מידע כללי
ישנן מספר רב של תרופות ציטוסטטיות שיש להן נקודת התקפה בנקודות שונות בתא גידול. התרופות הציטוסטטיות מתחלקות לקבוצות בהתאם למנגנוני הפעולה שלהן. קבוצות התרופות הציטוסטטיות החשובות ביותר מפורטות להלן.
עם זאת, לאור ריבוי המונחים, שמות המותגים והשילובים האפשריים (מה שנקרא תוכניות), לא ניתן להיכנס לכל אחד מהפרטים הללו. הדוגמאות הבאות של החומרים מובאות עם שמות החומרים הפעילים שלהם. טירוזין קינאז מעכבים שייכים גם לחומרים הכימותרפיים.
בניגוד לתרופות הכימותרפיות הקלאסיות, לעומת זאת, טירוזין קינאז מעכבים פועלים באופן ספציפי ובכך גורמים פחות לתופעות לוואי. תרופות כימותרפיות אלו מפריעות לייצור תאי הגידול ברמת ה- DNA. הם מקשרים בין מולקולות ה- DNA (באמצעות אלקילציה) באופן שמוביל לתהליכי קריאה רגילים לייצור חלבונים להיות מופרע.
מאחר ותא גידול תלוי ב- חלבונים, זה מוביל למוות של תא הגידול. בנוסף, חומרי האלקילציה מונעים היווצרות חדשה של DNA, מה שגורם גם למות תא הגידול. קבוצה זו מחולקת לקבוצות משנה, שכולן עוקבות אחר מנגנון הפעולה הנ"ל:
- בנדמוסטין, ציקלופוספמיד, כלורמבוקיל, מלפלן, יפוספמיד, טרופוספמיד
- אלקיל סולפונטים: בוסולפן, טרוסולפן
- נירוזוריאס: כרמוסטין, לומוסטין, נימוסטין
- תרכובות המכילות פלטינה: Carboplatin, cisplatin, oxaliplatin (קבוצת חומרים זו יעילה מאוד ומשמשת לעיתים קרובות בשילוב עם תרופות ציטוסטטיות אחרות)
תרופות ציטוסטטיות כאלה משולבות ב- DNA החדש שהופק כאבני בניין "שקריות".
זה עוצר את היווצרות החדש של ה- DNA (מה שמכונה פולימראז DNA מעוכב). מכיוון שה- DNA רק מכפיל את עצמו במהלך חלוקת התאים, לאנטי-מטבוליטים יש השפעה מאוד ספציפית על תאי הגידול. גם כאן ניתן להבחין בין 3 תת-קבוצות, הנבדלות במהותן כ"אבני בניין שגויות ".
- אנלוגים של חומצה פולית: מתוטרקסט (קיים זמן רב, אך הוא עדיין אחד החומרים החשובים ביותר), פמטרקסד
- אנלוגים של פורין: מרקפטופורין, נלארבין, קלדריבין, פודראבין,
- אנלוגים פירימידינים: פלואורורציל (5-FU), capecitabine, gemcitabine
במקור חומר זה מגיע מהצמח הירוק-עד (וינקה). במהלך חלוקת התאים, כאמור, כל מערך הכרומוזומים (ה- DNA) מוכפל. על מנת להפיץ זאת באופן שווה על פני 2 תאים, התא זקוק ל"מכשיר ", מה שמכונה ציר המיטוטי (ממיטוזיס = חלוקת תאים), המורכב מיחידות משנה, מה שנקרא.
צינורות מיקרו. ללא הציר המיטוטי תא אינו יכול להתחלק באופן קבוע. אלקלואידים הווינקה משבשים את מבנה ציר זה ובכך את היכולת של תאי הגידול להתחלק.
דוגמאות: וינבלסטין, וינקריסטין ... אלה כוללים גם את מה שמכונה מיקרו-צינורות כמבנה היעד שלהם. בניגוד לאלקלואידים של הווינקה, לעומת זאת, הם אינם מפריעים למבנה המיקרו-צינורות, להפך, הם מייצבים אותם.
חשוב לדעת כי הציר המיטוטי נתון להצטברות והתמוטטות מתמדת. אם מעכבים את ההשפלה, שחשובה לא פחות לחלוקה נכונה של תא, תאי הגידול שוב מופרעים בצמיחתם. דוגמאות: Docetaxel, Paclitaxel.
בדיוק כפי בקטריה נהרגים בדרך כלל על ידי אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה, חלק מהאנטיביוטיקה יכולה אפילו להרוג תאי גידול. באופן עקרוני הם עושים את אותו הדבר כמו שהם עושים איתו בקטריה; לחיידקים מסוימים, כמו בני אדם, יש DNA בצורת סליל כפול, קווץ כפול של DNA מתפתל זה סביב זה. על מנת לפרום את הסלילים הללו אנו זקוקים לחלבון (אנזים), מה שמכונה טופואיזומרז.
רק במצב פרום ניתן לקרוא את המידע מה- DNA. האנטיביוטיקה, שיש לה במקרה זה השפעה ציטוטוקסית, כלומר פוגעת בתאים, יושבת בין גדילי ה- DNA באופן שהטופואיזומרז נחסם. דוגמאות: אנתרציקלינים כמו דוקסורוביצין, מיטוקסנטרון
