סקירה קצרה
- תיאור: שיהוק (Singultus) הוא היקסן, שיכול להתרחש ארבע עד 60 פעמים בדקה.
- סיבה: כיווץ קופצני של הסרעפת, וכתוצאה מכך שאיפה פתאומית ועמוקה כשהגלוטיס סגור - אוויר הנשימה קופץ, צליל השיהוק מופק.
- טריגרים: למשל אלכוהול, מזון ומשקאות חמים או קרים, אכילה נמהרת, מחלות כמו דלקות (בקיבה, בוושט, גרון וכו'), מחלת ריפלוקס, כיבים וגידולים.
- מתי לפנות לרופא? אם השיהוקים נמשכים זמן רב או חוזרים על עצמם לעתים קרובות, עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא כללי כדי לשלול מחלה כגורם.
- אבחון: ראיון מטופל, בדיקה גופנית, במידת הצורך בדיקות נוספות כגון צילום רנטגן, ברונכוסקופיה, בדיקת דם וכו'.
- טיפול: ברוב המקרים, שיהוקים אינם מצריכים טיפול כי הם נעלמים מעצמם. אחרת, עצות כמו עצירת נשימה לזמן קצר או שתיית מים בלגימות קטנות יכולות לעזור. עבור שיהוקים כרוניים, הרופא לפעמים רושם תרופות. גם אימון נשימה, טיפול התנהגותי וטכניקות הרפיה עשויות להיות שימושיות.
שיהוקים: גורמים ומחלות אפשריות
האחראים העיקריים לרפלקס זה של הסרעפת הם העצב הפרני והוואגוס של עצב הגולגולת, המגיבים ברגישות לגירויים חיצוניים מסוימים. זה יכול להיות, למשל, אוכל חם מדי או קר מדי, בליעה נמהרת מדי, אלכוהול או ניקוטין. עם זאת, מחלות שונות יכולות גם לעורר שיהוקים דרך העצבים שהוזכרו לעיל או ישירות דרך הסרעפת.
אם השיהוקים נמשכים יותר מיומיים, הם נקראים שיהוקים כרוניים. לעתים קרובות, לא ניתן לזהות סיבה.
טריגרים כלליים של שיהוקים
- אכילה ובליעה נמהרת
- בטן מלאה מאוד
- אוכל או משקאות חמים או קרים
- משקאות מוגזים
- כּוֹהֶל
- ניקוטין
- מתח, התרגשות, מתח או חרדה
- דכאון
- הריון, כאשר העובר לוחץ על הסרעפת
- ניתוחי בטן שמגרים או משפיעים על עצבים
- גסטרוסקופיה, המגרה את הגרון ואת העצבים שם
- תרופות מסוימות, למשל, חומרי הרדמה, תרופות הרגעה, תכשירי קורטיזון או תרופות אנטי אפילפטיות
מחלות כגורם לשיהוק
- דלקת של מערכת העיכול (דלקת העיכול)
- דלקת קיבה (דלקת בקרום הרירי של הקיבה)
- דלקת הוושט (דלקת הוושט)
- דלקת גרון (דלקת בגרון)
- דלקת הלוע (דלקת בגרון)
- פלאוריטיס (דלקת של הצדר)
- פריקרדיטיס (דלקת בשק הלב)
- דלקת מוח (דלקת המוח)
- דלקת קרום המוח (דלקת במוח)
- מחלת ריפלוקס (צרבת כרונית)
- נזק לסרעפת (למשל בקע היאטלי)
- כיב קיבה
- טראומה קרניו-מוחית או דימום מוחי, לחץ תוך גולגולתי מוגבר
- בלוטת התריס (פעילות יתר של בלוטת התריס)
- מחלת כבד
- סוכרת או הפרעות מטבוליות אחרות
- התקף לב
- שבץ
- אי ספיקת כליות או הפרעות בכליות
- טרשת נפוצה
- גידול של הוושט, הקיבה, הריאות, הערמונית, המוח או באוזן או בגרון
- בלוטות לימפה מוגדלות (בטן/שד)
שיהוקים אצל ילדים
שיהוקים לא משפיעים רק על מבוגרים: גם תינוקות ופעוטות יכולים לשהק. למעשה, הם עושים זאת לעתים קרובות יותר מאשר בני נוער ומבוגרים. אפילו ברחם, לתינוקות שטרם נולדו יכולים להיות שיהוקים, שאמהות מרגישות לפעמים.
מה עוזר נגד שיהוקים?
שיהוקים בדרך כלל חולפים מעצמם. יש הרבה עצות מה אתה יכול לעשות בעצמך כשיש לך שיהוקים: לשתות כוס מים, לשים כף חומץ עם סוכר לפה ולבלוע לאט, או לתת לעצמך להיבהל - הטיפים והתרופות הביתיות לשיהוקים הם מגוונים כמו שהם הרפתקנים. וכמעט כולם חסרים בסיס מדעי. עם זאת, הם יכולים לעזור להרגיע את הנשימה ולשחרר את הסרעפת המתוחה.
לדוגמה, כאשר אתה שותה כוס מים בלגימות קטנות, אתה אוטומטית עוצר את הנשימה. כך גם לגבי חומץ עם סוכר, שנמס על הלשון ונבלע לאט. טיפים נוספים נגד שיהוקים כוללים הוצאת הלשון החוצה או גלגל אותה אחורה לכמה נשימות. זה מבטיח שהנשימה תתבצע יותר דרך הבטן והופכת רגועה יותר. ניתן לשחרר את העווית בדאפרגמה.
נגד שיהוקים עוזרת לפעמים מה שנקרא שיטת Vasalva, שגם מסירה את הלחץ על האוזניים: תחזיק את האף, סגור את הפה ואז מתח את שרירי הנשימה כאילו אתה נושף. הלחץ יבליט את עור התוף כלפי חוץ וידחוס את חלל החזה. שמור על לחץ זה במשך עשר עד 15 שניות. שוב, אל תגזימו עם הלחץ ומשך התרגיל.
אם אתם מגיבים לעיתים קרובות למאכלים ומשקאות קרים, חמים או חריפים עם שיהוקים, אתם לא בהכרח חייבים לוותר עליהם לחלוטין. במקום זאת, כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת לנשימה רגועה ואחידה בזמן אכילה ושתייה. כדאי גם לשבת רגוע וזקוף תוך כדי.
מה עוזר נגד שיהוקים כרוניים?
חלק מהחולים עשויים להיעזר גם בתרופות מסוימות נגד התקפים אפילפטיים (תרופות אנטי אפילפטיות), למשל גבפנטין או קרבמזפין. בהתאם לסיבת השיהוקים, הרופא עשוי להמליץ גם על תרופות הרגעה, נוירולפטיות או מוצרי קנאביס, למשל.
שיהוקים כרוניים ללא סיבה מזוהה (שיהוקים אידיופתיים) יכולים להיות מטופלים במידה מסוימת גם באמצעות תרופות.
כחלופה או השלמה לתרופות, אימון נשימה או טיפול התנהגותי עשויים לעזור. בקורסים אלו לומדים הסובלים הן למנוע שיהוקים והן להפיג כל שיהוק שמתרחש. גם טכניקות הרפיה שונות משרתות את אותה מטרה, ועוזרות להרגיע את הסרעפת שיצאה משליטה.
שיהוקים: מתי צריך לראות רופא?
התקשר מיד לרופא חירום אם, בנוסף לשהוקים, מופיעים תסמינים אחרים כגון כאבי ראש, הפרעות ראייה, הפרעות דיבור, שיתוק, בחילות או סחרחורת. אז זה יכול להיות שבץ, שיש לטפל בו מיד!
שיהוקים: מה הרופא עושה?
הנמל הראשון לשיהוק כרוני או תכוף הוא רופא המשפחה או רופא כללי. תחילה הוא יקבל תמונה מפורטת יותר של התסמינים והגורמים האפשריים באמצעות ראיון המטופל (אנמנזה). שאלות אפשריות לשאול הן:
- מתי התרחשו השיהוקים?
- כמה זמן זה נמשך או כמה מהר זה חזר?
- איך חווית את השיהוקים, כמה אלימים היו השיהוקים?
- הייתם צריכים גם לגהק?
- האם גורמים לסינגולטוס נפוצים עולים על דעתך, כגון אוכל קר, אכילה נמהרת, אלכוהול או סיגריות?
- האם אתה סובל כרגע ממתח או מצוקה פסיכולוגית אחרת?
- האם אתה נוטל תרופות כלשהן? אם כן, אילו ובאיזו תדירות?
זה לפעמים כבר מעורר חשד מה מפעיל את השיהוקים. כדי לאשר את האבחנה, הרופא יכול לבצע בדיקות נוספות או להפנות את המטופל למומחה, כגון רופא פנימי, גסטרואנטרולוג, נוירולוג או אנדוקרינולוג. הבדיקות הנוספות תלויות בחשד הקונקרטי למחלה. בין היתר, הדברים הבאים באים בשאלה:
- מדידת pH או טיפול ניסוי עם מעכבי חומצה אם יש חשד לרפלוקס
- אסופגוסקופיה וגסטרוסקופיה לשלילת מחלת ריפלוקס או כיב קיבה, בין היתר.
- בדיקת אולטרסאונד של הצוואר והבטן
- צילום רנטגן של החזה והבטן
- בדיקת תפקודי נשימה לאיתור אי סדרים בשרירי הנשימה ובעיקר בסרעפת וכן לבדיקת פעילות הריאות
- ברונכוסקופיה (בדיקת צינורות הסימפונות)
- בדיקת דם לסמנים דלקתיים ולחוסרים אפשריים
- אלקטרוקרדיוגרפיה (ECG) ואולטרסאונד לב (אקוקרדיוגרפיה), אם הלב עשוי להיות מעורב
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של אזור הצוואר והחזה
- דגימת נוזל מוחי (ניקור מותני) אם יש חשד לדלקת בעצבים או בקרום המוח
- הדמיית תהודה מגנטית (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) אם יש חשד לנזק עצבי
- אולטרסאונד (סונוגרפיה דופלר) של כלי הדם במקרה של התקף לב או שבץ אפשרי
אם לא ניתן למצוא סיבה לשהוקים, הרופא מדבר על שיהוקים כרוניים אידיופטיים. עם זאת, זה די נדיר.
