סיווג שלב של ארתרוזיס
לאחר בדיקה גופנית, קרני רנטגן של המפרק נלקח בדרך כלל, מה שמראה אחד או יותר מהשינויים האופייניים למפרקים ארתרוזיס. אלה יהיו היצרות של המרחב המשותף עקב השחוק סָחוּס ומשטחי מפרקים, ציסטות פסולת, אוסטאופיטים וסקלרותרפיה. אלו הם מנגנוני פיצוי שבאמצעותם הגוף מנסה לפצות על התהליכים הניווניים.
אוסטאופיטים (הצמדות גרמיות למפרק) נועדו להחליף עצם מנווון. סקלרוזינג הוא סימן לחומר תחליפי שנועד להגן על המפרק במקום על העצם ולהבטיח תנועה. טרשת היא צפיפות של העצם המתרחשת מכיוון שהעצם נתונה ללחץ מכני רב מדי.
אם אחד או יותר מהסימנים הללו נמצאים ב קרני רנטגן תמונה, ניתן לבצע את האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית. ה ארתרוזיס ניתן לחלק לשלבים שונים על בסיס מאפיינים אלה. לדוגמה, שלב 1 הוא לא רלוונטי מבחינה קלינית ארתרוזיס, אשר מורגש רק ככזה ב קרני רנטגן תמונה והיא יותר סיכוי למצוא.
שלב 2 מוביל ברוב המקרים לביקור אצל הרופא אצל הרופא, כפי שהוא מרגיש כְּאֵב במיוחד בעת מעבר דירה. ה המפרקים אינם מתחממים יתר על המידה, זה לא תהליך דלקתי. בשלב 3 משטחי המפרק ו סָחוּס כבר מנווונים כל כך קשים עד כי קבועים כְּאֵב מתרחשת, שיכולה להתרחש גם אם לא מבוצעת תנועה.
כאבי ארתרוזיס
ארתרוזיס כְּאֵב הוא בעל אופי אופייני. אז זה מתואר. - כאב ריצה בבוקר
- כאב תנועתי במפרקים המקבילים
- וכאב מתח עם תנועות חוזרות ונשנות
גורמי הסיכון העיקריים לארטרוזיס כוללים
- גורמים גנטיים (היותם היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים ניוונית)
- משקל הגוף המטופלים עם עודף משקל יש סיכון גבוה בהרבה לפתח דלקת מפרקים ניוונית, במיוחד בברכיים או בירך המפרקים, מאשר אנשים קלים.
הסיבה היא, מצד אחד, המשקל הגבוה יותר שמכביד על המפרקים ומצד שני הטעינה השגויה הנובעת מכך. (למשל כדורגלנים מוכווני ביצועים, גולשים)
- קבוצות תעסוקתיות המבצעות שוב ושוב תנועה מיוחדת המעמיסה על המפרקים שייכות גם לקבוצת הסיכון (למשל
עסקאות רבות)
- תקלות במפרקים (למשל דופק ברכיים או רגלי קשת)
תיאוריה אחת על התפתחות דלקת מפרקים ניוונית קובעת ששנים של עניים דיאטה ולאורח חיים לא בריא יש השפעה על דלקת מפרקים ניוונית. למשל, צריכת בעלי חיים חלבוניםמאמינים כי שומנים לא בריאים, מוצרי דגנים (כגון מוצרי מאפה ופסטה) וארוחות מוכנות עם תוספי מזון סינטטיים מקדמים את התפתחות ארתרוזיס על ידי חומצת יתר של האורגניזם. בנוסף, דנים האם מחסור במינרלים, שימוש לרעה בממריצים (למשל קפאין, אלכוהול, סוכר), לחץ חמור וחוסר פעילות גופנית או מתח לא נכון יכולים גם הם לגרום למפרקים.
שינוי עקבי ב דיאטה לקראת תזונה מאוזנת ובריאה מקיפה מומלץ על מנת להקל על הסימפטומים של דלקת מפרקים ניוונית. עם זאת, אפילו שינוי מקיף ב דיאטה אינו יכול לרפא את ארתרוזיס, כפי שהוא נהרס סָחוּס לא ניתן לשחזר רקמות. עם זאת, נראה כי לתזונה יש תפקיד חשוב.
לתזונה בריאה יש השפעה חיובית על מהלך של ארתרוזיס ואף יכול למנוע המשך התפתחות. מומלצים במיוחד הם מזונות כמו פירות, סלטים, ירקות, תפוחי אדמה, אורז חום, כוסמין, דוחן, מוצרי חלב דל שומן ודגים. תזה אחת קובעת שיש להימנע משומנים מן החי, כמו גם ממתקים, סוכר, פירות הדר, קפה, אלכוהול ותה שחור.
עם זאת, מצב המחקר של המזונות הנפרדים בדלקת מפרקים ניוונית עדיין גרוע מאוד ושנוי במחלוקת. שיעור גבוה של ירקות כרישה, בצל ו שום בתזונה הראה גם אפקט משמר סחוס. כמו בכל שינוי בתזונה, חשוב גם לגבי דלקת מפרקים ניוונית שמא מעטים ארוחות מוכנות וצורכים שימוש רב בתוצרת טרייה במקום.
בנוסף, יש להקפיד על צריכה מספקת של נוזלים, מכיוון שנוזל רב מוביל להפרשת חומצה מוגברת דרך הכליות. יש להעדיף משקאות ניטרליים כמו מים ויש להימנע ממשקאות קלים, לימונדות, משקאות מוגזים או המכילים קפאין ומשקאות אלכוהוליים. צריכת תזונה תוספים (כגון כונדרויטין סולפט, ודאי ויטמינים או גלוקוזאמין) נדון במחלוקת, אך מחקרים על השפעתם של תוספי תזונה על דלקת מפרקים ניוונית טרם היו סופיים.
חשוב להתייעץ עם כירורג אורטופדי מנוסה לפני שתנסה טיפול מתוכנן בדלקת מפרקים ניוונית באמצעות שינוי תזונה או ירידה במשקל. בירור המחלות הבסיסיות האפשריות והגורמים המדויקים לארתרוזיס נמצאים בחזית. וחיבור בין מפרק הירך ותזונה אמצעי הטיפול נעים בין פיזיותרפיה לטיפול תרופתי ועד ניתוח.
תוכל למצוא מידע מפורט יותר בנושא הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית באתרנו: טיפול בדלקת מפרקים ניוונית הדבר הראשון שתמיד עליך לעשות הוא לעצור את התנועות שהובילו להעמסה שגויה של המפרק. תנועות המקדמות ארתרוזיס הן עם זאת, ההימנעות הכללית מתנועה מקדמת את התפתחות ארתרוזיס בכל מקרה. לכן ספורט ופעילות גופנית בכמות הנכונה והעומס הסביר הם חשובים מאוד ומומלצים למנוע ארתרוזיס או להקל על התסמינים.
יש למצוא את צורת הפעילות הגופנית הנכונה לכל מטופל בנפרד. ענפי ספורט קלים במפרקים נספרים בין סוגי הספורט המומלצים. בסך הכל, יש להתאמן כ -30 דקות ביום.
במידת הצורך, ניתן גם להזמין פיזיותרפיסטים בכדי לספק הדרכה למטופלים, המראים אילו תנועות קלות על המפרקים וכיצד המטופל יכול להקל על המפרקים המתאימים. מומלץ לחולים שיושבים הרבה במיוחד להתאמן באופן קבוע. מצד אחד, זה הגיוני כי זה מקדם פיזי מצב, ומצד שני מכיוון שתנועה נבונה מספקת לסחוס המפרק חומרים מזינים מספקים ובכך מפחיתה את קצב הניוון.
תנועות גלישה עם מעט מתח הן טובות למפרקים ומומלצות, בעוד שיש להימנע מתנועות עצירה מהירות ופתאומיות - כפי שהן מתרחשות בספורט הכדור. יתר על כן, אמצעי קירור (קריותרפיה) יכול לקחת. תרופות הן בעיקר תרופות מקבוצת התרופות האנטי-דלקתיות שאינן סטרואידים (NSAIDs כגון איבופרופן or דיקלופנק).
לאלה השפעה אנטי דלקתית במיוחד. עם זאת, יש לציין כי שימוש מתמשך בתרופות אלו מוביל להפחתת ייצור ריר באזור בטן, מה שמגדיל את הסיכון ל דימום בקיבה. לכן, הנהלת א בטן מומלץ מגן.
אם אין שימוש בתרופות ובפיזיותרפיה או אם ארתרוזיס מתקדם מדי, הגישה הטיפולית היחידה היא ניתוח. בין המדדים הקטנים יותר הם ארתרוסקופיה, שיקוף המפרק. כאן ניתן לתקן שינויים כירורגיים בחור המנעול בסחוס.
אם לא ניתן לתקן את הנזק על ידי ארתרוסקופיהמפרקים מלאכותיים יכולים לעזור. לרוב מדובר בהסרת חלקי המפרק או המפרק כולו והחלפתו במפרק מלאכותי. בינתיים הליך זה הפך להליך שגרתי בגרמניה.
לאחר הניתוח יש לעקוב אחר צעדי שיקום גופניים הנמשכים שבועות או חודשים, כך שהמטופל ילמד שוב תנועות ויכולה להתקיים הצטברות שרירים מתאימה. ישנן גישות חדשות יותר המתמקדות בעיקר בסחוס המפרק ההרוס. לדוגמא, אפשר להסיר חלקים מסחוס המפרק שלא נפגע ולהכניס אותם למקום שכבר נהרס.
זה נעשה במפרק הפתוח. לאחר מכן על הסחוס לצמוח ולקחת על עצמו את משימות הסחוס ההרוס. ישנן גם גישות להסרת סחוס בריא ולגידולו מחוץ לגוף.
לאחר מכן מכניסים סחוס זה גם לאתר הסחוס ההרוס. עם זאת, התנאי לשני ההליכים הללו הוא שרק הסחוס של המפרק נהרס ומשטח המפרק עדיין שלם. גישות מודרניות אחרות לטיפול בארטרוזיס נוגעות לצריכת מזון יומית.
ההנחה היא כי חיטוי יתר בגוף אשם בחלקו בהיווצרות ארתרוזיס ותומך בהתקדמות ניוון המפרקים. אפשרות נוספת לטיפול בארתרוזיס היא שימוש בתרופות הומאופתיות. - סקי
- טניס
- טיפוס
- כדורגל וכו '.
- ריצה קלה או ריצה קלה
- ולזחול שחייה
- Crosstrainer / Ergomerter
- רכיבה על אופניים
ארתרוזיס היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר בגרמניה. הגורם לאתרוזיס הוא ברוב המקרים עומס שגוי, שנגרם מחוסר פעילות גופנית או ספורט אתגרי. לאחר מכן מגיעים שינויים ניווניים במפרק המקביל.
בהתחלה, הסחוס המשותף נעשה דק יותר, נוצרים חורים קטנים והולכים וגדלים יותר ויותר. לבסוף, שני משטחי המפרק מתחככים זה בזה באין מפריע, מה שמוביל לכאב הידוע בתנועה. במהלך הזמן המתמשך, גם עצם משטחי המפרק נשחקת.
ברגע שמתרחש כאב, לרוב פונים לרופא. הרופא מנסה תחילה לברר אצל המטופל היסטוריה רפואית מה יכול להיות הגורם לכאב. בהתבסס על המפרקים שנפגעים לעיתים קרובות מאוסטאוארתריטיס, ניתן לבצע את האבחנה החשודה בשלב מוקדם.
ברוב המקרים דלקת מפרקים ניוונית מתרחשת במפרקים שנמצאים במתח מיוחד. אלה כוללים את מפרק הברך, ה מפרק ירך, ה מפרק הכתפיים ו אצבע מפרקים. ה בדיקה גופנית מראה אם מדובר בדלקת (התחממות יתר של מפרקים כואבים נפוחים).
עם זאת, רק במהלך ניתוח במפרק הפתוח ניתן לראות בוודאות עד כמה התפרק המפרק באופן חמור. דיאטה לבדה אינה יכולה למנוע או לרפא דלקת מפרקים ניוונית. עם זאת, החשיבות של החמצה קבועה באמצעות דיאטה הפכה לאחרונה לחשובה יותר ויותר.
דלקת מפרקים ניוונית שכיחה הרבה יותר במדינות המערב מאשר במדינות מתפתחות, אם כי ניתן להניח כי העבודה שמבצעת האוכלוסייה במדינות מתפתחות מעמיסה הרבה יותר על המפרקים מאשר במדינות המערב. משערים אפוא כי השילוב בין היעדר פעילות גופנית לעומס יתר פתאומי (ספורט אתגרי) הוא אחד הגורמים העיקריים לארתרוזיס. יתר על כן, העמסה לא נכונה (ישיבה ותנועה תכופים ולא נכונות מדי) נחשבת לאחת העיקריות גורם לדלקת פרקים.
