הפריה מלאכותית: סוגים, סיכונים, סיכויים

מהי הזרעה מלאכותית?

המונח הזרעה מלאכותית מכסה מגוון טיפולים לאי פוריות. בעיקרון, רופאי הרבייה מסייעים במידת מה לרבייה מסייעת כך שהביצית והזרע יוכלו למצוא זה את זה בקלות רבה יותר ולהתמזג בהצלחה.

הזרעה מלאכותית: שיטות

שלוש השיטות הבאות להזרעה מלאכותית זמינות:

  • העברת זרע (הזרעה, הזרעה תוך רחמית, IUI)
  • הפריה חוץ גופית (IVF)
  • הזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI)

למעט העברת זרע, הזרעה מלאכותית מתבצעת מחוץ לגוף האישה. לפיכך יש להוציא תחילה זרע וביצית מהגוף ולהכין בהתאם.

מידע נוסף

ניתן לברר עוד על ההליך ועל היתרונות והחסרונות של השיטות הפרטניות במאמרים הזרעה, IUI, IVF ו-ICSI.

ניטור מחזור

מהו הליך ההזרעה המלאכותית?

הליך ההזרעה המלאכותית תלוי בגורמים האורגניים לאי פוריות. רק לאחר אבחנה מדויקת יכול הרופא להחליט איזה פרוצדורה היא המתאימה ביותר.

למרות שכל טכניקת רבייה שונה מעט בפירוט, ניתן להבחין בין השלבים הבאים בכולם:

השגת תאי זרע.

על מנת לסייע בהפריה, הרופאים זקוקים לתאי זרע. האיסוף או החילוץ יכולים להתבצע בדרכים שונות. איזה מהם ייבחר בכל מקרה לגופו נקבע לפי המקרה הפרטני. אפשרי בעיקרון הם:

  • אוננות
  • מיצוי ניתוחי מהאשך (TESE, שאיבת זרע אשך)
  • מיצוי ניתוחי מהאפידידימיס (MESA, שאיבת זרע אפידידימלי מיקרוכירורגית)

כדי ללמוד כיצד פועלת שאיבת זרע מהאשכים או מהאפידידימיס, עיין במאמר TESE ו-MESA.

טיפול בגירוי הורמונלי

פרוטוקולי גירוי חשובים הם הפרוטוקול הקצר והפרוטוקול הארוך:

פרוטוקול קצר

הפרוטוקול הקצר נמשך כארבעה שבועות. החל מהיום השני או השלישי של המחזור, המטופלת מזריקה לעצמה את ההורמון המעורר (FSH או hMG = גונדוטרופין הווסת הווסת) מדי יום מתחת לעור. היא יכולה גם לבקש מבן זוגה לתת לה את הזריקה המוכנה. בערך מהיום השישי של מחזור הגירוי, ניתן גם הורמון GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופין). זה מונע ביוץ ספונטני ("הורדת ויסות").

אם הרופא קובע בבדיקה כעשרה ימים לאחר תחילת הטיפול שהזקיקים התבגרו היטב, הוא נותן לאישה את ההורמון hCG (גונדוטרופין כוריוני אנושי). זה גורם לביוץ. לאחר 36 שעות - ממש לפני הביוץ - הזקיקים מוסרים על ידי ניקוב.

פרוטוקול ארוך

גירוי הורמונלי יכול להתבצע גם עם טבליות או בשילוב של זריקות וטבליות, בהתאם לפרוטוקול.

איסוף ביציות (ליתר דיוק: ניקור זקיקים)

קיימות האפשרויות הבאות לאחזור הביציות או הזקיקים:

  • שליפה של ביציות בוגרות (ניקור זקיקים לאחר טיפול הורמונלי)
  • הסרת ביציות לא בשלות (IVM, התבגרות חוץ גופית)

מידע נוסף

כדי ללמוד כיצד ניתן להשתמש בביצים לא בשלות בהזרעה מלאכותית, עיין במאמר הבשלה במבחנה.

העברת העובר

לאחר הזרעה מלאכותית מחוץ לגוף (ICSI, IVF), החדרת הביציות המופרות לרחם (העברה) היא השלב החשוב ביותר בדרך להריון. אם זה קורה תוך שלושה ימים לאחר ההפריה, זה נקרא העברת עוברים.

באיזו שעה כדאי לבצע את ההעברה משתנה מאדם לאדם.

העברת בלסטוציסט

אם יש עוד ביצים זמינות, אולי הגיוני לחכות עוד קצת. עקב פיתוח פתרונות תזונתיים חדשים, הביצים יכולות כעת להמשיך ולגדול מחוץ לגוף הנשי עד שישה ימים.

אם התאים מתחלקים לאחר ההפריה, נוצרים בלסטומרים מהביציות בשלושת הימים הראשונים, אשר לאחר מכן מגיעים לשלב הבלסטוציסט בערך ביום החמישי. רק 30 עד 50 אחוז מכלל התאים המופרים מגיעים לשלב זה. אם ההעברה מתרחשת חמישה עד שישה ימים לאחר ההפריה, היא נקראת העברה בלסטוציסט.

למי מתאימה הזרעה מלאכותית?

הזרעה מלאכותית מסייעת לזוגות עם הפרעת פוריות (זכר ו/או נקבה) ולזוגות לסביות להביא ילד לעולם. הזרעה מלאכותית מציעה גם לחולי סרטן לפני כימותרפיה או הקרנות את הסיכוי ללדת ילד מאוחר יותר.

הזרעה מלאכותית: תנאי מוקדם

הזרעה מלאכותית מוסדרת בצורה הטובה ביותר באירופה עבור זוגות הטרוסקסואלים נשואים. בנוסף לשותפות מחויבת, זוג חייב לעמוד בדרישות אחרות, כגון:

  • אינדיקציה רפואית ברורה
  • ייעוץ חובה להזרעה מלאכותית (טכנולוגיית רבייה בסיוע, ART)
  • בדיקת HIV
  • חיסון נגד אדמת ואבעבועות רוח
  • מומלץ: בדיקות לטוקסופלזמה, כלמידיה, הפטיטיס.

הזרעה מלאכותית: זוגות לסביות

הזרעה מלאכותית: רווקות

עבור תרומת זרע אנונימית בגרמניה, אוסטריה ושוויץ, שותפות קבועה, במקרה הטוב עם תעודת נישואין, היא חובה. לנשים ללא בן זוג אין כמעט סיכוי להזרעה מלאכותית - רווקות שרוצות להביא ילדים לעולם יתקשו למצוא בארץ רופא או בנק זרע להזרעה מלאכותית. הסיבה היא אזורים אפורים משפטיים. עבור נשים רווקות מגרמניה, אוסטריה ושוויץ, מדינות כמו דנמרק, שבהן מותרת תרומת זרע אנונימית, הן אפוא אטרקטיביות. או שהם מנסים מה שנקרא הזרעה עצמית או ביתית.

הזרעה מלאכותית: סיכויי הצלחה

הזרעה מלאכותית אינה מוצלחת לכל הזוגות. לעיתים מדובר בדרך סלעית עם ניסיונות כושלים, כישלונות, מתח נפשי ופיזי. חלק מהזוגות מחזיקים בסופו של דבר את ילדם הרצוי בזרועותיהם, בעוד שאצל אחרים ההזרעה המלאכותית מגיעה לגבולותיה.

הזרעה מלאכותית עובדת בצורה הטובה ביותר לנשים עד גיל 35, ולאחר מכן שיעור ההריונות יורד במהירות ומתקרב לאפס אצל נשים מעל גיל 45. הסיבה לכך היא איכות הביציות, שיורדת עם הגיל. ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך עולה הסיכון להפלה ולמום. אם המגמה של הקמת משפחה מאוחרת בחיים תימשך ותרומת ביצית תישאר אסורה, הקפאת הביציות והזרע של האישה עצמה בגיל צעיר (הקפאה חברתית) עשויה להיות חשובה יותר.

מידע נוסף

קראו עוד על הקפאת ביציות בגיל צעיר ומדוע השיטה עדיין לא התבססה בחלק מהמדינות במאמר Social Freezing.

הזרעה מלאכותית: סיכויים לפי שיטה

הנחיות: הזרעה מלאכותית בגרמניה, אוסטריה ושוויץ

אם הריון לא מתרחש לאחר מספר ניסיונות הפריה, הדבר מדכא עבור בני הזוג וקשה לקבל. עם זאת, יש גם גבולות לרפואה - פיזית, מתודולוגית ומשפטית. לא כל מה שאפשר מבחינה טכנית מותר בגרמניה, אוסטריה ושוויץ.

יתרונות וחסרונות של הזרעה מלאכותית

סיכונים וסיבוכים שונים קיימים בהזרעה מלאכותית. לפיכך, הבעיות הבאות עשויות להתרחש:

  • תסמונת גירוי יתר
  • זיהום חיידקי
  • פגיעה בשלפוחית ​​השתן, המעי, כלי הדם עקב ניקוב
  • הריונות מרובי עוברים: זוגות חייבים להיות ברורים - בהזרעה מלאכותית תאומים הם נדירים, כי בדרך כלל מוחדרים שני עוברים. בנוסף, תאומים גורמים לרוב ללידות מוקדמות וללידה קיסרית.
  • שיעור מוגבר מעט של הפלות (בעיקר בשל הגיל המבוגר של הנשים)
  • לחץ נפשי

למרות כל הסיכונים והסיבוכים, הזרעה מלאכותית מציעה באופן טבעי יתרון גדול - הסיכוי להגשים את הרצון הנכסף להביא ילד לעולם למרות בעיות פוריות, סרטן או זוגיות הומוסקסואלית.