קלטות
כאשר מטפלים או רופאים מדברים על "הדבקה", הכוונה היא למריחה של רצועות דבק אלסטי (מה שמכונה קלטות קינסיו) על העור. אופן הפעולה שלהם טרם הובהר מדעית, אך ישנם מספר רב של דיווחים חיוביים על ניסיון. במקרה של דלקת בגיד בטן, הקלטה יכולה לעזור לתת את קרסול מפרק יותר יציבות, להקל כְּאֵב ולהפחית נפיחות אפשרית.
ישנן טכניקות יישום שונות ליישום קלטות. לכן, רק אפשרות אחת מתוארת להלן. האדם הפגוע יושב על ספסל טיפולים כדי שיוכל להאריך את רגליו באופן מלא ורגל הצד הפגוע בולטת מעבר לקצה הספסל.
כעת האדם המושפע מושך את אצבעות רגליו אליו כך שהחיצוני קרסול הוא בזווית ישרה, במצב נייטרלי (90 °). הקלטת הראשונה מחוברת בקצה אחד לחלק הפנימי של ה- עצם העקב. משם, הסרט נמשך על פני כף הרגל כלפי חוץ קרסול ומעל הנקודה הכואבת ביותר (בדרך כלל מעל הקרסול החיצוני) ישר לאורך החלק החיצוני של העגל. מבלי למשוך, הסרט מוחלק שם. סרט שני מוחל על רוחב החלק הפנימי של כף הרגל ומשם הוא מודבק סביב העקב ועצם הקרסול עם משיכה לאחור.
גיד פרוניאלי קרוע
הגיד הפרוניאלי נקרע רק במקרים נדירים. אם כן, זה בדרך כלל תוצאה של טראומה חריפה. לעתים קרובות זה משפיע על רצים או שחקני כדורגל.
עם זאת, הגיד הפרוניאלי יכול להיקרע גם אם הוא מתח יתר על המידה במשך שנים ונפגע בעבר. כאבים חזקים מתרחשים, כך שאנשים שנפגעו בדרך כלל כבר לא יכולים להופיע. אם הגיד הפריוניאלי נקרע, הרופאים מבחינים בין אם זה קרע אורכי בתוך הגיד, מה שמכונה "תסמונת פיצול הגיד הפרוניאלי", או שהגיד החליק ממסב השקופיות שלו.
הבחנה זו היא קריטית לטיפול, ולכן הצעד הראשון הוא לבצע טומוגרפיה של תהודה מגנטית (MRI). בעזרת הליך אבחון זה ניתן לדמיין היטב את הפגיעה ולבחון את מיקום הדמעה. תסמונת פיצול הגידים הפרונאלית, למשל, נראית לרוב ברמת הקרסול החיצוני ומשפיעה בדרך כלל על גיד שריר הפיבולה הקצר.
אם הפגיעה טריה, ניתן להתחיל בטיפול שמרני. זה מורכב בעיקר משיתוק ה- מפרק הקרסול בתחתית רגל-אורטוזת כף הרגל (ווקר) למשך 6 שבועות לפחות. אולם ברוב המקרים האבחנה מתעכבת, כך שיש צורך בניתוח.
