הרעב בראש

התשוקה המוגברת לממתקים אינה מקרית: חוקרים אמריקאים גילו לאחרונה כי לחץ הורמון CRH (הורמון משחרר קורטיקוטרופין) משתחרר יותר ויותר במהלך מאמץ עצבי. זה ממריץ את התשוקה סוכר מְשּוּלָשׁ. דובי גומי, מרשמלו ובעיקר שוקולד ואז נראה שהם התרופה הטובה ביותר, מכיוון שהם מבטיחים הסחת דעת מבורכת מה- לחץ of למידה.

המרכיב המנחם מספר אחד במיוחד מבטיח כי נוירוטרנסמיטר סרוטונין משוחרר ב מוֹחַ, שיוצר מצב רוח טוב. השורה התחתונה: המתחים והמתחים של למידה נראה פתאום רק חצי גרוע יותר דרך שוקולד-חום משקפיים. אבל יש תפיסה: ההשפעה החיובית של הטיפול נמשכת זמן קצר בלבד. ממתקים גורמים דם סוכר מפלס לרקיע שחקים, מה שמגביר זמנית את עקומת הביצועים. אולם לאחר מכן, הרמה יורדת שוב באותה מהירות - ואתה מושיט יד להבא בָּר.

לא נדיר שאוכל הנוחות הקטן הזה יהפוך לבעיה תזונתית אמיתית, מכיוון שהמטעמים נשארים בעקשנות על הירכיים וקשה להיפטר מהם. בנוסף, הם יכולים לגרום עששת, סוכרת או מחלות לב וכלי דם - מחיר גבוה לסטייה הקטנה שביניהם.

לומדים להתמודד עם מתח

סטודנטים רבים מבחינים שהם אוכלים יותר ובעיקר לא בריאים מהרגיל בזמני הבחינות. לדוגמא, סנדרה ל ': "אני תמיד עולה במשקל שניים-שלושה קילו כשאני לומד, כי אז אני בעצם אוכל רק אטריות וממתקים - הקילו אז צריך לרדת שוב אחר כך"

מכיוון שנראה שלעתים קרובות אין זמן לספורט בשלבים קדחתניים, אנשים רבים מענים את עצמם אחר כך באחת מאינספור הדיאטות. הבעיה: מבלי לשנות שום דבר מהותי, הם עלו שוב במשקל הבא לחץ שלב. אכילת מתח היא תוצאה של תגובת שרשרת הורמונלית המופעלת על ידי מתח נפשי.

במילים אחרות, אכילה היא רק סימפטום; הסיבה האמיתית עולה בראש. "מסיבה זו, לא מספיק להמשיך ב דיאטה אחר כך, "מסביר הפסיכולוג פרנק מיינרס מה- DAK. "ייתכן שתשיג בכך הצלחה לטווח הקצר, אך אתה תעמוד שוב עם אותה בעיה בפעם הבאה שתבחן." אז מה לעשות כדי להימנע מלהיות אוכלי מתח? ראשית, יש צורך בהתבוננות עצמית אינטנסיבית יותר. מי שמבחין בעצמו שהוא מגיע בזמנים קדחתניים שהוגדלו למתוקים, צריך ליזום אמצעי נגד דחופים. מעל הכל, מומחה ה- DAK מייעץ לשיפור מתח ניהול: "אם תלמד להתמודד טוב יותר עם המתח, מלכתחילה לא תיפול בפח האכילה."