מהי lumboischialgia?
אנשי מקצוע רפואיים מתייחסים ל-lumboischialgia ככאב שמתחיל בגב התחתון ומקרין לגפיים התחתונות. בדרך כלל, הכאב משפיע רק על צד אחד, חצי אחד של הישבן ורגל אחת. בנוסף לכאב, יתכנו תסמינים נוספים, כמו הפרעות תחושתיות.
יש להבחין בין Lumboischialgia לבין סכיאטיקה ("סכיאטיקה"): האחרונה נובעת מגירוי מבודד של העצב הסיאטי. לעומת זאת, לומבוישאלגיה משפיעה בנוסף על עצבים אחרים. אלו עצבים שעוזבים את חוט השדרה בגובה עמוד השדרה המותני.
מה שנקרא עצבים מותניים אלו מספקים עם החלקים המוטוריים שלהם, בין היתר, לכיפוף הירך והארכת הברך וכן לתפקוד שרירי העכוז. החלקים התחושתיים של עצבים אלו מעבירים גירויי מגע, טמפרטורה וכאב מהגב התחתון ומקדמת הרגליים למערכת העצבים המרכזית.
אם שורש עצב מגורה או פגום, הכאב מתרחש באזורים המסופקים על ידי שורש העצב. לפיכך, לכל שורש עצב ניתן להקצות אזורי עור ספציפיים שהוא מספק. רופאים מתייחסים לאלה כאל דרמטומים:
- שורש עצב מותני ראשון, L1: כאבי גב תחתון המקרינים קדימה לתוך המפשעה.
- L2: כאבי גב תחתון המקרינים לקדמת הירך ועוברים מתחת למפשעה
- L3: כאבי גב תחתון המקרינים לקדמת הירך ומתפרשים מלמעלה מבחוץ לפנים מעל הברך
- L4: כאבי גב תחתון המקרינים אל החלק הקדמי של הירך ומתפרשים מלמעלה מבחוץ באלכסון על פני הברך אל החלק הפנימי של הרגל התחתונה
- L5: כאב בגב התחתון שעובר לאורך החלק החיצוני של הירך ומקרין על החלק הקדמי של הרגל התחתונה לכף הרגל
בנוסף, לומבואישיאלגיה פוגעת מדי פעם בשרירים (מיאסטניה). לדוגמה, לחולים יש בעיות בטיפוס במדרגות או בעמידה על הרגל הפגועה. לעתים קרובות הם אינם מסוגלים לעמוד על בהונותיהם או העקבים.
בנוסף, הרופא מציין לעתים קרובות רפלקסים מוחלשים או כבויים. זה משפיע על רפלקס גיד הפיקה, רפלקס גיד אכילס או רפלקס האדוקטור.
Lumboischialgia: כיצד ניתן לטפל בה?
אם לא מתרחשים תסמיני שיתוק או בריחת שתן עם לומבוישאלגיה, הרופא בדרך כלל ממליץ על טיפול שמרני. לצורך כך הוא רושם בעיקר טיפולי כאב ופיזיותרפיה. טיפול יעיל בכאב חשוב מאוד כדי למנוע מהתסמינים להפוך לכרוניים.
אם זיהום הוא הגורם ל-lumboischialgia, הרופא רושם אנטיביוטיקה (נגד חיידקים) או אנטי-ויראליים (נגד וירוסים).
Lumboischialgia חריפה עם הפרעה של צריכת שתן וצואה היא סיבה לניתוח חירום!
בחינות ואבחון
בהתייעצות עם המטופל, הרופא לוקח תחילה את ההיסטוריה הרפואית של המטופל. בין היתר הוא מבקש תיאור מפורט של התסמינים, כמה זמן הם קיימים והאם הם השתנו במהלך הזמן.
לאחר מכן, בדיקה גופנית. לדוגמה, הרופא בודק את ניידות המפרקים, כוח השרירים והרפלקסים ברגל הפגועה.
במקרה של תלונות ארוכות טווח או תסמינים חריפים חריפים כגון שיתוק או הפרעות של עצירת שתן וצואה, יש צורך בבדיקות הדמיה. לרוב נעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובהדמיית תהודה מגנטית (MRI). שיטות אלו יכולות לשמש, למשל, כדי לדמיין פריצת דיסק או שבר בחוליות כגורם ללומבוישאלגיה.
גורמים וגורמי סיכון
שברים בגוף החוליות (עקב תאונה או אוסטאופורוזיס) או שינויים הקשורים לבלאי (ניווניים) במפרקי החוליות הם גורמים אפשריים נוספים ל- lumboischialgia.
טריגרים אפשריים אחרים כוללים:
- דלקות כגון spondylodiscitis (דלקת של הדיסק הבין חולייתי וגופי חוליות סמוכים), מחלת ליים או אבצסים
- אבנים בכליות
- נגעים מרחביים הלוחצים על העצבים, כגון ציסטות בשחלות או מפרצת אבי העורקים בבטן
