טיפול בחמצן: סיבות, תהליך, טיפים

מהו טיפול בחמצן?

המונח טיפול בחמצן משמש בדרך כלל לתיאור טיפול בחמצן ארוך טווח (LTOT). הוא משמש לטיפול במחסור חמור וכרוני בחמצן (היפוקסמיה) על ידי מתן חמצן ברציפות או מדי יום למשך מספר שעות (יותר מ-15 שעות). בטווח הארוך, טיפול בחמצן משפר את איכות החיים של חולים עם מחלות ריאות קשות או אי ספיקת לב. במקרים חמורים, זה אפילו עשוי להיות חיוני.

טיפול בחמצן לטווח קצר יכול להבטיח את הישרדותם של החולים לאחר תאונות או במקרים של הרעלת פחמן חד חמצני.

יש להבחין בין טיפול בחמצן קלאסי (לטווח ארוך או קצר) לבין טיפול רב-שלבי בחמצן. מדובר בהליך מתחום הרפואה האלטרנטיבית שיעילותו מעולם לא הוכחה עד כה ושנויה במחלוקת רבה ולכן לא נדון במאמר זה.

טיפול חמצן יתר

סוג נוסף של יישום חמצן רפואי הוא טיפול חמצן היפרברי, למשל עבור טינטון. תוכל לקרוא עוד על כך במאמר טיפול בחמצן היפרברי.

טיפול בחמצן משמש למחלות שבהן לא ניתן להבטיח אספקה ​​נאותה של חמצן בדרך אחרת. במחלות אלו, ספיגת החמצן בתאי הדם האדומים אינה מספיקה כדי לספק את איברי הגוף בצורה מספקת.

מחסור כרוני בחמצן כזה נקרא אי ספיקת נשימה היפוקסמית כרונית. זה מוגדר כירידות מרובות בלחץ החמצן בדם מתחת ל-55 מ"מ כספית בתוך שלושה שבועות בתנאי מנוחה ובריכוז חמצן אטמוספרי רגיל, כפי שנקבע על ידי ניתוח גזים בדם. בחולים עם COPD ובמקביל פוליגלובוליה משנית (עלייה במספר כדוריות הדם האדומות) ו/או "לב ריאתי" (cor pulmonale), טיפול בחמצן כבר מותאם כאשר לחץ החמצן בדם יורד מתחת ל-60 מ"מ כספית.

המחלות הנפוצות ביותר עם היפוקסמיה הן:

• חסימתית כרוני מחלת ריאות (COPD)
• אמפיזמה ריאתי
• מחלות פיגום ריאתי כגון סרקואידוזיס
• סיסטיק פיברוזיס (סיסטיק פיברוזיס)
• יתר לחץ דם ריאתי (יתר לחץ דם ריאתי)
• אי ספיקת לב כרונית חמורה (אי ספיקת לב גדושה)

מה אתה עושה במהלך טיפול בחמצן?

אבחון מפורט של הזמן, הסיבות וחומרת המחסור בחמצן הוא תנאי מוקדם לרישום טיפול בחמצן. לאחר מכן, לחץ החמצן וריווי החמצן בדם המטופל נקבעים באמצעות ניתוח גזי דם. ניתן להשתמש במדידות אלו כדי לקבוע את כמות החמצן הדרושה לכל אדם.

ברוב המקרים, החמצן מוחל באמצעות מה שנקרא צינורית אף, מסכת אף או בדיקה לאף. לעתים רחוקות מאוד, נעשה שימוש בצנתר מיוחד, אשר מוחדר לריאות דרך חתך בקנה הנשימה מתחת לגרון.

לעתים קרובות, מערכות נייחות המופעלות חשמלית - מה שנקרא ריכוזי חמצן - משמשות לטיפול בחמצן, שניתן ליישם גם בלילה בזמן השינה. במקרים אחרים משתמשים בגלילי לחץ ניידים, המאפשרים גם למטופלים להסתובב במהלך הטיפול בחמצן. עבור חולים ניידים מספיק, מערכת חמצן נוזלי עם מיכל חמצן נייד הוכחה כיעילה. המיכל מתמלא מחדש או מוחלף בערך כל שבועיים.

תופעות הלוואי של טיפול בחמצן המבוצע על פי המרשם נדירות מאוד, אך יכולות להופיע גם בשימוש נכון:

• החמצן המוזרם יכול לייבש את רירית האף. מכשיר אדים כמו גם משחות אכפתיות יכולים לנטרל זאת.
• מכשירי הטיפול בחמצן הם מקור פוטנציאלי לזיהום עבור חיידקים ופטריות.
• אם ריכוז החמצן בדם עולה על רמות נורמליות, הדבר עלול לעכב את תנועת הנשימה ולהגביר את רמות הפחמן הדו חמצני בדם. זה מעורר נמנום ואף יכול להוביל לסכנת חיים מה שנקרא נרקוזיס CO2.
• חמצן טהור שבורח מהמכשירים יכול להתלקח בקלות.

למה אני צריך לשים לב במהלך טיפול בחמצן?

טיפול עקבי וארוך טווח בחמצן בקצב הזרימה שנקבע על ידי הרופא חשוב. משך היישום לא צריך להיות פחות מ-15 שעות במקרה של היפוקסמיה כרונית, מכיוון שההשפעות החיוביות על התמונה הקלינית ממשיכות להשתפר עם משך הטיפול.

לעולם אל תפסיק את טיפול החמצן שנקבע על פי רשותך.

בדיקה והיגיינה קבועה של הציוד ובדיקות החמצן המשמשות יבטיחו שימוש נטול סיבוכים.

אם מצבך מחמיר למרות טיפול בחמצן, אל תהסס לפנות לרופא שלך.