טיפול | אלרגיה לארס דבורים

תרפים

הטיפול ב- אלרגיה לארס דבורים מחולק למספר חלקים. מצד אחד יש חשיבות עליונה לטיפול הסימפטומטי גרידא, מצד שני יש לנקוט באמצעי מניעה מסוימים (אמצעי מניעה) בכדי למנוע התרחשות של תגובה אלרגית נגרמת על ידי ארס הדבורים. על מנת להילחם בסימפטומים של אלרגיה לארס דבורים (גירוד, פריחות, נפיחות של דרכי הנשימה), מה שמכונה חומרים אנטי-אלרגניים משמשים.

ניתן לתת קבוצה זו של תרופות בצורות שונות. יש שונים משחות וקרמים, טיפות, טבליות ותרסיסים לאף כדי להקל על ההשפעות של חשיפה לאלרגן. ככל הנראה הנקודה החשובה ביותר בטיפול יעיל היא מניעת התקף אלרגי (מניעה).

לכן יש לנקוט באמצעים למניעת התפתחות אלרגיה מלכתחילה או למניעת התרחשות יתר של תגובות הגוף לאלרגן. אמצעי המניעה מתחלקים למניעה ראשונית ומשנית. עוד על כך:

  • טיפול באלרגיה
  • תרופות אלו עוזרות לאלרגיות

המונח "מניעה ראשונית" מתייחס לאמצעים אלו שמבטיחים שהאורגניזם מלכתחילה לא יפתח אלרגיה לחומר זר.

הימנעות ממגע אלרגן היא כיום האמצעי הטוב והיעיל ביותר למניעה ראשונית. עם זאת, היות והימנעות מוחלטת ממגע עם חומרים אלרגניים כמעט אינה אפשרית, די בכך כדי להימנע ממצבים מסוימים ומחומרים זרים. בנוסף, מחקרים שונים הראו שילדים שהניקו לפחות ארבעת החודשים הראשונים לחייהם רגישים פחות באופן משמעותי לפתח אלרגיה.

נושא זה עשוי גם לעניין אתכם: אבחון אלרגיה "המניעה המשנית" כוללת את כל האמצעים המשמשים למניעת התרחשותם של תסמיני אלרגיה או להפחית מאוד את הסימנים של תגובה אלרגית. גם כאן יש חשיבות מכרעת להימנעות ממגע אלרגן (היעדר אלרגן). זה חשוב במיוחד מכיוון שמגע מרובה עם חומר זר אלרגני גורם לריכוז של נוגדנים של מעמד ה- IgE לעלות בצורה חדה והתגובה החיסונית לכל מגע נוסף חזקה בהתאם.

במה שנקרא רגישות יתר (הופך פחות רגיש) כנגד ארס דבורים, המטופל נחשף למינונים שונים של החומר הזר האלרגני (ארס הדבורים) לאורך תקופה ארוכה יותר. במקרים רבים הרופא המטפל אינו משתמש בארס הדבורים האלרגני בפועל, אלא בחומר זר (אלרגואיד) הדומה לאלרגן, אך שונה. ניתן להזריק אלרגואיד זה ישירות מתחת לעור או למרוח אותו על הקרום הרירי בצורה טיפה. בטווח הארוך, רגישות יתר נגד ארס הדבורים מונעת תגובה מוגזמת של המערכת החיסונית לאלרגן בפועל.