כולסטרול LDL: המשמעות של ערך המעבדה שלך

מהו כולסטרול LDL?

כולסטרול LDL הוא ליפופרוטאין, כלומר תרכובת של שומנים (כגון כולסטרול) וחלבונים. רק בתרכובת כזו ניתן להעביר חומרים בלתי מסיסים במים כמו אסטרים של כולסטרול בדם המימי ברובו. ליפופרוטאינים אחרים כוללים כולסטרול HDL וכולסטרול VLDL. האחרון הוא המבשר ל-LDL.

הכבד מייצר בתחילה VLDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה מאוד), אשר עמוס בכולסטרול ושומנים אחרים (טריגליצרידים). באמצעות פירוק הטריגליצרידים על ידי אנזימים מסוימים ושינויים במבנה הליפופרוטאין, כולסטרול LDL מיוצר באמצעות שלב ביניים (IDL). המשימה שלו היא להעביר כולסטרול מהכבד לתאי הגוף. תאים אלו זקוקים לכולסטרול כדי לבנות את קרום התא וליצור הורמונים שונים (כגון אסטרוגן).

בדרך כלל, התאים מווסתים את ספיגת הכולסטרול בכך שהם לא מציגים עוד קולטנים לקליטתו על פני השטח שלהם כאשר יש עודף. במקביל, ייצור הכולסטרול בכבד מעוכב אם רמת הכולסטרול בדם מספקת.

היפרכולסטרולמיה משפחתית, לעומת זאת, נגרמת מפגם בקולטן LDL. לנפגעים יש מעט מבני קולטן LDL פונקציונליים. כתוצאה מכך, טרשת עורקים מתפתחת בילדות ותסמינים משניים כמו מחלת לב כלילית מתפתחים הרבה יותר מוקדם מהרגיל.

מתי נקבע כולסטרול LDL?

ערך כולסטרול LDL חשוב במיוחד אם הרופא רוצה להעריך את הסיכון לטרשת עורקים. זה ממלא תפקיד מסוים אם החולים כבר סובלים מסימנים של מחלות לב וכלי דם כגון מחלת לב כלילית. ערך ה-LDL נקבע גם אם יש חשד להפרעה בליפומטבולית או כדי לעקוב אחר הצלחתו של טיפול להורדת שומנים בדם (למשל דיאטה או תרופות).

ערכי דם – LDL

כדי לקבוע את הכולסטרול LDL, הרופא לוקח דגימות דם מהמטופל. המטופל צריך להיות בצום בבדיקה הראשונה, אך היה עליו להימנע מאכילת ארוחות שומניות יתר ושתיית אלכוהול, במיוחד בימים שלפני כן. כיום, מעבדות רבות יכולות לקבוע גם LDL ללא קשר אם החולה צם או לא. לכן, החולים כבר לא צריכים להיות בצמים לצורך בדיקות מעקב.

עם זאת, אם ישנם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, הכולסטרול LDL צריך להיות נמוך עוד יותר, כלומר פחות מ-100 מ"ג/ד"ל (או לפחות יש להפחית את ה-LDL המוגבר בחצי לפחות). אם חולים כבר סובלים ממחלת לב כלילית, למשל, מומחים ממליצים על כולסטרול LDL של פחות מ-70 מ"ג/ד"ל.

יחס ה-LDL/HDL יכול להועיל גם בהערכת הסיכון של חולה לטרשת עורקים: ככל שיש יותר כולסטרול LDL וככל שיש למישהו פחות כולסטרול HDL, כך המנה גבוהה יותר, ולהיפך.

אצל אנשים שאין להם גורמי סיכון אחרים לטרשת עורקים (כגון לחץ דם גבוה), היחס LDL/HDL צריך להיות מתחת לארבע. לעומת זאת, יחס מתחת לשלוש מומלץ לאנשים עם גורמי סיכון אחרים כאלה ויחס מתחת לשניים לאנשים שכבר יש להם טרשת עורקים, למשל.

יחס ה-LDL/HDL איבד כעת חלק ממשמעותו בכל הנוגע להערכת הסיכון הקרדיווסקולרי. ככל הנראה, רמות גבוהות במיוחד של כולסטרול HDL "טוב" (מעל כ-90 מ"ג/ד"ל) מהוות סיכון מוגבר לטרשת עורקים. לפיכך, הדברים הבאים אינם חלים על כולסטרול HDL: כמה שיותר, יותר טוב.

כולסטרול LDL בילדים ובני נוער

בילדים צעירים, הערכים הבאים של כולסטרול LDL נחשבים מקובלים, בהתאם לגיל:

ערך LDL
שנים 1-3	<90 מ"ג / ד"ל
שנים 4-7	<100 מ"ג / ד"ל
שנים 8-19	<110 מ"ג / ד"ל

הדברים הבאים חלים גם על ילדים גדולים ומתבגרים: רמות הכולסטרול LDL משתנות יותר מאשר אצל מבוגרים. זה משתנה עם ההתפתחות הגופנית. רמות ה-LDL עולות במיוחד בשלוש השנים הראשונות ולקראת סוף ההתבגרות. בדרך כלל לבנות יש מעט יותר כולסטרול LDL בדם מאשר לבנים באותו גיל.

מתי כולסטרול LDL נמוך מדי?

כולסטרול LDL נמוך רק במקרים נדירים מאוד. מחקרים גם הראו שגם ברמות נמוכות מאוד, עדיין יש מספיק רזרבות לייצור הורמונים, למשל. הסיבה לרמה נמוכה יכולה להיות תת תזונה, אם כי זה נדיר מאוד במדינות מתועשות. סיבות אפשריות נוספות לכולסטרול נמוך LDL (או לפחות מחלות קשורות) הן

• הפרעות מטבוליות
• מחלות קשות (סרטן, זיהומים חמורים)
• פעילות יתר של בלוטת התריס (היפר-תירואידיזם)
• חולשת כבד
• פעולות
• מנת יתר של תרופות להורדת כולסטרול
• מחלת נפש

מתי כולסטרול LDL גבוה מדי?

היפרכולסטרולמיה משנית, לעומת זאת, היא בדרך כלל תוצאה של אורח חיים לא בריא עם מעט מדי פעילות גופנית וצריכה מוגברת של קלוריות ושומן. סיבות אפשריות נוספות הן

• סוכרת
• תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם)
• הפרעה בתפקוד הכליות
• מחלות כבד או דרכי מרה כרוניות
• אנורקסיה (מנגנון לא ברור)

הריון יכול גם להוביל לעלייה ברמות LDL. כך גם לגבי תרופות מסוימות, במיוחד הורמוני מין או תרופות מסוימות ל-HIV.

איך אני יכול להוריד כולסטרול LDL?

אם הכולסטרול LDL גבוה מדי, בדרך כלל יש צורך בפעולה. טרשת העורקים הנובעת והמתקדמת היא גורם סיכון חשוב להתפתחות מחלות אחרות: חסימת כלי דם מוגברת פירושה שרקמות הגוף מסופקות בפחות ופחות דם וחמצן חיוניים. ההשלכות האפשריות הן הפרעות במחזור הדם כמו מחלת לב כלילית, שעלולה להוביל להתקף לב. עם זאת, לטרשת עורקים יש השלכות חמורות גם בחלקים אחרים של הגוף, כגון המוח (שבץ) או הרגליים (מחלת עורקים היקפית, PAOD).