משימת חומצת הקיבה
באזור הפונדוס והקורפוס של בטן, התאים של רירית הקיבה מפרישים חומצה הידרוכלורית (HCl), שהיא המרכיב העיקרי של מיץ קיבה. כאן החומצה הידרוכלורית מגיעה לריכוז של עד 150 מ"מ, המאפשרת לערך ה- pH לרדת באופן מקומי לערכים מתחת ל -1.0. ערך pH נמוך זה מונע את הצמיחה של בקטריה ופתוגנים אחרים.
בנוסף, חלבונים הכלול בדנטור עיסת המזון (= המבנה נהרס) בסביבה חומצית וכך ניתן לפצל אותו ביתר קלות על ידי פפטידזים. פונקציה חשובה נוספת של חומצת קיבה הוא הפעלת ה- pepsinogen הלא פעיל, המיוצר על ידי התאים העיקריים של ה- בטן רירית, לפפסין, פפטידאז הניתק חלבונים נלקח עם אוכל. תאי לידה ב רירית לייצר HCl על ידי הפרשת פרוטונים מימן לתוך לומן הקיבה דרך H + K + -ATPases ("משאבות פרוטון") בקרום הפסגה (העליון) של תאי הפריאטל המופעלים.
ריכוז הפרוטון במיץ הקיבה יכול להיות עד 150 ממול / ליטר ובכך הוא גבוה פי 106 מאשר ב דם. יוני כלוריד עוקבים אחר הפרוטונים דרך תעלות כלורידיות אפליות בטן נוצר לומן ו- HCl. השלב המהיר לקביעת הפרשת חומצה הידרוכלורית הוא שילוב משאבות הפרוטון בקרום הפסגה של תאי המסמך: במצב המנוחה מאוחסנים שלבי H + K + AT בצינורות צינורות, לאחר ההפעלה הם מתמזגים עם קרום תא.
ויתור על מיץ הקיבה
בבלוטות של רירית הקיבה ישנם סוגים שונים של תאים, התאים המשניים, התאים הקודקודים, התאים העיקריים והתאים האנדוקריניים. יחד הם מייצרים 2-3 ליטר של מיץ קיבה ביום, נוזל איזוטוני שמרכיביו העיקריים הם חומצה הידרוכלורית, פפסינוגנים, ריר, ביקרבונט וגורם מהותי. ערך ה- pH של מיץ הקיבה נקבע במידה רבה על ידי חומצת קיבה ומשתנה בין 1 ל 7 בהתאם לייצור החומצה. ההפרשה מותאמת לצורך וכך כמות קטנה של מיץ קיבה מופרשת ברציפות בשלבי העיכול (שלבים בין הארוחות), ואילו הפרשה מקסימאלית מתרחשת לאחר צריכת המזון. ייצור מיץ קיבה כפוף לוויסות אנדוקריני מורכב, הנשלט על ידי מספר רב של מערכת העיכול הורמונים ומוליכים עצביים: גסטרין, היסטמין ו אצטילכולין לקדם את הפרשת מיץ הקיבה, ואילו סומטוסטטיןל- GIP (חלבון מעכב קיבה), לסתרטין, CCK (כולציסטוקינין) ולפרוסטגלנדין E2 יש השפעה מעכבת.
משימת שומר הסף בקיבה
שער הקיבה (פילורוס) מורכב משרירים חלקים בצורת טבעת היוצרים שריר סוגר חזק (M. sphinkter pylori) ביציאה מהקיבה, וכך מפריד את הקיבה תריסריון. משימתו של הפילורוס היא להעביר את עיסת המזון ההומוגני בקיבה בחלקים אל השטח תריסריון לפי קצב התכווצויות. זה גם מונע מתוכן המעי לזרום חזרה לקיבה. פתיחת הפילורוס נשלטת על ידי nervus vagus על ידי רפלקס (רפלקס פילורי) המפעיל גלי כיווץ פריסטלטיים, ומאפשר לחלקים קטנים (בולוס) של תוכן הקיבה להיכנס לחדר תריסריון. בנוסף, האזור הפילורי מכיל בלוטות המפרישות הפרשה בסיסית המשמשת לנטרול עיסת המזון החומצית.
