צרידות: סיבות ותרופות ביתיות

סקירה קצרה

• תיאור: קול גס וצרוד עם עוצמת קול מופחתת. צרידות יכולה להיות חריפה או כרונית.
• גורמים: למשל עומס קולי או שימוש לרעה, הצטננות, גושים או שיתוק מיתרי הקול, גידולים במיתרי הקול, נזק עצבי, פסאודוקרופ, דיפתריה, ברונכיטיס חריפה, ברונכיטיס כרונית, COPD, שחפת, מחלת ריפלוקס, אלרגיות, מתח, תרופות
• תרופות ביתיות: בהתאם לטריגר, זה יכול לעזור לא לאכול אוכל חם או חריף מדי, לשתות משקאות חמים, למצוץ לכסניות, למרוח קומפרסים חמים של הגרון על הגרון, להבטיח לחות גבוהה; ניתן להשתמש גם בשמנים אתריים.
• מתי לפנות לרופא: לצרידות שנמשכת יותר משלושה שבועות או חוזרת, לצרידות חריפה ללא תסמיני הצטננות ועם תחושת לחץ או קוצר נשימה, לילדים אם הצרידות מלווה בשיעול נובח.
• בדיקות: כולל ראיון מטופל, בדיקה גופנית, לוע / ספוגית, לרינגוסקופיה, דגימת רקמות, בדיקת דם, בדיקת תפקודי ריאות, גסטרוסקופיה, טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
• טיפול: תלוי בגורם, למשל עם תרופות, ריפוי בדיבור או ניתוח.

תיאור צרידות

סקירה קצרה

• תיאור: קול גס וצרוד עם עוצמת קול מופחתת. צרידות יכולה להיות חריפה או כרונית.
• גורמים: למשל עומס קולי או שימוש לרעה, הצטננות, גושים או שיתוק מיתרי הקול, גידולים במיתרי הקול, נזק עצבי, פסאודוקרופ, דיפתריה, ברונכיטיס חריפה, ברונכיטיס כרונית, COPD, שחפת, מחלת ריפלוקס, אלרגיות, מתח, תרופות

תרופות ביתיות: בהתאם לטריגר, זה יכול לעזור לא לאכול אוכל חם או חריף מדי, לשתות משקאות חמים, למצוץ לכסניות, למרוח קומפרסים חמים של הגרון על הגרון, להבטיח לחות גבוהה; ניתן להשתמש גם בשמנים אתריים.

מתי לפנות לרופא: לצרידות שנמשכת יותר משלושה שבועות או חוזרת, לצרידות חריפה ללא תסמיני הצטננות ועם תחושת לחץ או קוצר נשימה, לילדים אם הצרידות מלווה בשיעול נובח.

בדיקות: כולל ראיון מטופל, בדיקה גופנית, לוע / ספוגית, לרינגוסקופיה, דגימת רקמות, בדיקת דם, בדיקת תפקודי ריאות, גסטרוסקופיה, טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

טיפול: תלוי בגורם, למשל עם תרופות, ריפוי בדיבור או ניתוח.
• תיאור צרידות
• דלקת גרון: דלקת גרון חריפה מלווה לעתים קרובות בהצטננות. זה גורם לצרידות חריפה (לעיתים מובילה לאובדן קול), לדחף לניקוי גרון, שיעול, צריבה ושריטות בגרון ואולי חום. דלקת גרון כרונית יכולה להיגרם מעישון, שאיפה תכופה של אבק או אוויר יבש, עומס קולי כרוני, התמכרות לאלכוהול או גושים של קפל הקול, למשל. לעיתים מדובר גם בתופעת לוואי של תרופות כמו תרופות נוגדות דיכאון.
• פוליפים בקפל הקול: פוליפים בקפלי הקול הם שינויים שפירים בקרום הרירי. הם נוצרים בדרך כלל לאחר דלקת גרון חריפה אם החולה לא שמר על המנוחה הקולית שהומלצה על ידי הרופא. לאחר מכן הצרידות נמשכת גם לאחר ירידת דלקת הגרון. אגב, עישון מעדיף פוליפים כאלה.
• שיתוק מיתרי הקול (פרזה חוזרת): שיתוק מיתרי הקול (שיתוק קפל הקול) הוא לרוב חד צדדי ומלווה בצרידות. היא מופעלת על ידי פגיעה בעצב שחשובה לתפקוד המנגנון הקולי (העצב החוזר). לדוגמה, העצב יכול להיפגע במהלך ניתוח בלוטת התריס (או פעולות אחרות באזור הגרון) או להתכווץ על ידי תהליכים תופסים מקום (כגון גידולי גרון, סרקואידוזיס, מפרצת אבי העורקים). בנוסף, זיהומים ויראליים (כגון שפעת, זיהום בהרפס), רעלים (כגון אלכוהול, עופרת), מחלות ראומטיות וסוכרת עלולים לגרום גם לנזק עצבי עם שיתוק מיתרי הקול וצרידות. לפעמים הגורם לשיתוק נותר בלתי מוסבר.
• פסאודוקרופ: בהקשר של דלקת גרון, מוצא הגרון יכול להתנפח במידה ניכרת, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים. כתוצאה מכך מתרחשות צרידות חריפה, שיעול נובח וקוצר נשימה. רופאים מתייחסים לזה כאל פסאודוקרופ או שיעול עקום. במקרה של התקפי שיעול קשים עם קוצר נשימה, התקשר מיד לרופא חירום!
• דיפתריה (קרופ אמיתי): מחלה זיהומית מדבקת זו נגרמת על ידי חיידקים. הפתוגנים מעוררים בעיקר דלקת בלוע האף. דיפטריה לועית זו יכולה להתפתח לדיפטריה גרונית עם תסמינים של צרידות, אובדן קול ושיעול נובח. בנוסף, בעיות נשימה יכולות להתקדם עד כדי חנק.
• ברונכיטיס חריפה: ברונכיטיס חריפה היא דלקת בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי וירוסים או (לעיתים רחוקות יותר) חיידקים. היא שכיחה מאוד וגורמת לצרידות, חום, שיעול, כאבים מאחורי עצם החזה, כאבי ראש, כאבי שרירים וגפיים כואבות.
• ברונכיטיס כרונית: בברונכיטיס כרונית, צינורות הסימפונות לא רק דלקתיים זמנית (כמו ברונכיטיס חריפה), אלא דלקת לצמיתות. זה משפיע בעיקר על גברים, בעיקר מעשנים ומעשנים לשעבר. בנוסף לצרידות, ברונכיטיס כרונית מאופיינת בעיקר בשיעול כרוני עם ליחה עבה.
• COPD: ברונכיטיס כרונית עלולה להוביל להיצרות (חסימה) של צינורות הסימפונות לאורך זמן. אם ברונכיטיס חסימתית כרונית זו מלווה בניפוח ריאות (אמפיזמה), הרופאים מדברים על COPD. הנפגעים סובלים בעיקר משיעול כרוני, ייצור ליחה ומקוצר נשימה. צרידות יכולה להתרחש גם.
• תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם): תת פעילות בלוטת התריס יכולה להיות קשורה גם לצרידות. תסמינים נוספים כוללים עלייה במשקל, עייפות, עור יבש ומתקלף, שיער יבש ושביר, עצירות וזפק. תת פעילות בלוטת התריס יכולה להיות מולדת או נרכשת.
• שחפת (צריכה): שחפת (TB) היא מחלה זיהומית חיידקית כרונית שיכולה להשפיע על הגרון (שחפת גרון) - או זה לבד או בנוסף לריאות (שחפת ריאתית). התסמינים העיקריים של שחפת הגרון הם צרידות וקשיי בליעה. שיעול וירידה במשקל הם גם שכיחים.
• מחלת ריפלוקס: מחלת ריפלוקס (ריפלוקס גסטרו-וושט) מוגדרת על ידי רופאים כריפלוקס של תוכן קיבה חומצי לתוך הוושט. בנוסף לתסמינים אופייניים כמו צרבת, מחלת ריפלוקס יכולה גם לגרום לצרידות.
• סרטן הגרון (קרצינומה של הגרון): סרטן הגרון פוגע בעיקר במעשנים כבדים, במיוחד אם הם צורכים הרבה אלכוהול במקביל. התסמינים של גידול ממאיר זה כוללים צרידות מתמשכת עם קושי בבליעה, תחושת גוף זר ושיעול דם.
• לחץ פסיכולוגי: לפעמים מתח פסיכולוגי אקוטי או כרוני מעורר צרידות. חרדה, התרגשות, דיכאון וכאב לב יכולים להיות האשמים אם הקול נעלם פתאום.
• חולשה כללית: לאנשים שחולשים בדרך כלל בגלל זקנה או מחלה קשה יש לרוב קול צרוד וחלש.
• פגיעה בגרון: פציעות חיצוניות כגון חבורות או חנק עלולות לגרום לצרידות חריפה; לפעמים גם הקול אובד זמנית.
• תופעת לוואי של טיפול תרופתי: תרסיסי קורטיזון, כמו אלו המשמשים לרוב חולי אסטמה, עלולים לגרום לצרידות כתופעת לוואי, כמו גם להדבקה פטרייתית ברירית הפה (קיכלי פה). תרופות אחרות כמו תרופות לאלרגיה (אנטיהיסטמינים) ותרופות מדכאות (נוגדות דיכאון), משתנים והורמוני מין נשיים (אסטרוגנים, למשל באמצעי מניעה הורמונליים) עלולות גם הן לגרום לצרידות.

מה עוזר נגד צרידות

הטיפול ישתנה בהתאם למידת חמורה של הצרידות, כמה זמן היא נמשכת וכמה הסיכוי שהיא נגרמת על ידי מחלה קשה.

איך הרופא יכול לטפל בצרידות

תרופות ביתיות לצרידות

• קחו את זה בקלות: אם אתם סובלים מצרידות עקב עומס יתר על הקול, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקחת את זה בקלות. אז דברו כמה שפחות!
• דברו בקול רם: אנשים רבים מתחילים ללחוש כשהם צרודים, אבל זה רק מאמץ את מיתרי הקול. לעומת זאת, דיבור בקול חצי רם מותר.
• הקפידו על "דיאטה": אם דלקת גרון חריפה או כרונית היא האשמה בצרידות, כדאי לעקוב אחר "דיאטת הגרון": אל תאכלו אוכל חם מדי או חריף מדי. הימנע ממזונות קרים (כגון גלידה) ומשקאות. אל תעשן ואל תדבר יותר מדי (הגן על הקול שלך!). עצות אלו יעזרו גם אם לצרידות יש סיבות אחרות מלבד דלקת גרון (כגון דלקת הלוע או גושים של קפל הקול).
• משקאות חמים: שתו הרבה משקאות חמים אם יש לכם צרידות. לדלקת גרון חריפה, למשל, מומלצת תערובת תה של 50 גרם עשב שרך (Herba Adiantis capillis veneris), 20 גרם עלי חלמית (Folium Malvae sylvestris) ו-30 גרם עשב טימין (Herba Thymi vulgaris). שתו חמש כוסות מהתה הזה מדי יום.
• תה צלעות צלעות: תה צלעות צלעות יכול גם להקל על צרידות: יוצקים 250 מ"ל מים חמים על שתי כפיות של תרופת התה, מניחים לחליטה למשך 15 דקות. שתו כוס פעמיים ביום. אפשר גם לגרגר עם התה.
• אינהלציה: תה קמומיל, שומר ונענע יעילים לדלקת הלוע, המלווה לרוב בצרידות. שאפו את אדי התה החם לפני שתייתו.
• לחות גבוהה: אם יש לכם צרידות, וודאו שהלחות בחדר גבוהה מספיק. השאיפה שהוזכרה לעיל טובה גם לגרון ולמיתרי הקול - או רק עם מים חמים או להוסיף קצת מלח או עשבי מרפא (קמומיל, שומר וכו') למים.
• חלב שומר: חלב שומר הוא גם תרופה פופולרית לצרידות הנגרמת מדלקת הלוע: מרתיחים 3 כפיות זרעי שומר עם חצי ליטר חלב; לאחר מכן מסננים וממתיקים את החלב בדבש.
• למצוץ את עצמך בריא: מבוגרים וילדים גדולים יותר הסובלים מצרידות וכאבי גרון יכולים להגיע לכוסות המכילות מרווה או אזוב איסלנדי.
• קומפרסים בגרון: אם אתם סובלים מצרידות עקב הצטננות, דלקת הלוע או דלקות גרון אחרות, כדאי לשמור על חום אחיד של אזור הגרון: עטפו צעיף סביב הצוואר ו/או הכינו לעצמכם קומפרס גרון לכאבי גרון, למשל חמים. קומפרס תפוחי אדמה: מרתיחים את תפוחי האדמה, מועכים אותם, עוטפים אותם בבד ומניחים אותם על הצוואר (בדוק את הטמפרטורה!). שמור את הקומפרס על הצוואר שלך עד שהוא יתקרר.
• שמנים אתריים: ארומתרפיה משתמשת בשמנים אתריים כגון אקליפטוס, מחט אשוחית, מיורן, רוזמרין ותימין כדי לטפל בתסמיני הצטננות כגון צרידות, שיעול והצטננות - לשפשוף פנימה או לשאיפה.

לפני השימוש בשמנים אתריים על ילדים, כדאי להתייעץ עם מטפל או רופא. הסיבה לכך היא שחלק מהשמנים האתריים כמו שמן אקליפטוס, שמן מנטה או קמפור עלולים לגרום להתכווצות של שרירי הנשימה בילדים קטנים, עם סכנת חנק!

לתרופות ביתיות יש גבולות. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן רב יותר ואינם משתפרים או אפילו מחמירים, תמיד יש לפנות לרופא.

הומאופתיה לצרידות

מטופלים רבים מנסים תרופות הומיאופתיות (למשל כדוריות) נגד צרידות. אלה כוללים Ferrum phosphoricum C30 (דלקת גרון וצרידות יבשה), Carbo vegetabilis C30 (צרידות בערב), Causticum D12 ו-Spongia D6 (לצרידות הנגרמת כתוצאה ממאמץ יתר של מיתרי הקול).

לעתים קרובות מומלץ לחולים עם צרידות, שיעול יבש, כאב גרון וחום עם צמרמורת ליטול את Drosera. הומאופת יכול לספק מידע על מינון ותדירות המתן.

מושג ההומאופתיה והיעילות הספציפית שלה שנויים במחלוקת ולא הוכחו בבירור על ידי מחקרים.

צרידות: מתי צריך לפנות לרופא?

• צרידות שנמשכת יותר משלושה שבועות - במיוחד אם אין לך חשד לסיבה אפשרית (חשד לסרטן הגרון!)
• צרידות חוזרת, במיוחד עם מאמץ קולי ממושך
• צרידות חריפה או אפילו אובדן קול אם אין תסמיני הצטננות אלא תחושה גוברת של לחץ או קוצר נשימה
• צרידות חריפה ושיעול נובח אצל ילדים

לעומת זאת, בדרך כלל אין צורך לדאוג לצרידות אצל מתבגרים גברים: קול צרוד וצרוד בתחילת שבירת הקול הוא נורמלי.

צרידות: מה עושה הרופא?

כדי לברר מה גרם לצרידות, הרופא ישאל אותך תחילה בפירוט על ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה). מידע חשוב כולל, למשל

• כמה זמן קיימת הצרידות?
• האם יש תסמינים נלווים כגון קושי לכחכח בגרון, שיעול, קוצר נשימה או חום?
• האם אתה מעשן?
• האם אתה שותה אלכוהול לעתים קרובות?
• האם יש לך מחלות כרוניות כמו אסטמה?
• האם אתה נוטל תרופה כלשהי?
• מהו המקצוע שלך (למשל מקצוע תובעני מבחינה קולית כמו מורה, זמר אופרה)?

בדיקות חשובות לצרידות

ממידע זה, לרוב יהיה לרופא מושג מה יכול היה לגרום לצרידות. בדיקות נוספות יכולות לאשש את החשד:

Pharyngoscopy (pharyngoscopy): הרופא בודק את הגרון באמצעות מראה קטנה או אנדוסקופ מיוחד (מכשיר רפואי בצורת צינור) אם הוא חושד בדלקת בגרון כגורם לצרידות, למשל.

משטח גרון: אם המחלה זיהומית החיידקית החריפה דיפטריה היא סיבה אפשרית לצרידות, הרופא ייקח משטח גרון עם מרית כדי לקחת תרבית חיידקים. אם אכן ניתן לטפח חיידקי דיפתריה מהספוגית, הדבר מאשר את חשד הרופא.

לרינגוסקופיה (לרינגוסקופיה): בדיקה אנדוסקופית של הגרון מתבצעת אם, למשל, יש חשד לדלקת גרון, אפיגלוטיטיס או סרטן גרון כגורם לצרידות.

ביופסיה: במסגרת הגרון, הרופא יכול גם לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) אם הוא מגלה גידולי תאים (גידולים) חשודים במיתרי הקול או הגרון, למשל.

בדיקת כיח (בדיקת כיח): ליחה של המטופל מנותחת לגבי צבע, ריח, עקביות, הרכב וכו' אם הרופא חושד בברונכיטיס חריפה כגורם לצרידות.

בדיקת רנטגן: בדיקת רנטגן משמשת לבירור אסתמה, ברונכיטיס כרונית, COPD ושחפת כגורמים אפשריים לצרידות.

בדיקת תפקודי ריאות: בדיקת תפקודי ריאות באמצעות ספירומטריה מגלה אם אסתמה של הסימפונות עשויה לגרום לצרידות.

גסטרוסקופיה (וושט-גסטרוסקופיה): מבט עם אנדוסקופ לתוך הוושט והקיבה מראה האם ריפלוקס של תוכן קיבה חומצי אל הוושט (מחלת ריפלוקס) עומד מאחורי הצרידות.

בדיקת אולטרסאונד (סונוגרפיה): בתמונת האולטרסאונד, הרופא יכול לזהות בלוטת תריס מוגדלת (זפק) כגורם לצרידות.

טומוגרפיה ממוחשבת (CT): בדיקת CT משמשת להבהרת גידולים (כגון סרטן הגרון) כגורמים אפשריים לצרידות. CT משמש גם במקרים של חשד לשיתוק מיתרי הקול.