סוציאליזציה היא ההסתגלות המתמשכת לדפוסי הרגשה וחשיבה בתוך קהילות חברתיות. על פי תיאוריית הסוציאליזציה, בני אדם קיימים רק באמצעות סוציאליזציה. לכן בעיות סוציאליזציה עלולות לגרום למחלות נפשיות ופסיכוסומטיות, אך יכולות להיות גם סימפטום שלהן.
מהי סוציאליזציה?
סוציאליזציה היא ההסתגלות המתמשכת לדפוסי הרגשה וחשיבה בתוך קהילות חברתיות. כל אדם מושפע מרגשות ומחשבות סביב סביבתו. התאמת דפוסי הרגשה וחשיבה אנושיים לדפוסי הסביבה מתרחשת באמצעות הפנמת נורמות חברתיות. תהליך זה נקרא סוציאליזציה. לפיכך, סוציאליזציה היא מצד אחד קשר חברתי עם הסביבה ומצד שני, פיתוח אישיות באינטראקציה עם הסביבה. הפרט לומד, את דרך החשיבה והפעולה שלו מסביבתו. אין אפשרות אחרת בשבילו, כי הוא תמיד נמצא בסביבה. באופן זה הוא גם מתאם את זה איתו. לכן אנשים עוקבים אחר הנטייה להתנהג על פי הנורמות והערכים שתקפים באותה תקופה. אם החיברות מצליחה, הפרט מפנים נורמות, ערכים, ייצוגים ותפקידים חברתיים של הסביבה. סוציאליזציה מוצלחת תואמת סימטריה של מציאות סובייקטיבית ואובייקטיבית. ה עיצוב המציאות וזהותו של האדם מעוצב אם כן לא פחות מבחינה חברתית. בשנות השבעים התפתחה תיאוריה בין-תחומית של סוציאליזציה. מקורות רבים מבדילים ראשוני בין סוציאליזציה משנית ושלישונית בהתאם לשלב החיים.
פונקציה ומשימה
סוציאליזציה היא מכלול התיווך החברתי למידה מעבד ומאפשר לאדם להשתתף בחיי החברה ולהשתתף בהתפתחותם. יש להבין את התהליך כתהליך לכל החיים. החיברות נובעת אפוא מקיום אנושי ומתבטאת בגיבוש היחסים החברתיים של הפרט. לצורך סוציאליזציה, יש להביא את האינדיבידואציה האישית להרמוניה עם האינטגרציה החברתית. לא ניתן להבטיח את זהות האגו בשום דרך אחרת. הסביבה החברתית והגורמים האישיים המולדים בהתאמה מקיימים יחסי גומלין בחיברות. רק במהלך החיברות אדם מתפתח לאדם בעל יכולת חברתית הממשיך להתפתח לאורך חייו על ידי השלמה עם חייו שלו. מעל לכל, הפרט מתמודד עם נטיותיו הפיזיות והפסיכולוגיות לאורך חייו. הוא מנסה להרמוני מציאות פנימית זו עם הסביבה החברתית והפיזית ובכך עם המציאות החיצונית. סוציאליזציה ראשונית מתרחשת על היילוד ומסמנת את היסודות להתאמה לעולם. ציוד בסיסי בעל ידע וידע עולמי מועבר באמצעות סוציאליזציה ראשונה זו. רק באמצעות ציוד בסיסי זה יכול בן האדם להשיג דריסת רגל בעולם. ההפנמה של דרכי הסתכלות על דברים בסביבה החברתית נובעת בתחילה מעל הכל מהאמון הבסיסי בהורים או במטפלים המטפלים בחינוך. עם סוציאליזציה משנית, הפרט עומד בפני המשימה ליצור משהו מחייו. מתחיל קשר עם עולם שמחוץ לסביבת החיברות הראשונית. מנקודה זו ואילך, העולם מתפרק להמון תת עולמות ומעוצב על ידי ידע ומיומנות. חיברות משנית מתחילה במשהו כמו גן ילדים או בית ספר. מכאן, על הפרט לרכוש מיומנויות ספציפיות לתפקיד כדי לנווט בעולמות המשנה. סוציאליזציה שלישונית מתרחשת בבגרותה ומתאימה להתאמה מתמדת לסביבה החברתית ובכך לרכישת התנהגויות ודפוסי חשיבה חדשים. הידע והמיומנויות שנלמדו כך משרתים את ההישרדות בחברה.
מחלות והפרעות
כמעט כל מחלות גופניות ונפשיות קשות יכולות להיות קשורות לבעיות סוציאליזציה. כתוצאה ממחלה, האדם נזרק מהמסלול ועלול להתקשות להשתלב בהקשרים חברתיים. דוגמא למחלה עם בעיות סוציאליזציה היא הפרעת קשב וריכוז. זוהי הפרעה הפוגעת בעשרה אחוזים מכלל הילדים והמתבגרים. להפרעה יש לעיתים השלכות חמורות על התנהגות וביצועים. קשיים בשימור קשב, חוסר שקט, חוסר יציבות והתנהגות אימפולסיבית מאפיינים את התמונה. רבים מהילדים והמתבגרים שנפגעו סובלים מ למידה קשיים ובעיות חברתיות כגון בעיות סוציאליזציה משנית. עם זאת, קשיי סוציאליזציה אינם רק סימפטום למחלות רבות, אלא יכולים להיות בעלי קשר מקורי, במיוחד עם מחלות נפש. בפרט, קשיים בסוציאליזציה ראשונית יכולים עוֹפֶרֶת למחלות נפשיות רבות. למשל, אמון ראשוני מופרע או מאוכזב הוא לעתים קרובות הבסיס להפרעות נפשיות. בשל האמון הבסיסי המאוכזב, אנשים מתקשים למצוא את מקומם במשפחה משלהם. זה מקשה עליהם יותר ויותר למצוא את מקומם בעולם במסגרת הסוציאליזציה המשנית. התמכרויות או פסיכוזות יכולות להיות התוצאה. באופן אידיאלי, אנשים שמחים במשפחה ומוצאים בה מרחב להתפתחות עצמית ולסיפוק צרכים רגשיים. כך, כאשר ילדים לגדול עם בעיות משפחתיות קשות, הם סובלים לעיתים קרובות מקשיים אישיים ובין אישיים כתוצאה מהמבנים המשפחתיים הלא מתפקדים.
