תסמונת סרוטונין
סרוטונין ניתן לתת במינונים קטנים כתרופה אם מישהו סובל דכאון, לדוגמה. עם זאת, אם המינון היומי המאושר שניתן ליטול חורג או אם סרוטונין כבר לא ניתן לפרק נכון או לגמרי, הוא מצטבר בגוף ומפעיל את תסמונת סרוטונין. תסמונת פירושה שסימפטומים רבים ושונים מופיעים בו זמנית.
כך, סרוטונין תסמונת מתבטאת בתחילה בתסמינים דומים לאלה של שַׁפַעַת-זיהום. המושפעים מקבלים חום, מזיעים ורועדים, הדופק שלהם עולה והם מרגישים בחילה. אם לא ניתן לטפל בהן במהירות מספקת, תופעות מסיביות כגון התקפים ו הזיות מתרחש. הטיפול היחיד הוא הפסקת הטיפול התרופתי באופן מיידי ומתן אנטגוניסטים של סרוטונין. עם זאת, מכיוון שלא ניתן לאתר סרוטונין ישירות, למשל על ידי א דם בדיקה, לא תמיד קל לזהות מיד את תסמונת סרוטונין ככזה.
מהו האנטגוניסט לסרוטונין?
דרך אחת לטפל ב תסמונת סרוטונין הוא מתן אנטגוניסטים של סרוטונין. מדובר בחומרים בעלי השפעה הפוכה בדיוק לסרוטונין. מרבית האנטגוניסטים פועלים על ידי חסימת הקולטנים אליהם נקשר הסרוטונין וכתוצאה מכך הוא אינו יכול עוד להפעיל את השפעתו על תא המטרה עליו נמצא הקולטן. בגוף האדם אין חומרים שנוגדים ישירות לסרוטונין, אך ישנם אנטגוניסטים המיוצרים באופן סינטטי שניתן ליטול אותם כתרופות.
מחסור בסרוטונין
מחסור בסרוטונין יכול להתבטא בדרכים רבות ושונות. בתוך ה מוֹחַ, חוסר בסרוטונין מוביל להפרעות שינה, דכאון וכנראה גם להתפתחות של הפרעת חרדה. מכיוון שסרוטונין ממלא תפקיד גם במעיים, ההנחה היא כי ירידה בריכוז הסרוטונין יכולה להוביל בעיות עיכול ותסמיני מעי רגיזים.
רמת סרוטונין
רמת הסרוטונין מציינת כמה סרוטונין בגוף. בהתאם למחלה, ניתן להפחית או להגדיל אותה במידה רבה, אם כי תרופות ותרופות יכולות גם להשפיע על הרמה. כיום, ידוע שרמות הסרוטונין מופחתות באופן מאסיבי במחלות כמו דכאון ומחלת פרקינסון, כמו גם במצבי חרדה שונים.
רמת הסרוטונין עולה בהקשר לתסמונת הסרוטונין או באמצעות שימוש בסמים. במקרה של תרופות, נסיבות אלה באות לידי ביטוי במוטיבציה מוגזמת, במצב רוח מוגבר ובנכונות מוגברת לקחת סיכונים. הגוף ונפש האדם יכולים גם להתרגל לרמת סרוטונין חדשה ומשתנה לאורך זמן. לכן קשה מאוד לחולים שלקחו כְּאֵב- תרופות מעכבות כגון אופיואידים במשך זמן רב להפסיק לקחת אותם שוב, מכיוון שהם התרגלו כל כך למצב הרוח המשופר ולהיעדרם המוחלט של כְּאֵב שהם מרגישים "אומללים" יחסית ללא התרופות.
כל המאמרים בסדרה זו:
