תלמוס: תפקוד, אנטומיה, הפרעות

היכן נמצא התלמוס במוח?

התלמוס ממוקם עמוק במרכז המוח, במה שנקרא דיאנצפלון. הוא מורכב משני חצאים, התלמוס השמאלי והימני. לכן חלק אחד ממוקם בהמיספרה השמאלית, והשני בהמיספרה הימנית. חצאי התלמוס הם בערך בגודל של אגוז ומחוברים זה לזה (adhaesio interthalamica).

החדר השלישי, חלל מלא בנוזל מוחי, עובר בין החצי השמאלי והימני. הצדדים של התלמוס שוכבים על הקפסולה הפנימית. מבנה זה הוא מעין דרך במוח המעבירה אותות ומידע ממקום למקום. המשטח הקדמי מתמזג עם ההיפותלמוס.

מבנה התלמוס

התלמוס מורכב מחומר אפור ולבן. החומר האפור מחולק למספר רב של גרעינים (אוספים של גופי תאי עצב) - הגרעינים התלמויים - על ידי יריעות דקות של חומר לבן.

לתלמוס יש קוטב קדמי שבו נמצאים הגרעינים הקדמיים של התלמוס (nuclei anteriores thalami). הקוטב האחורי מצביע לאחור ולמטה ויוצר את הכרית (תאלמית pulvinar). לצד הפולווינר יש הגבהה, ה-corpus geniculatum laterale (הפקעת הפופליטאלית הצידית). מתחת לקצה הקדמי של ה-pulvinar נמצא ה-corpus geniculatum mediale (שחפת הברך המדיאלית).

מה תפקידו של התלמוס?

התלמוס הוא השער לתודעה. הוא פועל כמסנן ומפיץ של מידע נכנס. הוא מחליט אילו רשמים חושיים מהסביבה ומהאורגניזם צריכים להיכנס לתודעה ואילו מועברים לאחר מכן למרכזי העיבוד המתאימים. כל רשמי התחושה של תחושה, ראייה ושמיעה - אך לא של ריח - מועברים דרך התלמוס.

גרעיני התלמוס

הגרעינים התלמויים מכילים בתורם גרעינים קטנים יותר ואזורים בעלי תפקידים שונים. כל המסלולים הסומטו-סנסוריים והחושיים (למעט מסלולי הריח) שמקורם בפריפריה ומובילים לקליפת המוח מוחלפים בגרעין האמצעי והאחורי של גרעיני התלמוס.

כל החיבורים מחוברים כפול לשדות הקורטיקלים המתאימים. זה מאפשר, באמצעות קשב מרוכז, לתפוס רשמים חושיים שונים בדרגות שונות: חזק, מעט או כמעט בכלל.

רשמים חזותיים ושמיעתיים מתחלפים בגרעיני המטהאלמוס (corpus geniculatum laterale ו-mediale) בדרכם לקליפת הראייה והשמיעה.

עוררות רגשיות ואינסטינקטיביות, תחושות רגשיות מוחלפות בגרעיני התלמוס ומועברות לאזורי הקורטיקליים המתאימים.

מידע על הטעם מוכנס דרך גרעין הטעם ומועבר לקליפת הטעם דרך התלמוס.

לאילו בעיות התלמוס יכול לגרום?

מה שנקרא תסמונת התלמוס (תסמונת Déjerine-Roussy) מתרחשת כאשר קריש דם חוסם כלי חשוב של התלמוס (כגון עורק התלמוסטריאטי) (פקקת). התוצאה היא אובדן התלמוס עם הפרעות ראייה ותחושתיות, hemianopsia (המי-עיוורון), ריגוש חזק של הרפלקסים וכן רגישות מופחתת של העור והפרעה ברגישות העומק.

ככלל, הפרעות תחושתיות בעלות רגישות מופחתת, רגישות יתר לכל הגירויים התחושתיים (אם כי עם סף גירוי מוגבר), הפרעות תחושתיות וכאב מרכזי עז בצד שממול להפרעה מעידים על הפרעות באזור זה במוח.

הפרעות מוטוריות עם שרירי פנים קשיחים והיפרקינזיה (תנועות מאולצות של הידיים והאצבעות) והפרעות נפשיות עם מופחתת קשב, עצבנות, חוסר סבלנות ועצבנות יכולות גם להעיד על נזק או מחלה באזור התלמוס.