MERS-CoV

סקירה קצרה

  • מה זה MERS? מחלה קשה (לעיתים קרובות) בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי הפתוגן MERS-CoV.
  • שכיחות: (מאוד) נדירה, בסך הכל כ-2,500 מקרים רשומים ברחבי העולם (נכון לשנת 2019), לאחר 2016 ירד מספר האבחנות בחדות.
  • תסמינים: חום, שיעול, קוצר נשימה, דלקת ריאות, לעיתים קרובות פגיעה נוירולוגית ונזק לאיברים במקרים חמורים; תקופת הדגירה כ-14 ימים.
  • אבחון: בדיקת PCR, בדיקת נוגדנים, ניטור רפואי אינטנסיבי.
  • טיפול: בעיקר טיפול נמרץ, אין טיפול תרופתי מבוסס; שימוש ניסיוני במעכבי פרוטאז ואימונומודולטורים; חיסון אינו זמין כרגע.
  • פרוגנוזה: לעתים קרובות חמור; שליש מהחולים מתים.

מה זה MERS?

תסמונת הנשימה במזרח התיכון (MERS) היא מחלה נשימתית קשה הנגרמת על ידי זיהום בפתוגן MERS-CoV ("תסמונת הנשימה המזרח התיכון קורונה").

MERS מלווה בתסמינים אופייניים כמו חום, שיעול וקוצר נשימה. שיעור התמותה גבוה: כשליש מהנדבקים מתים.

כמו SARS ו-Sars-CoV-2, MERS-CoV הוא חבר בסוג בטא-קורונה וירוס. מאמינים שזה התפשט מדרומדרים לבני אדם. לכן MERS-CoV הוא וירוס זואונוטי.

הפצה

הפתוגן התגלה לראשונה בסעודיה בשנת 2012. ארגון הבריאות העולמי (WHO) תיעד לאחר מכן כ-2,500 מקרים ברחבי העולם עד שנת 2019. לפיכך, מספר המקרים בעולם נמוך. יתרה מכך, החל משנת 2016, התפשטות MERS-CoV דעכה בפתאומיות.

רוב המקרים הידועים התרחשו בחצי האי ערב, מלבד התפרצות גדולה נוספת (מבודדת) בשנת 2015 בדרום קוריאה.

בסך הכל, מקרים אושרו ב-27 מדינות, כולל מדינות בצפון אמריקה, דרום אסיה ואירופה. אולם כאן הם השפיעו על מטיילים ששהו בחצי האי ערב בשיא ההתפשטות. עם זאת, מוקדי זיהום מבודדים כאלה לא הביאו לאירוע זיהום לא מבוקר בקנה מידה גדול.

האם ניתן להתחסן נגד MERS?

לא. כרגע אין חיסון MERS מאושר. עם זאת, מומחים במרכז הגרמני לחקר זיהומים (DZIF) עובדים על מועמד לחיסון ראשון נגד הפתוגן MERS: MVA-MERS-S. חיסון זה מבוסס על טכנולוגיה וקטורית כמו זו המשמשת לחיסון MERS.

זה מבוסס על אותה טכנולוגיה וקטורית כמו, למשל, חיסון AstraZeneca נגד SARS-CoV-2. חוקרים משתמשים בנגיף אבעבועות פרה מוחלש (נגיף vaccinia ankara שונה, MVA) בתור הווקטור ("מעבורת גנים"). במחקר פיילוט ראשוני, הוכח כי MVA-MERS-S נסבל היטב והיה מסוגל ליצור תגובות נוגדנים חזקות.

שני המועמדים לחיסון נמצאים בשלב מוקדם של התפתחות. עם זאת, בהתבסס על התוצאות הראשוניות המבטיחות הללו, מתוכננים מחקרים נוספים בקנה מידה גדול יותר.

מהם התסמינים של MERS?

כמחלה אופיינית בדרכי הנשימה, MERS מציגה את התסמינים הבאים:

  • לְהִשְׁתַעֵל
  • כאב גרון
  • קַדַחַת
  • מצוקה נשימתית
  • קוצר נשימה
  • דלקת ריאות חמורה (זיהום ריאות)
  • אי ספיקת ריאות

בנוסף, חולי MERS הראו גם:

  • כאבי שרירים ומפרקים
  • שלשול
  • חולשה והקאות
  • אי ספיקת כליות

התקופה שבין ההדבקה להופעת התסמינים הראשונים של המחלה היא יומיים עד 14 ימים (תקופת הדגירה). חומרת התסמינים נעה בין אסימפטומטיים לחמורים מאוד.

חולים המפתחים מהלך חמור של המחלה זקוקים לרוב לטיפול נמרץ. קבוצות פגיעות מושפעות במיוחד ממהלך חמור. מדובר בחולים קשישים ודיכוי חיסון וכן אנשים הסובלים ממחלות קיימות.

הערכה סופית לגבי סיבוכים נוירולוגיים שבהם תדירות יכולה לנבוע מזיהום MERS-CoV שרד עדיין פתוחה במצב הידע הנוכחי. המקרים המתועדים מבוססים ברובם על דיווחי מקרה בודדים.

כיצד מאבחנים MERS-CoV?

ניתן לזהות MERS בצורה מהימנה על ידי בדיקת PCR במעבדות מיוחדות. זה מגיב לחומר הגנטי האופייני של הנגיף.

באופן אידיאלי, הפרשות מדרכי הנשימה העמוקות יותר משמשות כחומר לדוגמא. רופאים משיגים אותם באמצעות מה שנקרא ברונכוסקופיה. משטחי פה, אף וגרון, כמו אלה שנלקחו לבדיקות עבור Sars-CoV-2, בדרך כלל פחות מתאימות. הסיבה לכך היא ש-MERS-CoV משפיע במיוחד על דרכי הנשימה העמוקות. זה המקום שבו כמות הנגיפים שניתן לזהות היא הגבוהה ביותר.

ניתן לקבל מידע מדויק אף יותר על ידי רצף גנום מלא של הפתוגן.

בדיקות נוגדנים, לעומת זאת, יכולות לשמש כדי להסיק מסקנות לגבי מחלת MERS בעבר. הם אינם מתאימים לאבחון חריף מכיוון שלוקח זמן מה למערכת החיסון של האדם הנגוע להגיב לפתוגן MERS עם נוגדנים ספציפיים (ניתנים לזיהוי).

המשותף של MERS-CoV, SARS ו-Sars-CoV-2?

SARS, MERS-CoV ו-Sars-CoV-2 הם נגיפי RNA עטופים מהסוג Betacoronavirus. הם שייכים למשפחת הקורונה (Coronaviridae) ועלולים לגרום למחלות בבני אדם.

החומר הגנטי שלהם מורכב מחומצה ריבונוקלאית חד-גדילית (RNA). החומר הגנטי של MERS-CoV ו- (SARS ו) Sars-CoV-2 זהה במידה רבה. כלומר, MERS-CoV כמעט זהה (מבחינה מבנית) ל-Sars-CoV-2.

הגנום הנגיפי אוגר את כל המידע שהנגיף צריך כדי לשכפל בתא המארח הנגוע. לפיכך הוא מכיל את כל השרטוטים לחלבונים הדרושים לבניית חלקיקי וירוס חדשים ולהעתקת הגנום הנגיפי עצמו.

הגנום של MERS-CoV מורכב מכ-30,000 נוקלאובסים המקודדים לשלושה סוגים של חלבונים ויראליים בפרט:

פולימראזות RNA תלויות RNA: ל-MERS-CoV יש שני רפליקות RNA נפרדות (ORF1ab, ORF1a). אנזימים אלו אחראים לשכפול גנום ה-RNA בתא המארח.

חלבונים מבניים: אלו הם החלבונים שנותנים לחלקיק נגיף MERS-CoV את צורתו החיצונית (והפנימית):

  • חלבון ספייק (S): מבנה חלבון חיצוני המאפשר ל-MERS-CoV להדביק תאי ריאה אנושיים.
  • Nucleocapsid (N): מולקולת חלבון מבנית המייצבת את הגנום הנגיפי.
  • חלבון מעטפת (E): חלק מהמעטפת החיצונית של חלקיק הנגיף.

חלבונים לא מבניים: בנוסף, חלבונים אחרים שנקראים לא מבניים - המכונים גם "חלבונים עזר" - נמצאים בגנום של MERS-CoV (כולל ORF 3, ORF 4a, ORF 4b, ORF 5). למרות שעדיין לא הוכח באופן סופי, מומחים דנים האם חלבונים אלו מעכבים אולי תהליכים חשובים של הגנה חיסונית אנושית (פועלים בתור מה שמכונה "אנטגוניסטים של אינטרפרון").

מדוע לא הייתה מגיפת MERS-CoV?

מדוע לא הייתה מגיפת MERS-CoV עדיין לא הוסבר סופית. מומחים חושדים שזה קשור למנגנון ההדבקה המסוים של MERS-CoV, השונה מהפתוגן המדבק מאוד Sars-CoV-2.

כפי שאופייני לרוב מחלות הנשימה, MERS-CoV מתפשט בעיקר על ידי זיהום בטיפות או באמצעות אירוסולים. עם זאת, נראה כי MERS-CoV אינו מסוגל להדביק את דרכי הנשימה העליונות.

Sars-CoV-2 חודר לתאים אנושיים דרך קולטן ACE2, המופץ באופן נרחב בגוף - ונמצא גם בדרכי הנשימה העליונות. לעומת זאת, נראה כי MERS-CoV משתמש אך ורק במה שנקרא "קולטן דיפפטידיל פפטידאז 4" (DPP4 או CD26) כ"שער".

חלוקה לא אחידה זו של קולטן DPP4 בתוך דרכי הנשימה והריאות, יכולה להסביר את הזיהומים ה"מתונים" של MERS-CoV. נראה שזו גם הסיבה מדוע MERS-CoV לא התפשט בצורה בלתי נשלטת בשלב ההתפשטות המקסימלית שלו.

כיצד מטפלים ב-MERS?

טיפול תרופתי נפוץ שיכול לרפא MERS אינו זמין כעת.

לכן, הרופאים מנסים לייצב את בריאותם של החולים שנפגעו כמיטב יכולתם במקרה חירום. זה יכול לקנות למערכת החיסון של אלה שנפגעו זמן להביס את נגיף ה-MERS.

שימוש בתרופות אנטי-ויראליות ידועות כבר?

במקרים מסוימים, הרופאים משתמשים גם בתרופות שכבר פותחו נגד מחלות אחרות. כאן, "אנטי-ויראלים רחבי טווח" לוקחים על עצמם תפקיד מיוחד. תרופות אלו צריכות לפחות להאט את השכפול של הפתוגן MERS בחולים נגועים. שילובים של חומרים פעילים נידונים:

Lopinavir ו-ritonavir: גם תרופות המשולבות lopinavir ו-ritonavir נדונות. שניהם משמשים לטיפול בזיהומי HIV. שתי התרופות שייכות לקבוצת מעכבי הפרוטאזות, החוסמות אנזים ויראלי חשוב לבניית חלקיקי וירוס חדשים. מחקרים ראשוניים בהקשר של MERS-CoV מראים השפעה מעט חיובית על התקדמות המחלה. עם זאת, ככל הנראה, שכפול ויראלי לא ידכא לחלוטין עם טיפול משולב זה.

מעכבי DPP4: קולטן DPP4 ממלא תפקיד חשוב בכניסה של MERS-CoV לתא האנושי. אם הקולטן DPP4 נחסם באופן ספציפי על ידי תרופות - כך גורסת ההשערה - ייתכן שהכניסה של הפתוגן MERS-CoV תיפסק.

עם זאת, DPP4 ממלא גם תפקידים חשובים בשליטה על מערכת החיסון האנושית. החשש הוא שעיכוב של הקולטן DPP4 יכול להפחית את הפעילות הרצויה של תאי T effector מסוימים. למרות שעדיין לא הובהר סופית, מעכבי DPP4 חשודים אפוא כגורמים לתופעות לוואי (סיסטמיות). לכן יש צורך במחקרים נוספים בהקשר זה בדחיפות.