איך נראה השלב הסופי? | מהלך COPD

איך נראה השלב הסופי?

בנוסף לתסמינים האופייניים של COPD - שיעול כרוני ויחה מוגברת מוגברת וקושי נשימה השלב האחרון של COPD מוביל לחוסר נשימה כרוני. עקב ניפוח יתר מתמיד של הריאות והפרעה הולכת וגוברת של חילופי הגזים, המטופל אינו מסופק עוד עם חמצן מספיק, מה שמצוין על ידי לחץ חמצן נמוך בתוך דם. בנוסף, החולים אינם מסוגלים עוד לנשום את הפחמן הדו-חמצני המיוצר בגוף כראוי.

זה מתבטא בקוצר נשימה חמור בזמן מנוחה, מופחת דם מחזור יכול גם להוביל לחוסר מנוחה ובלבול. ניתן לטפל באי ספיקת נשימה כרונית על ידי טיפול ארוך טווח בחמצן, נשימה ביתית, ריאות נהלים להפחתת נפח או, במקרים קיצוניים, השתלת ריאות. סימפטום נוסף למחסור קבוע בחמצן הוא כִּחָלוֹן (שינוי צבע כחלחל בגלל צמצום דם זרימה) של השפתיים והציפורניים.

לחולים בשלבים מאוחרים יש לעתים קרובות מה שמכונה חזה חבית, חזה שמנופח בעליל מבחוץ, בגלל אינפלציה יתר קבועה ונחלש נשימה שרירים. מאז COPD קשורה לרמה גבוהה של מאמץ גופני והאורגניזם כולו נחלש כתוצאה מכך, חולים בשלבים הסופיים לעיתים קרובות סובלים גם ממחלות משניות קשורות. דוגמאות מכילות סוכרת, אוסטאופורוזיס, קשה תת משקל, חולשת לב וכלי דם דכאון. זיהומים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בשלב הסופי ומובילים להתקפים חריפים, להחמרות. זה יכול להיות מסכן חיים עבור המטופל.

כיצד מתקדמת COPD?

COPD היא מחלה דרכי נשימה חסימתית כרונית, שלעתים קרובות מתחילה בצורה חתרנית ואף לא נתפסת ככזו בהתחלה ומתפתחת עם השנים. דרכי הנשימה הצטמצמו רק בהתחלה, כך שההפסד הרציף של ריאות בהתחלה כמעט ולא שמים לב לפונקציה. עם הזמן השיעול עם כיח מוגלתי עולה בהתמדה וגורם נשימה קשיים, תחילה במתח, אחר כך גם במנוחה.

התהליך הדלקתי הכרוני גורם לשינויים מתמידים בריריות, הגברת ההיצרות של דרכי הנשימה הקטנות (סימפונות), ניפוח יתר של כבד ריאתי וכך היווצרות אמפיזמה כביכול, הצטברות מופרזת של אוויר. עם זאת, מהלכי הפרט של המחלה שונים, מכיוון שהם תלויים בגיל החולה ומאופיינים לרוב גם במחלות משניות ונלוות. התמונה הקלינית של COPD מובילה לעיתים קרובות לספירלה של חוסר פעילות. COPD מוביל לקוצר נשימה, ולכן המטופלים נעים פחות, מה שמוביל לחוסר כושר גופני ומגביר את קוצר הנשימה.

ספירלה זו גוברת בהתמדה ומלווה גם במצבי רוח דיכאוניים, וכתוצאה מכך חולים מרגישים פחות ביטחון. כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה, יש צורך דחוף בטיפול רפואי ובתמיכה נוספת מתאימה. ספירלת חוסר פעילות: קוצר נשימה → פחות פעילות גופנית → דיכאון (פחות ביטחון עצמי) → פחות פעילות גופנית