חרדה - סיבות וטיפול

סקירה קצרה

• מה זה פחד? בעצם תגובה נורמלית למצבים מאיימים. חרדה היא פתולוגית כאשר היא מתרחשת ללא סיבה ספציפית, הופכת למלווה תדיר/קבוע ופוגעת באיכות החיים.
• צורות של חרדה פתולוגית: הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, פוביות (כגון קלסטרופוביה, ארכנופוביה, פוביה חברתית), הפרעת דחק פוסט טראומטית, נוירוזה לבבית, היפוכונדריה, חרדה בסכיזופרניה ודיכאון.
• גורמים לחרדה פתולוגית: גישות הסבר שונות (פסיכואנליטיות, התנהגותיות ונוירוביולוגיות). גורמים המעוררים חרדה הם מתח, טראומה, שימוש באלכוהול וסמים, תרופות מסוימות, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, מחלות לב ומוח.
• מתי לפנות לרופא? במקרה של חרדה מופרזת, חרדה שהופכת לתדירות גבוהה יותר או חמורה יותר ולא ניתן להתגבר עליה בעצמה, חרדה ללא סיבה אובייקטיבית ו/או ירידה חמורה באיכות החיים עקב החרדה.
• אבחון: ראיון מפורט, שאלונים, יתכן ובדיקות נוספות.
• טיפול: טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיטות פסיכולוגיות עומק, טיפול תרופתי.
• עזרה עצמית ומניעתן: שיטות הרפיה, צמחי מרפא, אורח חיים בריא עם הרבה פעילות גופנית ותזונה בריאה.

חרדה: תיאור

פחד, כמו שמחה, עונג וכעס, הוא אחד הרגשות האנושיים הבסיסיים. זה חיוני להישרדות: מי שחושש פועל בזהירות ובתשומת לב במיוחד במצבים קריטיים - או לא מעמיד את עצמו בסכנה מלכתחילה. בנוסף, הפחד גורם לגוף לגייס את כל הרזרבות הדרושות לו ללחימה או לברוח.

חרדה: תסמינים

חרדה מלווה בתסמינים גופניים שונים. אלו כוללים:

• דפיקות לב
• דופק מואץ
• @ מזיע
• רעידות
• קשיי נשימה
• סְחַרחוֹרֶת

במקרים של חרדה חמורה עלולים להופיע גם כאבים בחזה, הקאות, שלשולים, תחושות חרדה ואפילו אובדן הכרה. הסובלים מרגישים שהם מחוץ לעצמם או מאבדים את עשתונותיהם. במהלך התקפי פאניקה, הסובלים לעתים קרובות חוששים מהמוות. חרדה כללית, בתורה, קשורה לעתים קרובות לכאב.

חרדה: מה נורמלי, מה פתולוגי?

מדברים על חרדה פתולוגית כאשר החרדה מתרחשת ללא סיבה קונקרטית או אפילו הופכת לבן לוויה קבוע. אז זה יכול להגביל במידה ניכרת את איכות החיים של האדם שנפגע. פחדים כאלה אינם תגובה נורמלית לאיום קונקרטי, אלא תמונה קלינית עצמאית שיש להתייחס אליה באופן פסיכותרפי.

צורות של הפרעות חרדה

המונח הפרעת חרדה מתייחס לקבוצה של הפרעות נפשיות שבהן מופיעים תסמיני חרדה ללא איום חיצוני. תסמיני חרדה אלו יכולים להיות פיזיים (לב דוהר, הזעה וכו') ופסיכולוגיים (חשיבה קטסטרופלית, התנהגויות הימנעות כמו סירוב לצאת מחוץ לדלת וכו'). הפרעת חרדה יכולה להתבטא בצורות שונות:

הפרעת חרדה כללית.

עבור אנשים עם הפרעת חרדה כללית, דאגות ופחדים הם בני לוויה קבועים. לעתים קרובות, לפחדים אלו אין סיבה קונקרטית (דאגות מפוזרות, חרדות ועצבנות כללית).

עם זאת, הם יכולים להתייחס גם לאיומים ממשיים (אפשרות לתאונת דרכים או מחלה של קרובי משפחה וכדומה), אם כי במקרה זה תסמיני החרדה מוגזמים.

הפרעת אובססיבית כפייתית

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית מאופיינת במחשבות ו/או פעולות אובססיביות. לדוגמה, הסובלים מגיבים במתח ובדאגה כאשר מונעים מהם לבצע טקסים מסוימים. אלה כוללים, למשל, כפייתיות לשטוף, לספור חפצים או לבדוק שוב ושוב שהחלונות נעולים.

למחשבות אובססיביות עשויות להיות תוכן תוקפני, פוגע או מפחיד, למשל.

פוביה

אנשים עם פוביה מפחדים יתר על המידה ממצבים או חפצים מסוימים. אולם רוב הסובלים יודעים שהפחדים שלהם למעשה מופרכים. אף על פי כן, הגירויים המרכזיים התואמים מעוררים לפעמים תגובות פחד אלימות.

גירויים מרכזיים כאלה יכולים להיות מצבים מסוימים (טיסות, גובה רב, נסיעה במעלית וכו'), תופעות טבע (סופות רעמים, מים פתוחים וכו') או בעלי חיים מסוימים (כגון עכבישים, חתולים). לפעמים דברים הקשורים למחלה ולפציעה (דם, זריקות וכו') מעוררים גם פוביה.

מומחים מבחינים בין שלושה סוגים עיקריים של פוביה:

אגורפוביה ("קלסטרופוביה").

בטווח הבינוני, הסובלים לעיתים קרובות נסוגים לחלוטין מפחד ואינם עוזבים עוד את בתיהם.

פוביה חברתית

אנשים עם פוביה חברתית חוששים להיות במרכז תשומת הלב, להגיע למצב מביך או להיכשל. לכן הם נסוגים יותר ויותר מחיי החברה.

פוביה ספציפית

כאן, לפוביה יש טריגר מוגדר צר. כך, למשל, עם ארכנופוביה, פוביה ממזרקים, פחד מעוף, קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) ופחד גבהים (ורטיגו).

לא בכל פוביה צריך לטפל. אבל אם הפרעת החרדה שלך מגבילה את איכות החיים שלך, עליך לעבור טיפול.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מתרחשת כתוצאה מחוויה מלחיצה או מאיימת ביותר (טראומה). זה יכול להיות, למשל, חוויה של מלחמה, אסון טבע, תאונה קשה, מוות של קרוב משפחה, התעללות מינית או חוויות אלימות אחרות.

מה שנקרא פלאשבקים אופייניים ל-PTSD. אלו הם שברי זיכרון פתאומיים, מלחיצים ביותר, שבהם האדם המושפע חי מחדש את החוויה הטראומטית שוב ושוב. פלאשבקים מופעלים, למשל, על ידי צלילים, ריחות או מילים מסוימות הקשורות קשר הדוק לחוויה הטראומטית.

כדי להימנע מגירויים אלה, אנשים שעברו טראומה נסוגים. הם מאוד עצבניים ועצבניים, סובלים מהפרעות שינה וריכוז, אך יחד עם זאת נראים יותר ויותר חסרי רגשות.

הפרעת פאניקה

הפרעת פאניקה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. לנפגעים יש התקפי חרדה מסיביים חוזרים ונשנים עם תסמינים פיזיים ופסיכולוגיים חמורים. אלה כוללים קוצר נשימה, לב דוהר, לחץ בגרון או תחושות מחנק, הזעה, בחילות, פחד למות או לאבד שליטה ותחושות של חוסר מציאות.

בדרך כלל, התקף פאניקה נמשך פחות מחצי שעה. זה יכול להתרחש באופן די בלתי צפוי או יכול להיות מופעל על ידי מצבים מסוימים.

סוגים אחרים של חרדה פתולוגית

אנשים עם היפוכונדריה (מונח חדש: היפוכונדריה) חיים בפחד קבוע ללקות במחלה קשה או אפילו קטלנית. בכך, הם מפרשים לא נכון תסמינים פיזיים לא מזיקים. אפילו הבטחות הרופאים שהם בריאים לא יכולות לשכנע או להרגיע אותם.

היפוכונדריה שייכת למה שנקרא הפרעות סומטופורמיות - בדיוק כמו נוירוזה לבבית: כאן, הנפגעים סובלים מפלפיטציות וקוצר נשימה וחוששים מהתקף לב, מבלי שנמצאה סיבה אורגנית לתלונות.

לפעמים חרדה מתרחשת כתסמין של מחלות אחרות. לדוגמה, אנשים עם סכיזופרניה סובלים לעתים קרובות מחרדה מסיבית. הם תופסים את עולמם החיצוני כמאיים, יש להם הזיות או אשליה רודפת. דיכאון מלווה לעיתים קרובות גם בפחדים מופרכים מבחינה אובייקטיבית.

חרדה: גורמים

קיימות תיאוריות שונות על מקורן של חרדה פתולוגית או הפרעות חרדה:

• גישות טיפול התנהגותי, לעומת זאת, רואות בפחדים כנלמדים. דוגמה לכך היא פחד מטיסות. זה יכול להתפתח כאשר האדם הנוגע בדבר חווה מצב מאיים (למשל מערבולות חזקות) על הסיפון. בהתאם לכך, פחדים יכולים להתפתח באמצעות התבוננות בלבד - למשל, כאשר ילד חווה שאמו מפחדת מעכביש.

• גישות נוירוביולוגיות, לעומת זאת, מניחות שמערכת העצבים האוטונומית בחולי חרדה אינה יציבה יותר מאשר אצל אנשים בריאים ולכן מגיבה במהירות ובאלימות במיוחד לגירויים.

גורמים שיכולים לעורר חרדה

• לחץ נפשי: מתח נפשי חמור עלול להוביל לתחושות קבועות של חרדה או התקפי פאניקה.

• טראומה: חוויות טראומטיות כמו מלחמה, תאונות, התעללות או אסונות טבע עלולות לעורר חרדה חוזרת.

• שימוש באלכוהול וסמים: שימוש בסמים כמו אלכוהול, LSD, אמפטמינים, קוקאין או מריחואנה עלול גם לגרום לחרדה או פאניקה.

• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס: גם יתר פעילות בלוטת התריס וגם תת פעילות של בלוטת התריס עלולות להוביל לחרדה והתקפי פאניקה.

• מחלות לב: תלונות לב אורגניות כגון הפרעות קצב לב או היצרות לב (אנגינה פקטוריס) יכולות גם הן לעורר חרדה מסיבית.

• מחלות המוח: במקרים נדירים, מחלה אורגנית של המוח, למשל דלקת או גידול מוחי, עומדת מאחורי החרדה.

חרדה: מתי כדאי לפנות לרופא?

אם אחד או יותר מהדברים הבאים חלים עליך, עליך לפנות לרופא לגבי החרדה שלך:

• החרדה שלך מוגזמת.
• החרדה שלך הופכת תכופה יותר ויותר אינטנסיבית בכל פעם.
• אתה לא מסוגל להתגבר על החרדה שלך בעצמך.
• נסיבות חייך הנוכחיות אינן יכולות להסביר את חומרת החרדה שלך.
• איכות החיים שלך מוגבלת מאוד בגלל החרדה שלך.
• אתה נסוג מחיי החברה בגלל החרדה שלך.

אפילו פחדים שיש להם סיבה מובנת עשויים לדרוש טיפול. למשל, כאשר מחלה מסכנת חיים כמו סרטן מלווה בחרדה מסיבית.

חרדה: מה עושה הרופא?

הרופא עורך את האבחנה לאחר ראיון מפורט, בו דנים גם גורמים וגורמים אפשריים לפחדים (אנמנזה). שאלונים מיוחדים עוזרים בתהליך זה. הם מאפשרים הערכה עד כמה חזקה החרדה שלך ונגד מה היא מכוונת.

במקרים מסוימים, יש צורך בבדיקות נוספות (כגון בדיקות דם, א.ק.ג.) כדי לשלול גורמים אורגניים לתסמיני החרדה.

לאחר שהחרדה שלך הובהרה ביתר פירוט, הרופא יכול להציע טיפול מתאים.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כיעיל במיוחד בטיפול בחרדה. ניתן להשתמש בו כדי לגלות ולהטיל ספק בדפוסי התנהגות, מחשבות ורגשות מעוררי חרדה. תרגילים ממוקדים עוזרים לשנות דפוסים מעוררי חרדה אלו.

מטופלים עם פוביה חברתית יכולים להשתמש במשחק תפקידים כדי לנסות מצבים מפחידים במרחב מוגן. בדרך זו הם צוברים ביטחון עצמי וכישורים חברתיים. זה עוזר להם להתגבר על הפחדים שלהם.

שיטות פסיכולוגיות עומק

לפעמים גם טיפול פסיכולוגי מעמיק (למשל פסיכואנליזה) יכול להועיל. זה יכול לחשוף ולעבוד על בעיות פסיכולוגיות עמוקות יותר כשורש החרדה.

תרופות

בנוסף לאמצעים פסיכותרפויטיים, טיפול תרופתי יכול לעזור לשלוט בחרדה. תרופות נוגדות דיכאון, בין היתר, הוכחו כיעילות. תרופות הרגעה כגון בנזודיאזפינים יכולים גם הם להקל על חרדה. עם זאת, מכיוון שהם עלולים להיות ממכרים, יש ליטול אותם רק בפיקוח רפואי ולפרק זמן מוגבל.

טיפול במחלות סיבתיות

אם מחלות אחרות (כגון סכיזופרניה) הן הגורם לחרדה פתולוגית, יש לטפל בהן במקצועיות.

חרדה: מה אתה יכול לעשות בעצמך

גם עם חרדה ומתח "רגילים" (לא פתולוגיים), אתה צריך להיות פעיל.

שיטות הרפיה

בכל מקרה, הגיוני ללמוד שיטת הרפיה. הסיבה: רגיעה וחרדה הם שני מצבים רגשיים שסותרים זה את זה. אז אם אתה שולט בטכניקת הרפיה, אתה יכול להשתמש בה כדי להשתלט על התקפי חרדה ואפילו פאניקה. דוגמאות כוללות תרגילי נשימה מיוחדים, יוגה, אימון אוטוגני והרפיית השרירים המתקדמת של ג'ייקובסון.

צמחים רפואיים

צמחי המרפא הבאים מועילים במיוחד לתסמינים כמו חרדה, עצבנות, מתח פנימי ואי שקט:

ניתן להשתמש בהם בנפרד או בשילוב.

תכשירים מוכנים מבית המרקחת

תכשירים שונים מוכנים לשימוש המבוססים על צמחי המרפא הנ"ל זמינים בבתי המרקחת, למשל כקפסולות, דראג'ות או טיפות. לתרופות צמחיות יש תכולה מבוקרת של חומרים פעילים והן מאושרות רשמית כתרופות. התייעץ עם הרוקח שלך לקבלת ייעוץ לגבי בחירה ושימוש.

צמחי מרפא כמו תה

אם החרדה שלך לא משתפרת או אפילו מחמירה למרות הטיפול, עליך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות. אם אתה צריך ליטול תרופות אחרות בנוסף, עליך לדבר עם רופא או רוקח לפני השימוש בתכשירים מצמחי מרפא. זה יעזור לך להימנע מאינטראקציות לא רצויות.

סגנון חיים

בנוסף, לאורח חיים בריא יותר יכולה להיות השפעה חיובית גם על תסמיני החרדה. למשל, פעילות גופנית מפחיתה מתח ומגבירה את הכושר. בנוסף, פעילות גופנית משפרת את השינה, המופרעת באופן משמעותי בקרב חולי חרדה רבים.

תזונה בריאה מספקת אנרגיה נוספת. לכל זה יש השפעה גם על היציבות הנפשית - מי שמרגיש יותר ערני וכושר מסוגל להתמודד טוב יותר עם בעיות, קונפליקטים וחרדות.