כריתת כריתת צינור (מילים נרדפות: כריתת כריתת שרוול; SG) היא הליך כירורגי ב ניתוח בריאטרי. ניתן להציע כריתת קיבה בשרוול עבור השמנה עם BMI ≥ 35 ק"ג / מ"ר ומעלה עם תחלואה אחת או יותר הקשורות להשמנת יתר כאשר היא שמרנית תרפיה כבר מותש. בניגוד להליכים בריאטריים אחרים (ניתוח בריאטרי) כגון פסי קיבה, ניתן להשיג הפחתה רבה יותר במשקל בעזרת צינורי בטן כִּירוּרגִיָה. בניגוד לניתוח רצועת קיבה, צינורי בטן ניתוח מייצג שינוי בלתי הפיך. במידת הצורך, השפעת הניתוח אינה מספקת, כך שיהיה צורך בהליך עוקף משלים. עד כמה צינורי בטן יש להמתין בהצלחה לניתוח במשקל בטווח הארוך.
אינדיקציות (תחומי יישום) לניתוחים בריאטריים [על פי הנחיית S3: ניתוח להשמנת יתר ומחלות מטבוליות, ראה להלן]
- בחולים עם BMI ≥ 40 ק"ג / מ"ר ללא מחלות נלוות וללא התוויות נגד, ניתוח בריאטרי מסומן לאחר מיצוי השמרנים תרפיה לאחר השכלה מקיפה.
- חולים עם BMI ≥ 35 ק"ג / מ"ר עם אחד או יותר השמנהתחלואות נלוות כגון סוג 2 סוכרת דיכאון, לֵב כישלון, היפרליפידמיה, עורק יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית (CAD), נפרופתיה, תסמונת דום נשימה חסימתי (OSAS), השמנה תסמונת היפוונטילציה, תסמונת פיקוויק, לא אלכוהוליסטית כבד שומני (NAFLD), או כבד שומני לא אלכוהולי צהבת (NASH), Pseudotumor cerebri, מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (GERD), אסתמה בסימפונות, אי ספיקה ורידית כרונית (CVI), בריחת שתן, השתקת מחלת מפרקים, מגבלות פוריות, או תסמונת השחלות הפוליציסטיות יש להציע ניתוח בריאטרי (תסמונת PCO) כאשר הוא שמרני תרפיה מותש.
- בנסיבות מסוימות, ניתן לקבל אינדיקציה ראשונית לניתוחים בריאטריים ללא ניסיון קודם לטיפול שמרני. ניתן לתת את האינדיקציה העיקרית כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים: בחולים.
- עם BMI ≥ 50 ק"ג / מ"ר.
- אצלם צוות טיפולי שמרני סווג על ידי הצוות הרב תחומי כלא מבטיח או חסר תקווה.
- עם חומרה מיוחדת של מחלות נלוות ומשניות שאינן מאפשרות דחייה של התערבות כירורגית.
התוויות נגד
- מצבים פסיכופתולוגיים לא יציבים
- בולימיה נרבוזה לא מטופלת
- תלות בחומרים פעילים
- בריאות כללית ירודה
- חוסר אינדיקציה - האם השמנת יתר צריכה להיגרם על ידי מחלה (למשל תת פעילות של בלוטת התריס, תסמונת קונ (היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני, PH), מחלת קושינג, פיוכרומוציטומה)
לפני הניתוח
- איתור מחלות נלוות קיימות - לפני הניתוח, בנוסף לא היסטוריה רפואית, יש צורך באבחון מפורט כדי להעריך, בין היתר, את הסיכון לניתוח והצלחת הניתוח שלאחר מכן. אמצעי אבחון להערכה סוכרת mellitus צריך לכלול צום דם גלוקוז ו HbA1c מדידה. בנוסף, בשל הסיכון הגבוה למחלות נלוות, גילוי תסמונת דום נשימה בשינה, היפוונטילציה (לא מספקת נשימה), עורק ריאתי יתר לחץ דם (מוּגדָל דם לחץ של הריאה כלי), כלילי לֵב מחלה (CHD) ו cor pulmonale (לֵב מחלה משנית ל ריאות יש לבצע.
- התאמה מוקדמת לתרופות - כדי להפחית ככל האפשר את הסיכון לסיבוכים, בדרך כלל יש צורך להתאים בצורה מיטבית את המחלות הקיימות בתרופות לפני ההליך. יתר על כן, הכרחי כי מערכת העיכול (דרכי העיכול) גם כן עוברת בדיקה מפורטת. בין היתר זה משמש לאבחון מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (צרבת) או קיבה כִּיב. במקרים כאלה, טיפול קדם ניתוחי נחוץ, למשל עם מעכבי משאבת פרוטון (PPI; חוסמי חומצה).
ההליך הכירורגי
בטן צינורית הנו הליך מגביל המפחית בנוסף חומצת קיבה יתר על כן, בטן צינורית ניתוח מוביל לירידה ברמת הגרלין (הורמון מגרה תיאבון מהקיבה רירית), כך שתחושת הרעב יכולה להיות מופחתת משמעותית. במהלך הניתוח מוציאים את הפונדוס והקורפוס (החלק הגדול ביותר של הקיבה) ומשאירים רק את אזור האנטרום כקיבה שנותרה. ההליך מקטין את כֶּרֶך בקיבה בכ- 90%. למרות הכריתה הגדולה כֶּרֶך, ההליך מבוצע בדרך כלל באופן זעיר פולשני, מה שמשפר את התוצאה הקוסמטית וגם מפחית את הסיכון ללקות ריפוי פצע בעיות. מכיוון שניתוח בקיבה בצינוריות הוא הליך בריאטרי חדש יחסית, עדיין אי אפשר להעריך תוצאות ארוכות טווח בצורה מספקת, ולכן יש לראות את ההליך כרגע באופן ביקורתי, במיוחד בקרב צעירים.
אחרי ניתוח
לאחר הניתוח יש לבצע בדיקות כדי לא לכלול סיבוכים ולבדוק את תפקוד מערכת העיכול. לאחר הניתוח, חולים העוברים ניתוח מועברים ליחידת "טיפול ביניים" על מנת שניתן יהיה לקבל טיפול מיטבי. התגייסות זהירה של המטופל צריכה להתרחש בשלב מוקדם, במידת הצורך ביום שלאחר הניתוח הראשון. ביום השני שלאחר הניתוח, יש לבצע בליעת גסטרוגרפיה כדי לאתר אי-ספיקה או היצרות אפשרית. איטי ועדין דיאטה הצטברות על פני מספר שבועות צריכה להיות מכוונת.
סיבוכים או השלכות אפשריות
- סטנוזיס - קיים סיכון מוגבר משמעותית להיצרות קיבה (0.7-4.0%) עם בטן צינורית ניתוח בהשוואה להליכים בריאטריים אחרים.
- הרחבת לומן - אנלוגית להיצרות אפשרית, הסיכון לומן מורחב משמעותית (פתיחת האיבר החלול) הוא גם גבוה יותר בהשוואה להליכי ניתוח בריאטריים אחרים.
- אי ספיקת תפר מהדק - במיוחד אם ההליך נמשך זמן רב מהממוצע (או 1.04 לכל עלייה של עשר דקות בזמן הפעולה).
- ריאה תסחיף - הסיכון של תסחיף ריאתי לא היה שונה משמעותית בין הליכי ניתוח בריאטרי.
- כיבים בקיבה - התפתחות של כִּיב (כיב) בקיבה נמוך משמעותית עם ניתוח קיבה בצינורי מאשר למשל עם מעקף קיבה Roux-en-Y.
- פַּקֶקֶת ו ריפוי פצע הפרעות - כמו בכל ניתוח בטן, קיים סיכון לסיבוכים ראשוניים לאחר הניתוח כגון פקקת והפרעות בריפוי פצעים.
- מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (מילים נרדפות: GÖRK; מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (GORD)) - ריפלוקס תכוף (lat. refluere = לזרום חזרה) של מיץ קיבה חומצי ותוכן קיבה אחר לוושט (הוושט) (> 40% מהמקרים).
