק: האופסין של קונוס ה-R אינו רגיש ביותר ב-565 ננומטר, אך מקסימום הרגישות שלו עבר לכיוון ירוק. לכן, החרוטים האדומים אינם מכסים עוד את כל טווח אורכי הגל עבור הצבע האדום ומגיבים חזק יותר לאור ירוק. ככל שמקסימום הרגישות מוסט לכיוון של הקונוסים הירוקים, כך ניתן לזהות פחות גוונים אדומים ולהבדיל בין אדום לירוק בצורה גרועה יותר.
  • ליקוי בראייה ירוקה: כאן זה הפוך: מקסימום הרגישות של האופסין של קונוס ה-G מוסט לטווח אורכי הגל האדומים. לפיכך, פחות גוונים של ירוק נתפסים, וניתן להבחין בירוק בצורה גרועה יותר לאדום.

ליקוי אדום-ירוק: תסמינים

בהשוואה לאנשים עם ראייה תקינה, אלו עם מחסור באדום-ירוק תופסים הרבה פחות צבעים בסך הכל. למרות שיש להם ראייה תקינה עבור גוונים שונים של כחול וצהוב, הם רואים אדום וירוק פחות ברור. מחסור באדום-ירוק משפיע תמיד על שתי העיניים.

המידה שבה הנפגעים עדיין יכולים לזהות צבעים תלויה בחומרת המחסור באדום-ירוק: אם טווח אורכי הגל של קונוסי R, למשל, מוסט רק במעט לזה של קונוסים G, הנפגעים יכולים לראות אדום ו ירוק יחסית טוב, מדי פעם כמו גם אדם עם ראייה תקינה. עם זאת, ככל שטווחי אורכי הגל של קונוס ה-G וה-R חופפים יותר, כך האדם המושפע מזהה פחות טוב את שני הצבעים: הם מתוארים במגוון רחב של גוונים - מחום-צהוב ועד לגוונים של אפור.

חסר אדום-ירוק: סיבות וגורמי סיכון

מחסור באדום-ירוק הוא גנטי ולכן תמיד מולד:

מחסור באדום-ירוק משפיע על יותר גברים מנשים

שני הגנים האופסין ממוקמים על כרומוזום X, וזו הסיבה שחסר אדום-ירוק מופיע בתדירות גבוהה הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים: לגברים יש רק כרומוזום X אחד, ואילו לנשים יש שניים. במקרה של פגם גנטי באחד מגנים האופסין, לזכר אין חלופה, בעוד שהנקבה יכולה ליפול בחזרה על הגן השלם של הכרומוזום השני. אולם אם גם הגן השני פגום, ליקוי הראייה האדום-ירוק מופיע גם אצל האישה.

נתונים מוכיחים שזה קורה לעתים רחוקות: כ-1.1 אחוז מהגברים ו-0.03 אחוז מהנשים מפגינים חוסר ראייה אדומה. ליקוי בראייה ירוקה משפיע על כחמישה אחוז מהגברים ו-0.5 אחוז מהנשים.

חסר אדום-ירוק: בדיקות ואבחון

כדי לאבחן חולשה אדומה-ירוקה, רופא העיניים ישוחח איתך תחילה בפירוט (היסטוריה רפואית). לדוגמה, הוא יכול לשאול את השאלות הבאות:

  • האם אתה מכיר מישהו במשפחתך עם מחסור באדום-ירוק?
  • האם אתה רואה רק כחולים וצהובים וגוונים של חום או אפור?
  • ראית פעם אדום או ירוק?
  • האם אתה לא רואה אדום וירוק רק בעין אחת או ששתי העיניים מושפעות?

בדיקות ראיית צבע

הפאנלים ממוקמים מול עיניכם במרחק של כ-75 סנטימטרים. כעת הרופא מבקש ממך להסתכל על הדמויות או המספרים המתוארים בשתי העיניים או רק בעין אחת. אם אינך מזהה דמות או מספר בתוך שלוש השניות הראשונות, התוצאה "שגויה" או "לא ודאית". מספר התשובות השגויות או לא ודאיות מעיד על הפרעה באדום-ירוק.

מבחן צבע-ראייה-מעשה-קל (CVTME-Test) מתאים לילדים מגיל שלוש. הוא אינו מציג מספרים או דמויות מסובכות, אלא סמלים פשוטים כגון עיגולים, כוכבים, ריבועים או כלבים.

יש גם מבחני צבע כמו מבחן Farnsworth D15. כאן, יש למיין כובעים או צ'יפס בצבעים שונים.

דרך נוספת לאבחן ליקוי בראייה אדומה או ליקוי בראייה ירוקה היא באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא אנומלוסקופ. כאן, המטופל חייב להסתכל דרך צינור על עיגול חתוך לשניים. חצאי המעגל בצבעים שונים. בעזרת גלגלים מסתובבים, על המטופל כעת לנסות להתאים את הצבעים ואת עוצמתם:

חולשה אדום-ירוק: טיפול

אין כיום טיפול למחסור באדום-ירוק. לאנשים עם חולשה קלה של אדום-ירוק בלבד, משקפיים או עדשות מגע עם מסנני צבע יכולים להיות לעזר. במכשירים אלקטרוניים (כגון מחשבים), מישהו עם ליקוי בראיית צבעים יכול לבחור צבעים בלוח הבקרה שאינם יכולים לערבב בקלות.

חסר אדום-ירוק: מהלך ופרוגנוזה

מחסור באדום-ירוק אינו משתנה לאורך כל החיים - אנשים שנפגעו מתקשים או אינם יכולים להבחין בין אדום לירוק במהלך חייהם.