עששת או בשיחה "עששתהיא כיום אחת המחלות הנפוצות ביותר בשיניים ובפריודונטיום, על פי העולם בְּרִיאוּת ארגון (WHO) היא אפילו אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר בעולם. עם זאת, אנשים רבים עדיין לא יודעים כיצד ומאיזו סיבה עששת מתפתח, אילו גורמים מעדיפים זאת וכיצד ניתן לנטרל זיהום. הגורמים ל עששת הם די פשוטים.
מאחר ועששת היא מחלה המועדפת על מזון עשיר בפחמימות (סוכר), ה בקטריה שגורם שהוא שייך לסוג שצריך פחמימות במידה רבה להישרדות. אלה מה שמכונה קריוגניים סטרפטוקוקים. ה חלל פה מאוכלס בצפיפות על ידי אלה בקטריה כבית גידול חם ולח.
בערך 300 מינים שונים חיים אצלנו חלל פה. רוב אלה בקטריה חשובים מאוד לתהליך העיכול ולכן חייבים להתקיים אצלנו חלל פה. על מנת להצמיד את עצמם למשטח השיניים, עליהם להפריש הפרשה דביקה ועשירה בסוכר.
בנוסף, החיידקים משתמשים בסוכר (במיוחד גלוקוז) כדי לייצר אנרגיה, כלומר כדי לשרוד. למרבה הצער, תהליך זה מייצר גם פסולת (חומצה לקטית) הפוגעים בחומר השן ונחשבים כגורם לעששת. חומצת החלב תוקפת את השן אמייל וממיס אותו.
זה מסביר מדוע צריכה תכופה של אוכל מתוק מקדמת התפתחות עששת. בנוסף לתוצרי הפסולת של החיידקים, שאריות מזון תורמות גם להיווצרות צלחת ועששת. ניקוי שיניים לא סדיר מוביל בהכרח לפגיעה בשיניים.
זוגי מבנה שן יקשה על הידבקות החיידק בשן ובכך יגרום למום בעששת, אך למרבה הצער משטח השן הוא הכל חוץ מאחיד. במיוחד משטחי הסגר (משטחי סגר) מציעים נקודות התקפה רבות. כשמסתכלים על א טוֹחֶנֶת שן (טוחנות), המבנה הלא אחיד מורגש ביותר, מכיוון שלמשטחי הסגר יש חריצים עמוקים (סדקים) בהם חיידקים יכולים להתרבות ללא הפרעה ולעשות את שובבותם. באופן אידיאלי, סדקים אלה הם שטוחים יחסית וקלים לניקוי, אך הם יכולים גם להיות בצורת טריז או בצורת בקבוק ולכן קשה לשמור על ניקיון. ככלל אצבע, ככל שהסדק עמוק ומהודק יותר כך הסיכון לעששת עולה.
