גיל המעבר בטרם עת: תסמינים וטיפול

גיל המעבר בטרם עת: תסמינים

גיל המעבר בטרם עת מלווה בהיעדר מוחלט של הווסת (אמנוריאה). תסמינים נלווים עשויים להופיע, כפי שהם בדרך כלל במהלך גיל המעבר. אלה כוללים גלי חום, הזעה, שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה ויובש בנרתיק. אם לא מטופלים, תוצאות אחרות של מחסור באסטרוגן מתגלות עם הזמן, כגון עור יבש ואוסטיאופורוזיס.

אבל מתי מדברים על גיל המעבר בטרם עת? הרופאים מדברים על גיל המעבר בטרם עת כאשר תפקוד השחלות נפסק לפני גיל 40. לנשים הנפגעות יש אפוא הווסת האחרונה שלהן (מנופאוזה) הרבה יותר מוקדם מהרגיל: גיל המעבר מתרחש בדרך כלל בסביבות גיל 50.

גיל המעבר בטרם עת: גורמים

איך יכול לקרות שחלק מהנשים נכנסות לגיל המעבר בגיל 30 או 35?

במקרים מסוימים, גיל המעבר המוקדם מושרה רפואית: למשל, הסרת השחלות (עקב סרטן השחלות, למשל) מכניסה אישה לגיל המעבר בפתאומיות. ניתוח בשחלות, כמו אנדומטריוזיס, והקרנות וכימותרפיה לסרטן יכולים גם הם להיות הגורם לגיל המעבר המוקדם.

לפעמים גיל המעבר מוקדם הוא תוצאה של:

  • מחלות אוטואימוניות מסוימות, כגון תפקוד לקוי של בלוטת התריס או זאבת אריתמטוזוס מערכתית
  • מחלות ויראליות (כגון דלקת בשחלות כתוצאה מחזרת = חזרת שחלות)
  • הפרעות מטבוליות (כגון גלקטוזמיה)
  • הפרעות כרומוזומליות (כגון תסמונת טרנר)

בנוסף, גיל המעבר בטרם עת מתרחש במשפחות, מה שמצביע על סיבה גנטית.

גיל המעבר בטרם עת: אבחנה

לאחר מכן, בדיקה גופנית וגינקולוגית. לבסוף, בדיקת דם עם מדידת רמות ההורמונים מספקת ודאות: כך למשל נקבע ריכוז האסטרוגנים וה-FSH (הורמון מגרה זקיקים). בדיקות נוספות יכולות לעזור לקבוע את הגורם לגיל המעבר בטרם עת.

גיל המעבר בטרם עת: טיפול