סקירה קצרה
- תסמינים: בדומה לדלקת באגן הכליה: כאבים באזור הכליות ובבטן, התכווצויות בבטן התחתונה, כאבים בזמן מתן שתן, לעיתים גם חום וצמרמורות.
- גורמים וגורמי סיכון: בעיקר עקב חיידקים עולים של דלקת בשלפוחית השתן, גם עקב אבנים בשופכה, צנתרים בשלפוחית השתן, מומים מולדים של השופכנים או צרויות של השופכנים, תיתכן העברה של החיידקים בקיום יחסי מין.
- אבחון: ראיון רפואי עם תשאול על תלונות, בדיקה גופנית, בדיקות שתן, לעיתים בדיקת אולטרסאונד (סונוגרפיה), אולי צילומי רנטגן
- טיפול: בדרך כלל באמצעות אנטיביוטיקה, בנוסף אמצעים כלליים/תרופות ביתיות כמו שתיית נוזלים מרובה, יישומי חום.
- מהלך המחלה ופרוגנוזה: מהלך המחלה משתנה; טיפול מוקדם באנטיביוטיקה נותן בדרך כלל סיכוי טוב להחלמה, אבחון וטיפול מאוחרים עלולים לגרום למהלך מסובך וחמור של המחלה, מהלך מסכן חיים אפשרי אם הפתוגן מתפשט לזרם הדם (אורוזפסיס).
מהי דלקת השופכה?
דלקת השופכה משפיעה על גברים ונשים כאחד. עם זאת, השופכה קצרה משמעותית אצל נשים מאשר אצל גברים, מה שמקל על עליית חיידקים. לפיכך, נשים בדרך כלל נוטות יותר לחלות בזיהום בשלפוחית השתן, מה שגורם גם לסיכון מוגבר לדלקת השופכה.
השופכנים הם שני "צינורות שרירים" עדינים המובילים שתן מהכליות לשלפוחית השתן. כאשר הריריות בתוך השופכנים הופכות לדלקתיות, הדבר גורם לעיתים לכאבים עזים ולהרגשה כללית של מחלה. לאנשים עם אבנים בדרכי השתן יש סיכון גבוה בהרבה לפתח דלקת השופכה.
מה הסימפטומים?
התסמינים של דלקת השופכה דומים לאלו של דלקת באגן הכליה. הכאב מקרין מאזור הכליות לשאר הבטן והגב. הבטן מרגישה לעתים קרובות צפופה.
מכיוון שדלקת השופכה עולה לעתים קרובות משלפוחית השתן, לעיתים קרובות יש כאבים גם במהלך מתן שתן. במקרים רבים, חום וצמרמורות מלווים בדלקת השופכה.
אילו תרופות ביתיות יכולות לעזור?
אם כבר קיימת דלקת השופכה, ניתן להשתמש בתרופות ביתיות כאמצעי תומך בנוסף לטיפול רפואי - שלרוב לוקח בצורה של טיפול אנטיביוטי. כדאי מאוד לפנות לרופא בשלב מוקדם על מנת למנוע מהלך חמור של המחלה.
תרופות ביתיות המועילות לדלקת בדרכי השתן בנוסף לטיפול אנטיביוטי כוללות:
- חום משפר את זרימת הדם באזור הבטן והכליות. זה מאפשר לגוף להשתמש טוב יותר במנגנוני ההגנה שלו. גופיות, גרביים חמות ובקבוק מים חמים עוזרים לשמור על חום הגוף. רגליים חמות חשובות במיוחד עבור דלקת השופכה.
- השתייה חשובה כדי "לשטוף" את מערכת השתן. הסיבה לכך היא שככל שמהירות הזרימה גבוהה יותר, כך קשה יותר לחיידקים לעלות בדרכי השתן. מומלצים שלושה עד ארבעה ליטר ליום. מיץ חמוציות או מיץ דומדמניות מחמץ בנוסף את השתן ומקשה על התרבות החיידקים.
- אמבטיות סיץ, למשל גם עם תמצית קמומיל, הן בעלות אפקט אנטי דלקתי ויכולות להקל על אי הנוחות של דלקת השופכה. לאמבטיה לכל הגוף יכולה להיות גם אפקט מרגיע ומשכך כאבים.
- D-Mannose: על פי מחקרים ראשוניים, נראה כי נטילת שני גרם מנוז מדי יום מפחיתה את התדירות של דלקות חוזרות בדרכי השתן. מאנוז קושר חיידקים לעצמו, ומונע מהם להיצמד לרירית. תרופות המכילות מנוז זמינות בדרך כלל ללא מרשם בבתי מרקחת או בבתי מרקחת.
לתרופות ביתיות יש מגבלות. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן, אינם משתפרים או אפילו מחמירים, תמיד יש לפנות לרופא.
לטיפים נוספים על שימוש בתרופות ביתיות לדלקת שלפוחית השתן, כגון תה בכליות ושלפוחית השתן או מיץ חמוציות, עיין במאמר תרופות ביתיות לדלקת שלפוחית השתן.
כיצד מתפתחת דלקת השופכה?
כלמידיה או גונוקוקי נדבקים לעתים קרובות מאוד במהלך קיום יחסי מין לא מוגנים. החיידקים נודדים מהשופכה באיברי המין אל שלפוחית השתן ולאחר מכן ממשיכים כלפי מעלה אל השופכנים ואגן הכליה.
נשים צעירות במיוחד מקבלות לעתים קרובות דלקת שלפוחית השתן בטמפרטורות קרירות. מדי פעם, זה מתפתח לדלקת השופכה. בנוסף, אנשים עם מה שנקרא קטטר בדירה מראים סיכון גבוה יותר לפתח דלקת השופכה. צנתר שוכן הוא צנתר שתן שנשאר במקומו למשך זמן ממושך ומנקז שתן דרך השופכה לשקית שתן.
בנוסף, חולים עם אבנים בשופכן נמצאים בסיכון נוסף לפתח דלקת בשופכה. האבנים חוסמות את יציאת השתן וגם מגרים את הקרום הרירי. כתוצאה מכך, פתוגנים פוטנציאליים נשטפים פחות בקלות, ובמקביל הם מתיישבים טוב יותר על הממברנות הריריות המגורות.
כיצד מאבחנים דלקת השופכה?
דלקת השופכה כמעט ולא מתרחשת ללא דלקת בו זמנית של שלפוחית השתן. אם קיימים סימפטומים של דלקת בשלפוחית השתן ובנוסף מופיעים תסמינים של דלקת בשופכן – למשל כאב חזק ומקרין בבטן ובגב – יש סיכוי לדלקת בשופכן.
אולם ככלל, הרופא מאבחן "רק" דלקת בדרכי השתן. אלה כוללים את שלפוחית השתן, השופכנים ואגן הכליה. הסיבה לכך היא שהמיקום המדויק של הדלקת יכול להיות מאובחן רק באמצעי אבחון מורכבים כגון ציסטו-אורטרוסקופיה. עם זאת, ברוב המקרים, לוקליזציה מדויקת של הדלקת אפילו אינה נחוצה.
באופן עקרוני, הרופא ישאל אותך תחילה מספר שאלות לגבי התסמינים שלך ויבחן אותך פיזית. הוא יבדוק, למשל, האם יש כאב לחץ בגובה שלפוחית השתן או כאב דופק באזור האגף או הכליה. יש צורך גם בדגימת שתן לבדיקה במעבדה.
במקרים מסוימים, הרופאים מתייעצים גם עם בדיקות אחרות כגון אולטרסאונד (סונוגרפיה) או רנטגן - במיוחד אם יש חשד לאבנים בדרכי השתן - כדי לאבחן דלקת השופכה.
כיצד מטפלים בדלקת השופכה?
הטיפול תלוי בגורם לדלקת השופכה. דלקת השופכה אינה נטולת סיכון, שכן היא עלולה להתפתח לעיתים למחלה מסכנת חיים. זה מוביל אז למה שנקרא urosepsis - הרעלת דם, שמקורה הוא דלקת בדרכי השתן.
מסיבה זו, רופאים משתמשים בשלב מוקדם באנטיביוטיקה בעלת טווח רחב, במקרים רבים של דלקת השופכה. זוהי אנטיביוטיקה הפועלת כנגד הרבה מאוד חיידקים שונים בו זמנית.
לאחר זיהוי הפתוגן על ידי בדיקת שתן ספציפית (תרבית שתן), הרופאים בדרך כלל מחליפים את הטיפול לאנטיביוטיקה הפועלת באופן ספציפי יותר. זה מאפשר לתרופה למקד את החיידקים. טיפול ספציפי לחיידקים ("טיפול אנטיביוטי ממוקד בדיקה") חשוב מאוד כדי להפחית את הסיכון להתפתחות עמידות של החיידקים.
לתרופות ביתיות יש גבולות. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן, אינם משתפרים או אפילו מחמירים, תמיד יש לפנות לרופא.
אצל חלק מהסובלים, הזיהום מתקדם מהר מאוד. ברגע שרואים דם בשתן או מופיע חום, חובה לפנות מיד לרופא. במקרים מסוימים, ובמיוחד אם לא מטופלים, דלקת השופכה עלולה להוביל למהלך חמור ולעיתים מסכן חיים.
מהו מהלך דלקת השופכה?
הפרוגנוזה ומהלך של דלקת השופכה יכולים להשתנות מאוד. במהלך לא פשוט ובטיפול מוקדם, התסמינים חולפים בדרך כלל תוך שבוע בטיפול אנטיביוטי.
עם זאת, ככל שמתקדמת דלקת בדרכי השתן, כך היא מסוכנת יותר. במקרים מסוימים, דלקת השופכה מתפתחת לארוספסיס מסכנת חיים - הרעלת דם (ספסיס) הנגרמת על ידי פתוגנים מדרכי השתן. מכיוון שהכליות הן איברים עם אספקת דם טובה מאוד, המעבר לפתוגן קל.
האם ניתן למנוע דלקת השופכה?
במקרים מסוימים ניתן למנוע דלקת השופכה, מכיוון שהיא נגרמת לרוב מזיהום עולה של שלפוחית השתן. לכן, המניעה הטובה ביותר היא להימנע מכך. האמצעים הבאים עוזרים לשמור על בריאות דרכי השתן ולחזק את המערכת החיסונית:
- שימו לב להיגיינה באזור האינטימי: נגבו מלפנים לאחור כדי למנוע זיהום הנגרם מחיידקים מאזור פי הטבעת. תרגל ניקוי אינטימי קבוע אך לא מוגזם רצוי עם מים. ללבוש תחתונים נושמים שניתן לכבס ב-60 מעלות צלזיוס.
- קיום יחסי מין: נסה להטיל שתן זמן קצר לאחר קיום יחסי מין על מנת "לשטוף" מיד את כל החיידקים שעלולים לעלות. ניקוי האזור האינטימי גם עוזר למנוע זיהומים במקרים מסוימים. אמצעי מניעה מסוימים כגון קונדומים מפחיתים עוד יותר את הסיכון לדלקות בדרכי השתן.
בנוסף, ההמלצות והטיפים הבסיסיים הנ"ל נחשבים גם הם, כמו שתיית מספיק נוזלים מדי יום והימנעות מהיפותרמיה, במיוחד רגליים קרות.
