השתלת קרנית: סיבות, נוהל, סיכונים

מהי השתלת קרנית?

השתלת קרנית היא ניתוח שבו חולה מקבל את הקרנית מתורם מת. הקרנית יוצרת את השכבה החיצונית של העין ועובה כ-550 מיקרון. יש לזה תרומה חשובה ליכולת הראייה. אטימות, כגון אלו המתרחשות לאחר דלקת או פציעה חמורה בקרנית, כמו גם בליטות חריגות, עלולות אפוא להוביל לאובדן ראייה. כדי להחזיר את תפקוד העין, המטופל זקוק להשתלת קרנית.

מה עושים במהלך השתלת קרנית?

לאחר שרופא העיניים קבע את הצורך בהשתלת קרנית, מחפשים השתלה מתאימה במה שנקרא בנק קרנית במרפאות העיניים. עם זאת, לא כל חולה עובר השתלה מיד, מכיוון שהביקוש עולה בבירור על ההיצע.

פיתוח נוסף של השתלת הקרנית הקלאסית

השתלות קרנית קיימות מאז 1905. ברוב המקרים, קרנית מושתלת אינה נוצרת בצורה מושלמת כמו זו הטבעית של המטופל. לכן, מאז שנות ה-1990, חוקרים רופאי עיניים (רופאי עיניים) להפריד ולהשתיל רק את השתיים הפנימיות ביותר (האנדותל וקרום דסקמט) של הקרנית, המורכבת מחמש שכבות. עובי שתי השכבות הללו הוא רק עשרה מיקרומטר וניתן לחתוך אותן בדיוק לגודל השטח המיועד להשתלה. התפתחות נוספת זו של השתלת קרנית קלאסית נקראת השתלת DMEK.

בעוד שניתן להשיג חדות ראייה של כ-30 אחוז בהליך הקלאסי, היא עומדת על כ-80 אחוז בהשתלת DMEK.

מהם הסיכונים בהשתלת קרנית?

למה עלי לשים לב לאחר השתלת קרנית?

היזהרו מתסמינים כמו דמעות בעיניים, אדמומיות והגבלה בראייה והודיעו לרופא בהקדם האפשרי על כל תלונות המתרחשות. כמו כן, הימנעו מגירוי מכני של העין, למשל על ידי שפשוף. כמו כן, חשוב שתגיעי לבדיקות קבועות אצל רופא העיניים שלך. במידה והשתלת הקרנית גורמת לסיבוכים, ניתן לאתר ולטפל בהם במהירות האפשרית.