סקירה קצרה
- מהלך ופרוגנוזה: התרוממות רוח מוגזמת במהלך השלב המאני מלווה לעתים קרובות ברגשות אשמה. לאחר אפיזודה מאנית, הסבירות להישנות גבוהה
- תסמינים: הערכה עצמית מוגזמת, פעילות מוגזמת, חוסר שקט פנימי, הערכת יתר של העצמי, תנודתיות וכו', לפעמים אשליות
- גורמים וגורמי סיכון: הפרעה בחילוף החומרים של נוירוטרנסמיטורים במוח, גורמים גנטיים, השפעות חיצוניות כגון פרידה, מוות או רילוקיישן.
- טיפול: טיפול תרופתי וכן התנהגותי ופסיכותרפיה
- מניעה: מניעת הישנות באמצעות טיפול תרופתי וכן טיפול התנהגותי ופסיכותרפי.
מהי מאניה?
מאניה מתרחשת בדרך כלל בשלבים; רופאים מתייחסים לתקופה הסימפטומטית כאפיזודה מאנית. בשלבים שבין שני פרקים, אנשים שנפגעו אינם מראים סימני מאניה.
מאניות בילדות ובגיל ההתבגרות הן נדירות. אצל רוב הסובלים, האפיזודה המאנית הראשונה מתרחשת עד גיל 25.
מאניה מופיעה לעיתים בשילוב עם תסמיני סכיזופרניה. רופאים מדברים אז על פסיכוזה סכיזואפקטיבית.
היפומניה
צורה מוחלשת של מאניה שבה שינויים במצב הרוח עדיין גבוהים באופן משמעותי מהנורמלי נקראת היפומאניה. היפומאניה לא תמיד דורשת טיפול. אם הנפגעים וסביבתם הקרובה אינם מושפעים באופן יסודי מהסימפטומים של היפומאניה, אין צורך בטיפול.
מהו המהלך של שלב מאניה?
לאחר אפיזודה מאנית, הסובלים לעיתים קרובות מוצפים ברגשות אשמה ובושה ומנסים לבטל דברים שעשו במהלך המאניה.
מהם התסמינים של מאניה?
התסמין המשמעותי ביותר של מאניה הוא תחושת התרוממות רוח מוגזמת וחריגה בצורה יוצאת דופן, אך בדרך כלל לא מבוססת. זה מתרחש בפתאומיות ונמשך מספר ימים. תחושה גבוהה זו מלווה בעיקר בתסמינים הבאים:
- התרגשות פנימית חזקה
- פעילות מוגזמת
- אי שקט גדול
- הגברת הביצועים והיצירתיות
- ביטחון עצמי מופרז
- אובדן מציאות
- ירידה משמעותית בצורך בשינה
- אי-עכבות
- חוסר התחשבות
- ירידה בתפיסה של סכנה
- ירידה ברגישות לצרכים ולרגשות של אחרים
- לפעמים הזנחה של צריכת מזון והיגיינה אישית
עַצבָּנוּת
בנוסף, מאניה מלווה בסימפטומים כמו דחף חזק לדבר (לוגוריאה) ודיבור מטושטש ומטושטש. לפעמים מאניות מדברות כל כך מהר עד שאי אפשר למאזינים להבין אותן.
אופייני גם למאניה שמתחילים אינספור דברים בבת אחת, אבל שום דבר לא הושלם. אנשים מושפעים מתחילים משימה חדשה בהתלהבות רבה משנייה לשנייה - ושוכחים אותה שוב לאחר מספר דקות.
אי-עכבות
חוסר עכבות מיני ותשוקה מינית מוגברת (ליבידו) נמצאים גם לעתים קרובות במאניה. הפרעה מינית מתרחשת לא רק ביחס לבן הזוג עצמו, אלא גם ביחס לזרים מוחלטים. אנשים מושפעים לעתים קרובות מעריכים יתר על המידה את האטרקטיביות שלהם במהלך פרק.
אשליות
במאניות עם תסמינים פסיכוטיים מופיעות עצמן גם דלוזיות, המוגנות כמציאות במשך מספר שבועות - גם בשלבים שבהם המאניה שככה. במקרים נדירים מאוד מתרחשות הזיות או חלומות ערות.
מחשבות אובדניות
מה גורם למאניה?
הסיבות המדויקות למאניה אינן מובנות במלואן. כיום, הגורם למאניה נחשב בעיקר להפרעה של הנוירוטרנסמיטורים במוח. מה שנקרא נוירוטרנסמיטורים אלה אחראים להעברת דחפים עצביים. ברוב המקרים של מאניה, יש חוסר איזון של המשדרים הללו. הנוירוטרנסמיטורים דופמין ונוראפינפרין נמצאים בריכוז גבוה יותר מאשר באדם בריא.
במקרים רבים, אפיזודה מאנית קודמת לשינויים או אירועים משמעותיים בחייהם של האנשים שנפגעו או קרובי משפחה. אלו הם, למשל, אירועים כגון:
- החלפת עבודה
- אבטלה
- סוף מערכת יחסים
- שכול
- רילוקיישן
עם זאת, ייתכן גם שמאניה תתפתח ללא אירוע מעורר.
איך מאבחנים מאניה?
למרות שמאניה היא מחלה ברורה וקשה, היא אינה מאובחנת בבדיקות גופניות. אבחון מאניה נעשה באמצעות דיונים עם רופא ראשוני או פסיכיאטר, וכן באמצעות ראיונות עומק עם הנפגע וקרוביו. זה מועיל בביצוע האבחנה אם אנשים החשודים במאניה מנהלים יומן רגשות או לוח שנה של מצב רוח.
איך מטפלים במאניה?
טיפול תרופתי
כדי להקל על הסימפטומים החריפים של מאניה ולמנוע אפיזודות מאניות חדשות, ניתנות תרופות כגון תכשירי ליתיום, תרופות אנטי אפילפטיות או נוירולפטיות לא טיפוסיות. הם משפיעים על פעילות המשדרים במוח ומקלים על התסמינים. תרופות הרגעה משמשות גם בשלב החריף של מאניה. הם מרככים את חוסר השקט ואת התסיסה המוגברת של הנפגעים.
פסיכותרפיה
פסיכותרפיה או טיפול התנהגותי מלווה טיפול תרופתי במקרה של מאניה. זה מלמד את המטופלים לזהות סימני אזהרה מוקדמים של אפיזודה מאנית, להימנע מגירויים מעוררים בזמן מאניה, ולהתמודד כראוי עם שלב אקוטי של המחלה.
כיצד ניתן למנוע מאניה?
לא ניתן למנוע התפתחות מאניה. עם זאת, ניתן למנוע או להפחית את עוצמתם של הישנות ואירועים מאניים חוזרים באמצעות טיפול תרופתי מותאם היטב ופסיכותרפיה וטיפול התנהגותי מתמשך.
